Sub Stance

הגעתי הבוקר למשרד ממשלתי מכובד לעניין פעוט. המודיעין של המחלקה שוכן בחדר גדל מידות. מאחורי הדלפק, בחזית, ישבו שניים ובינהם צלחת חד פעמית עם עוגיות. מאחור ישבה על השולחן פועלת ניקיון. לצידי עמדו עוד שני עובדים. די מהר הבנתי שהגעתי לחמ"ל המשרד, ושנוכחותי מפיחה רוח חיים במודיעין המחלקה המנומנמת. לגבר בעל הגוף קוראים אריה, איך לא.
אריה – כולם גנבים
אני – כן ? כולם גנבים ?
אריה – אני אומר לך, שמע לי כולם גונבים ?
אני – מי גונב ?
אריה – תראה הביטוח גנבים, אתה עושה ביטוח למכונה גונבים אותך. מתברר שכל מה שהבטיחו לא הבטיחו ולקחו את הכסף. כולם גנבים.
אני – אם כולם גנבים, אז מה איתך ?
אריה – אני, אני לא יודע. (חושב) אני לא.
אני – כולם מתלוננים שכולם גנבים.
אריה – נו.
אני – אז אם כולם מתלוננים שכולם גנבים, וכולם אומרים שהם לא גנבים, אז יש בעיה.
אריה – מה הבעיה.
אני – או שכולם גנבים, או שכולם לא גנבים, או שקרנים.
הפקיד מאחורי הדלפק – וואללה נכון, חצי גנבים והחצי השני שקרנים שאומרים שהם לא גנבים.
אני – אז גם אתה אומר שכולם גנבים.
הפקיד – הסתבכנו.
אריה – אני אומר לך באחריות, הביטוח אלה הגנבים הכי גדולים במדינה. אין אמונה בביטוח.

יום הבלוג. כמו רבים אחרים גם אני בוחר חמישה. וזה לא קל. מראש החלטתי לוותר על הבלוגים הפופולריים והטובים. החלטתי להציג לפניכם בלוגים פחות מוכרים מהארץ ומהעולם:

1. אורית קמיר – מעידה על עצמה "אידאליסטית בלתי נלאית, משפטנית, פמיניסטית, מרצה, אוהבת מסעות, חתולים, סרטים, חברות וחברים". ואני מוסיף שהבלוג שלה נותן ביטוי לחשיבתה המרתקת, להיותה בעלת מודעות חברתית עמוקה וליכולת כתיבתה המעולה.

2. נטוש של שרון רז – הוא בלוג של ארכיטקטורה ומוסיקה, הלוקח אל השוליים, אל המבנים הנטושים ההולכים ונכחדים בערים ומחוצה להם. באמצעות ידענותו וטעמו המוסיקאלי התוודעתי למוסיקה נהדרת כמו זו למשל של דויד פרץ.

3. rebecca's space – אני לא זוכר איך הגעתי לבלוג של רבקה ואיני יודע מדוע אני ממשיך לקרוא אותו, אבל עובדה. מעת לעת אני מבקר אותה ולומד על חייה, מחשבותיה ולבטיה של האישה הצעירה הזו מסידני שבאוסטרליה המגדלת לבדה את בתה הקטנה סקרלט.

Iran Graffiti .4 – בשיטוטי בארץ ובעולם אני בוחן גם את הקירות. צרכן גרפיטי. אמנות הרחוב, הגרפיטי, עבודות הסטנסיל וכתובות קיר, אינה ממתינה לצופה שייכנס למוזיאון ולגלריה או שיפתח את העיתון והשבועון. מחד גיסא היא בוטה, משחיתה, חסרת סבלנות ולעיתים פחדנית ומאידך גיסא היא עשויה להיות חכמה, לוחמת ואמיצה. אני אוהב במיוחד דיוקנאות סטנסיל. הנה למשל גרפיטי באיראן.

Modblog .5 – היחס שלי לקעקועים ולפירסינג הוא דו ערכי – רתיעה וסקרנות. אני נוהג מזה שנים לשוטט באתרי קעקועים להתרשם, להתפעל ולהזדעזע, להכיר את האופנות והרוחות המשתנות, לנסות להבין את התופעה, את בני האדם שמוכנים לכסות את עורם לנצח באיורים וכתובות ואת אלה שמעדיפים את עור האדם על קירות הרחוב. אכן, יש דמיון מסוים בין אמן הגרפיטי לאמן הקעקועים.

בכל פעם שהוא מפריח נפיחה, אצים רצים הגמדים המזוקנים ומצווחים בכל מקרופון אפשרי "בושם בושם". נו באמת, אנחנו כבר מכירים אותו את המפליק הסידרתי. האגדה על גאוניותו ועל היותו גדול הדור מהלכת קסם על נתיני ממלכתו המשחירה, עלינו זה ממש לא עובד. הוא יושב לו על שפת הבאר שחפרנו בעמל רב ומטיל לתוכה את מילותיו המטופשות, מתיז לכל עבר פוגע ומעליב בגסות רוח. מנהיגי ונשיאי המדינה השוקעת ימשיכו לנגב את יריקותיו מפניהם, יעלו אליו לרגל לקבל ממנו ברכה ובעיטה וירימו לו אתנן רב. הגיע הזמן שנזעק כמו הילד ההוא "הרב הוא עירום !"

מטריד זה בן אדם שלא נותן לבחורה את הכבוד שלה שמגיע לה, אם אתה הולך למועדון או סתם לשבת בפאב עם בחורה לנקות את הראש מכל היום. בא אחד, שואל אותה איפה את גרה מה המשפחה שלך, מה פה מה שם. זה בן אדם מניאק, מטריד. אוכל דקירה.

היכן מתחיל קו השבר שלנו. היו ימים שבהם עבור רבים מלחמת יום כיפור היתה קו פרשת מים, מיד לאחר מכן ידעו אחרים לשים את האצבע על שנות ההחמצה הגדולה שבין 1967 ל 1973. אבל קו הסדק הוליך אל מלחמת ששת הימים ומשם אל שנות שלטון מפא"י, שהדף כל נסיון של הידברות וידע לטרפד כל ניסיון כמו זה של נחום גודלמן וחירחר את עסק הביש. בימים אלה, "פתאום", משהו מצא את ספיחי יומני שרת, ומהם עולה שפנחס לבון שר הביטחון, הגה מעשי טרור כדי "לעשות שמח" במדינות ערב. לבון לא היה עשב שוטה. הוא לא הלך בשדה לבדו. מכאן הולך הסדק אל מלחמת 1948 שהיא מלחמת הקוממיות או השחרור או העצמאות או הנכבה. ואם אתה קצת מרחיב את שדה הראיה, אתה מבחין ברשת של קווי סדק, לצד סדק החמצת השלום והעמקת הסכסוך במזרח התיכון, אפשר להבחין בסדק במערכת החינוך, שמתחבר לסדק בשירותי הבריאות שמתעבה עם השסע בשרותים החברתיים. כל אחד מהם מתחיל בקו סדק שכמעט ואינו נראה, שלעיתים קשה לזהותו, דומה לקו הסדק שהתחיל בחודשים האחרונים במערכת המשפט עם מינויו של השר פרידמן לתפקידו. וכל הסדקים האלה מתחברים, משיקים, מערערים. הם פרצות, הם משבשים את הסדר החברתי ואת שלומנו ומאיימים עלינו. הילדים שמשתוללים שתויים וגסי רוח בקפריסין, הם אחיינים של נהגים אלימים, שכניהם של לקוחות מכוני ליווי, שמנהליהם היו תלמידים של מורה צווחנית ומתוסכלת, שמרוויחה כלום ולא איכפת לה מהתלמידים "הזוועתיים" שלה, שמטופלת באימה החולה, שסל הבריאות אינו מכיל את התרופה היחידה שהיתה יכולה לשפר משמעותית את מצבה, אותה תרופה שכל העשירים החדשים, בעלי ההון הוותיקים, הפושעים המאורגנים ושאר המקורבים לצלחת יכולים לרכוש אותה לעצמם בי להניד עפעף, שמעסיקים את מיטב עורכי הדין שיוציאו אותם מההסתבכויות הפיננסיות קו נטוי ההטרדות המיניות קו נטוי קו נטוי, ויחצני הצמרת וקבלני הרייטינג המשפצים והמאפרים את מציאות חיינו היודעים להפוך את עורו של הכושי ואת חברבורות הנמר ורק לא את הסדק. רשת הסדקים מתלכדת לקו השבר הישראלי, ואם הוא עוד לא הגיע אל הבית שלך אל המשפחה שלך , חכה.

בפברואר כתבתי על נהגים מסוכנים לציבור.

אני חוזר על עצמי:

"רשות הרישוי במשרד התחבורה, המעניקה רשיונות נהיגה אינה בודקת את אחת מהתכונות החשובות ביותר של הנהג – מסוכנותו."

אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני מפנה אתכם שוב לפוסט ההוא שכתבתי אודות נהגים מסוכנים לציבור !

המהומה הציבורית בעקבות דבריו המרושעים של פרופ' הלל וייס עלולה ליצור את הרושם שמדובר באירוע חריג ולא היא. חלק מהמתנחלים החיים בשטחים הכבושים יצרו תת תרבות השואבת את תכניה מהדיכוי, הניצול והגזל. השילוב של סדר חיים המושתת על עמדות גזעניות והפקרות אלימה, הבאה לביטוי בהפרת  חוק וסדר, הפכה את השטחים הכבושים למקום פרוע ומרושע, שיש בו חיים השווים יותר מחיים אחרים. פרופ' הלל וייס גס הרוח ורע הלב, הוא גירסה מעודנת של כנופיות אלימות, פורעי חוק עוקרי מטעי זיתים, מנשלי אנשים מבתיהם, רודפי איכרים ורועי צאן, על כמותם נשא הנביא ישעיהו את קולו וזעק : "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם". הרוע והרשע של וייס שהופנו כנגד קצין צה"ל, שכה הדהימו את התקשורת בניבזותם, הם מנת חלקם היום יומית של הפלסטינים החיים תחת הכיבוש. רק מי שאוטם את אוזניו ועיניו ולא קורא שבוע אחר שבוע את גדעון לוי ומיקי קרצמן, דוחות ארגוני זכויות האדם ובצלם, על הנעשה בשטחים הכבושים, יזדעזע מגברת שרמוטה ומיסטר וייס. הכיבוש משחית, החיים בצילו גורמים להשתחתת הנפש עד אבדן צלם אנוש. פשעיהם, התנהגותם וערכיהם של חלקים הולכים וגדלים מקרב המתנחלים הם אסון לחברה הישראלית וכתם נורא על היהדות. לכן, הדיון הציבורי חייב לכלול בתוכו לא רק את המקרה הפרטי אלא את התופעה.

ברגע של חולשת הדעת וריפיון מצפוני, עשיתי את הדרך מאזור צור הדסה לירושלים במסלול המקוצר, כלומר דרך השטחים הכבושים. הדרך אמנם הרבה יותר קצרה. אבל ארוכה ומייאשת. המסלול הקצר הזה רק כחמישה עשר קילומטר, הוא מסלול של איוולת, רשע וכיעור. הכביש הוא בחלקו יעד מבוצר, מוגן פה ושם בחומות בטון, קירות רשת גבוהות ונמוכות, גדרות תיל מסולסלות, חפירות, מנהרות ומחסומים. תוך דקות ספורות הרגשתי שמי שנמצא מעבר לגדרות ולחומות הוא שוחר רעתי. אלה אינן דעותי, זהו אינו ניסיוני האישי, אבל חוויית הנסיעה בכביש המבוצר היא חזקה מאוד. נותנת לך תחושה שיש לך אוייב שרוצה לפגוע בך, להרוג אותך. מה עושות החומות, הגדרות והרשתות, לילדים שעושים את דרכם מדי יום מאפרת וההתנחלויות האחרות לירושלים וחזרה ? איזה משקע מצטבר אצל הילדים האלה בני הארבע, השש והעשר כשהם נוסעים בכביש מבוצר ? מה הם מרגישים כלפי הילדים והמבוגרים שחיים מעבר לחומות ולגדרות ? כלומר איך משפיעה החוויה הויזואלית הזו על תפיסתם את הפלסטיני ? גם אם אתה מתנחל שאינו שונא ערבים, או אפילו כזה המטפח יחסי שכנות טובה עם הפלסטינים שעל אדמתם בחרת להקים את ביתך, גם אם ילדיך אינם חשופים לחינוך העויין את הפלסטינים, הנסיעה הזו לכשעצמה בכביש העוקף, המבוצר והאפרדהיידיסטי, אינה יכולה שלא להטביע את חותמה.

ליחסה המשפיל של מדינה ישראל לניצולי השואה היסטוריה ארוכה. ממשלות ישראל והישוב הותיק לא זו בלבד שלא ידעו כיצד לנהוג בפליטים הניצולים, אלא גילו עמדה מתנשאת ואטומה. השואה הפכה להיות קרדום לחפור בו וניצולי השואה לסרח עודף. אולמרט אינו שונה מהם, הוא  משוכלל. המציאות היא פלסטלינה בידיו. ללא ניד עפעף הוא אומר דבר והיפוכו. הוא מאמין שביכולתו להפוך בעזרת פרקליטיו יועציו, ומיחצ"ניו כישלון לניצחון. שיווק נכון, המצאת מילים מכבסות, מינוח הולם יכפיפו את המציאות לצרכיו. ניצולי השואה אינם מעניינים אותו, הם משעממים וגורמים לו בעיקר לפהק. חולים, עניים, מוכי גורל, קרבנות ונזקקים לא עושים לו את זה. אין לו עניין בהם. לכל היותר, הוא יזרוק להם מחר עצם שתהפוך בהבל מילותיו בעוד שנה לפרה שלמה. הם קונים הכל. ולכן אולמרט גם ימכור להם עצם במחיר פרה וידאג שחבר טוב ישלשל לכיסו את דמי התיווך. מה שלדעתו ההמונים צריכים זה קצת בורקסים ושעשועים ושילכו קיבינמאט. אהוד אולמרט מעוניין באהוד אולמרט. ומי שמצליח לעשות לו את זה הם המליארדרים, התורמים הפוטנציאליים, הכרישים, הבולענים, בוני איים יווניים ורוכשי ומוכרי נדל"ניו. בשבילם יהפוך עולמות, כדי לקדם את האינטרסים שלהם ישנה סדרי עולם ומדינה. אהוד אולמרט אינו שונה מאחרים (ביבי ? ברק ?) הוא בולט מהם בחוסר הבושה ובכישורי השקר. והוא בעיקר חף מכל תום לב. 

מה הם מתבכיינים הניצולשואה האלה, בנינו להם את היד ושם משהו דה לוקס. עשינו להם כבוד, כל שנה יום השואה, –  צפירות, טקסים, שירים, לפידים מה לא. סרטים ספרים אלבומים. השתלטו אלה על התקשורת. כל היום ניצולשואהניצולשואה. כמה כסף שהגרמנים שמו עליהם לא מספיק להם. תתן להם אלה אצבע רוצים את כל היד. מה, הם לא שמו על מצב הביטחון. לא שמו על הילדים בשדרות חראם עליהם. לא שמו על הילדים בסיכון שרעבים. לא שמו על הבני נוער שנדקרים ברחוב. מתים כמו זבובים בפאב. על התינוקות המסכנים שנשרפים בחום באוטו של האבא שלהם. לא חבל על התינוקות האלה כמו שאומרים של בית רבן ?  ועל מצב הגיוס לצה"ל לא שמו ? עוד מעט לא יהיה מי שילך לילחם בחיזבולה ימחשמו. מי שיעמוד במחסום לילה יום לילה יום. לא שמו על הפרסי אחמינג'ד שעושה פצצות אטום לזרוק עלינו. כמה צרות יש בראש שלנו ואלה רק תתן להם עוד כסף עוד כסף, עוד כסף עוד כסף. לא מתחשבים במצב של המדינה. לא מתחשבים בזקנה בנהריה שבמסדרון, לא מתחשבים בכלל במצב הכללי. חלאס די, שיתנו לחיות הניצולה שואה, שיזבו אותנו בשקט שיתחשבו במצב. איך אומרים שיסו בנטל. מה יש להם ? כל היום תרופות תרופות, מכשירי שמייה מכשירי שמייה, מדרגות מדרגות, שיניים תותב שיניים תותב, אוכל אוכל, עולים יורדים קופת חולים בית חולים, די. האמת נימס מהם. יושבים לנו על העורק מוצצים לנו את הדם אלה. די שיזבו אותנו בשקט. מה אנחנו רוצים בחיים רק שקט. מינגול קטן פה ושם. צימר מלון אילת, נסייה טורקיה קצת תיילנד, קזינו פעמבה בשביל לשכוח מהמתח. מה ביקשנו כבר. הנה אולמרט נתן להם אתמול מיליונים, הוציא מהפה של התינוקים לניצולה שואה, אין להם לב אלה, מהפה של החיילים את האפוד הוריד מהגוף של החיילים בשבילם, אשכרה קרע את האפוד מהגוף שלהם הוריד את הקסדה מהראש של הטייס בשבילם, זרק את הזקנה מנהריה מהמיטה למזרון בריצפה. אני שואל אותם אין לכם אלוהים בשואה ?

תם הפרוייקט "עשרה" של אח"י דקר הנה 125 המשתתפים בפרויקט:

1. שליו בן ארי כתב על : 10 סימנים שאתה מכור לגוגל
2. פילי כתב על: 10 רשימות של 10 דברים בסין
3. אני כתבתי את: 10 דרכים להיפטר מקוראי הבלוג שלך
4. liorry על: 10 דרכים לדעת שאתה מובטל
5. מורין על: עשר עובדות ודעות על תחבורה ציבורית בישראל
6. רואה שחורות על: עשרה ספרי ז‘אנר
7. שרית על: 10 רגעי הביטלס האהובים עליי
8. נתי על: 10 דרכים להישאר עני
9. גיובל על: 10 המילים מעצבנות במחשבים
10. לעד סרי לוי על: עשרה דברים
11. Que sera sera על: עשרה משפטים משירים
12. אבים על: 10 עובדות שכדאי לדעת על הסביבה
13. רוני יניב על: עשרה טיפים להורים חדשים
14. יהונתן קלינגר על: Lifebytes:: עשרה כללי אקסיות
15. אורן על: 10 מילים אונומטופאיות לגשם ביפנית
16. דן אלהרר על: עשר שגיאות בעברית מהן למדתי להתעלם
17. אינטרנט על: עשרה כלים חינמיים שכדאי להכיר
18. נתאי על: 10 תחנות תרבות
19. נתאי על: עשרה דברים שנתקעים בשיניים אחרי האוכל
20. כמעט 30 על: עשרה תפקידים…
21. יגאל שטארק על: 10 דברים מעצבנים בנסיעה באוטובוס
22. טלטל על: 10 בלוגים שאני אוהבת במיוחד
23. ניצן ברומר על: 10 בלוגים שנוספו ל RSS שלי
24. חנן כהן על: עשרת הקישורים הנצפים ביותר ב“לא רלוונטי“
25. אני על: דברים טובים בפרוייקטי כתיבה
26. זיו על: 20 רשימות חובה לבלוגר המתחיל
27. שרון על: עשרה (בעצם: אחד עשרה) שירים של מסמרים באורך תשעה אינץ'
28. שרון על: עשרה דברים שלמדתי על בלוגים ובלוגרים (ובעיקר על עצמי כבלוגרית)
29. חלי על: 10 דברים שמכריחים אותך להבין שאת מ מ ש מבוגרת
30. יהונתן על: עשרה צעדים להכניס בחורה למיטה, בליווי מוסיקה.
31. Que sera sera על: עשרה דברים שמעירים אותך בבוקר בפלורנטין
32. חזי על: 10 מקצועות לא אטרקטיביים
33. אבים על: 10 טיפים לרכישת מחשב חדש
34. ולדי על: 10 סימנים לכך שהארץ שלך מידרדרת
35. ליאור על: 10 דרכים לדעת שאתה מכור לאופניים
36. CrazyVet על: עשרה מקומות לאכול טוב בברצלונה
37. אביעד על: 10 דברים שיגרמו להסרתך/אי צירופך מ/לגרייפס
38. ואן דר גראף אחותך על: 10 שאלות שיישארו לנצח ללא מענה (ואולי טוב שכך)
39. דובי על: עשרה ימים עד לטיסה לקנדה
40. אורי צציק על: 10 דברים מוזרים שאנשים עושים
41. BorIs על: עשרה דוגמאות לקטעי שיחה נפוצים בתמיכה הטכנית
42. אתון עיורת על: עשר שאלות שימושיות
43. אבי אהרון על: 10 RSS Feeds
    
44. חלי על: 10 + 10 דברים שאני אוהבת בבית שלי
45. גיל על: 10 צעדים לטרוף סינכרוני
46. ערן על: עשר פינות שבגללן שווה לחיות בתל אביב
47. ליאור על: 10 דברים שקורים רק בחברות סטארט-אפ באינטרנט
48. ליאור על: 10 משפטי הפתיחה הגרועים ביותר
49. DuVash על: עשרה כללים חשובים לאימון כושר
50. תומר על: איך לא להתקין לינוקס
51. ערן על: לטאת האמבט: עשרת החיפושים ההזויים ביותר בגוגל שדרכם הגיעו ללטאה
52. Duvash על: עשרת הגדולים של K’s Choice (עד כמה שאפשר לבחור)
53. ועכשיו אבא על: עשר סיבות לחיות בעולמנו האכזר
54. שחר על: עשרה ניחושי סנייפ רגע לפני שאני מברר סופית מה קורה שם בספר.
55. כמעט30 על: 10 סיבות לגור ביפו
56. תומר ק. על: עשרה ציטוטים של דאגלס אדאמס
57. תמי ברקאי על: עשרה דברים
58. הדס על: עשרה פינוקי קיץ בלונדון
59. בוג'י על: עשר סיבות להשתתף בהפקה קהילתית
60. יריב צור על: 10 סיבות למה לא לעשות ילדים
61. maskitit על: 10 דברים שיקטינו את כמות הזבל בעולם
62. שירה על: 10 דברים שתמיד קורים לאנשים עם חתולים
63. אני על: עשרת תוספי הוורדפרס הכי חשובים בבלוג שלי
64. מרשימותיו של מטורף על: 10 דברים לעשות עד הגיוס
65. יוחאי על: 10 סיבות לא משכנעות לגור בבאר שבע
66. חלי על: 10 דברים קלים שאפשר לעשות למען כדור הארץ בלי להרגיש קדוש מעונה
67. eshesh על: 10 דברים שלמדתי מספרים על הורות
68. שושנה פורבס על: עשרה צעצועים עבור Last.fm
69. הדס מטס על: 10 מקומות שכיף לטייל בהם עם ילדים ולא צריך להתאמץ יותר מדי
70. יואב איתמר על: עשרה דברים שלא ידעתם על בן גוריון ואישתו
71. מיכל על: עשרה סרטים ישראליים שחייבים לראות
72. מיכל על: עשר חנויות בגדים ונעליים ברחוב דיזנגוף מצפון לדרום
73. ימימה עברון על: עשר העצות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי
74. אסי סיקורל על: עשרה דברים שלא אמרתי
75. מיכל פרנקל על: עשרה דברים שילדים אהבו…
76. שגיא B על: עשרה סימפסונינים
77. יואב איתמר על: עשרה דברים מפתיעים על מדינת ישראל
78. ועכשיו אבא על: 10 דברים שלא ידעתם על השיטה הבינארית
79. טל וולפסון על: 10 סימנים שאתה מכור למחשב
80. עירא על: עשר קריירות שאני לא מקנא בהן
81. נמרוד ארלוק על: תל אביב-הודו-תל אביב
82. אמא של שחר על: 10 דברי עידוד שנאמרו לרגל פיטוריי
83. מיה טבת דיין על: הודו בעשרה מספרים
84. אור רכס על: עשר סיבות להיות ברמן
85. מיכל על: 10 אופציות לט”ו באב לחסרי בן-זוג
86. אני על: עשרה מדריכים בבלוג ששווה לקרוא
87. מיכל פרנקל על: שיחה בעשרה משפטים עם הפעוט, ונבואה קטנה בסוף
88. Islay על: 10 דברים על הבראסרי (ואף מילה על וויסקי)
89. שגיאB על: הפסקול של (הסרטים של) החיים שלי [עשר דוגמאות]
90. מונא על: עשרת בתי האוכל האהובים עלי בתל אביב
91. mekron על: עשרה דברים על סמים והתמכרות
92. קסטה על: 10 דרכים להתעדכן ברשת לגבי הופעות וכנסים על מוסיקה
93. חלי על: 10 סיבות שאני שמחה שפתחתי בלוג. ב'רשימות'.
94. ירדן לוינסקי על: עשרה דברים שכדאי לדעת על אשפוז בבית חולים
95. בעיני העדשה על: קרוב יותר מקרוב
96. שחר על: עשרה ספרים ששינו את חיי
97. drinking על: עשרה דרינקים לעשר סיטואציות
98. כמעט 30 על: 10 סיבות לקום בבוקר
99. חץ בן חמו על: 10 דברים למניעת התנגשויות בין בנים לבנות
100. גיאחה על: עשרה טיפים לכתיבת בלוג מוזיקה משובח
101. הדס על: עשרה דברים שעוזרים לי לשמור על שפיות.
102. דרורית על: עשרת הפוסטים שלעולם (לצערי אולי) לא אכתוב
103. בן על: עשרה רגעים משמעותיים בביוגרפיה של בן עד כה
104. מחוץ לפריים על: 10 פוסטים שלא כתבתי
105. יוחאי על: בתי קפה באיזור רוטשילד
106. Que sera sera על: עשר סיבות (טובות?) לעבוד בחברת אופנה
107. יהונתן קלינגר על: תנאי שימוש בבלוגים:: עשר סיבות
108. דרך ארץ על: עשרה אלבומים שכדאי להכיר (ויש סיכוי סביר שטרם נזדמן לכם)
109. יובל סער על: 10 בקשות של לקוחות שהיה עדיף שלא היו נאמרות
110. עידן על: עשרה דברים על רשימות של עשרה דברים
111. הסיפור המזעזע והאמיתי של על: עשרה פוסטים שלא כתבנו
112. רזניק על: 10 חבר‘ה, 10 סרטונים. ופרויקט קבוצתי אחד
113. ביט תקשורת על: דברים שלא ידעתם על בלוגים
114. שוקי על: 10 דרכים לשמח חתול
115. יואב איתמר על: מחווה לאקס – 10 הדברים הנורמליים שהאביר פחד מהם כשהיה פלבאי
116. Que sera sera על: עשר סיבות טובות להיות חתול
117. יואב לרמן על: עשרת הדברים שלא יהיו לי אחרי שאפסיק לעבוד
118. רואה שחורות על: עשר טעויות נפוצות של ירוקים
119. מרשימותיו של מטורף על: 10 רעיונות מוצלחים (יותר ופחות) לסיפורים קצרים
120. אקס-אקסטרימיסטית על: עשרה פחדים מיותרים מהעבר
121. שלומית הברון על: עשרה משפטים שכל אישה צריכה לדעת להגיד
122. ועכשיו אבא על: עשר סיבות להשתתף בפרויקט עשרה
123. טאפקעס על: עשרה דברים המסגירים יוצא בשאלה
124. רנן על: איך לא תמצא זמן וריכוז לכתיבת פוסטים בבלוג שלך *המדריך*
125. דן אלהרר על: עשרה צעדים בטוחים לא להכניס בחורה למיטה, בליווי מוסיקה