כולם גנבים
נכתב בתאריך 3 בספטמבר 2007 מאת משה קרוןהגעתי הבוקר למשרד ממשלתי מכובד לעניין פעוט. המודיעין של המחלקה שוכן בחדר גדל מידות. מאחורי הדלפק, בחזית, ישבו שניים ובינהם צלחת חד פעמית עם עוגיות. מאחור ישבה על השולחן פועלת ניקיון. לצידי עמדו עוד שני עובדים. די מהר הבנתי שהגעתי לחמ"ל המשרד, ושנוכחותי מפיחה רוח חיים במודיעין המחלקה המנומנמת. לגבר בעל הגוף קוראים אריה, איך לא.
אריה – כולם גנבים
אני – כן ? כולם גנבים ?
אריה – אני אומר לך, שמע לי כולם גונבים ?
אני – מי גונב ?
אריה – תראה הביטוח גנבים, אתה עושה ביטוח למכונה גונבים אותך. מתברר שכל מה שהבטיחו לא הבטיחו ולקחו את הכסף. כולם גנבים.
אני – אם כולם גנבים, אז מה איתך ?
אריה – אני, אני לא יודע. (חושב) אני לא.
אני – כולם מתלוננים שכולם גנבים.
אריה – נו.
אני – אז אם כולם מתלוננים שכולם גנבים, וכולם אומרים שהם לא גנבים, אז יש בעיה.
אריה – מה הבעיה.
אני – או שכולם גנבים, או שכולם לא גנבים, או שקרנים.
הפקיד מאחורי הדלפק – וואללה נכון, חצי גנבים והחצי השני שקרנים שאומרים שהם לא גנבים.
אני – אז גם אתה אומר שכולם גנבים.
הפקיד – הסתבכנו.
אריה – אני אומר לך באחריות, הביטוח אלה הגנבים הכי גדולים במדינה. אין אמונה בביטוח.
