על אנשים, חומרים ומה שבינהם
ארבעים שנה למותו של ארנסטו "צ'ה" גווארה דה לה סרנה.
שהוצא להורג על ידי מריו טראן חייל בולביאני ב 9 באוקטובר 1967.
אם תשוטטו בימים אלה בנחלאות שבירושלים, עברו ליד החצר שברחוב הירקון, בה ניצב צ'ה גווארה ,בגינה, על מישמרתו, לצידו דגלי ישראל ואוחז מאחורי גבו בקילשון.
וגם אתם תוכלו לומר : צ'ה גאוורה חי !
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוציאה הודעה לעיתונות לקראת יום הקשיש הבינלאומי ובו נתונים על קשישי ישראל.
כ 10% מאוכלוסיית ישראל 693 אלף הם קשישים – בני 65 ומעלה.
50% מהנשים הקשישות הן אלמנות.
1 מתוך 4 קשישים גר לבדו.
בעוד ש 12% מכלל האוכלוסיה היהודית הם קשישים הרי שמתןך האוכלוסיה הערבית בישראל הם מהויים רק 3%
57% מכלל הקשישים הן נשים ו 43% הם גברים.
ככל שעולה הגיל אחוז הנשים הקשישות עולה.
חלקם היחסי של קשישים בקרב עולי בריה"מ 19% גדול פי שניים כמעט מחלקם של הקשישים באוכלוסיה הכללית 10%.
בתל אביב אחוז הקשישים הגבוה ביותר מכל שאר המחוזות 14.8%.
רק 17.4% מכלל הקשישים שייכים לכח העבודה האזרחי.
ככל שההשכלה גבוהה יותר עולה שיעור הקשישים בשוק העבודה.
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת משק בית למבוגרים עומדת על 7410 ש"ח, שהם 69% מהתצרוכת הממוצעת בישראל לחודש העומדת על 10816 ש"ח.
אחוז ההוצאה על בריאות 7% לעומת 5.1% אצל כלל האוכלוסיה.
24.5% הם בעלי מחשב לעומת 62.4 באוכלוסיה הכללית.
ל 17.7 % מכלל הקשישים יש מנוי לאינטרנט לעומת 48.9% באוכלוזיה הכללית.
43% מדווחים על תחושת בדידות לעומת 31% באוכלוסיה הכללית.
37% מהקשישים מדווחים שמצבם הבריאותי טוב או טוב מאוד לעומת 77% מכלל האוכלוסיה.
51% מקרב הגברים הקשישים מורשים לנהוג לעומת 15% מכלל הקשישות.
הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם מעניינים אולם חסרים נתונים באשר לעוני בקרב הקשישים :
כמה קשישים אינם קונים את התרופות שנרשמו להם ?
לכמה קשישים אין חימום בחורף ?
לכמה קשישים אין משקפיים, מכשירי שמיעה או שיניים תותבות למרות שהם זקוקים להם ?
לכמה קשישים אין מסגרת סיעודית לה הם זקוקים ?
YNET מדווח שמעל 2000 קשישים נפגעי אלימות טופלו בשנת 2006, לך תדע כמה קשישים נפגעי אלימות לא נפגעו ?
בשעה זו ממש מפגינים מול משרד ראש הממשלה מר אהוד אולמרט עשרות קשישים במחאה על מצבם הכלכלי הקשה מנשוא. אלא שבשעה זו ממש נתון ראש הממשלה בחקירת המשטרה בחשד שבהיותו שר אוצר עשה להטיית מכרז בנק לאומי כדי שחבריו יזכו בו.
שאלה למר דיכטר השר לבטחון פנים הממונה על המשטרה :
מר דיכטר הנכבד, האם לא מצאת זמן יותר טוב לחקור את ראש הממשלה אלא דווקא בשעה שעשרות קשישים מפגינים מול משרדו ? ספק אם ראש הממשלה יוכל לענות על שאלותיהם הנוקבות של חוקריו כאשר כל מעייניו ומחשבות בקשישים העניים המפגינים מול משרדו וכשליבו יוצא אליהם .
מועצת יש"ע – מחלקת המחקר יוצאת במבצע פרסום רב רושם הטוען "הסכם אולמרט אבו – בלוף יתפוצץ לנו בפנים". שמחתי מאוד לגלות שלמועצת ישע יש מחלקת מחקר, וניסיתי לקבל קצת יותר מידע אודותיה – מי החוקרים העושים במלאכה, מהם נושאי המחקר, איזה פרסומים הוציאה המחלקה לאור וכיוצא באלה פרטים, אך העלתי חרס בידי. כתבתי בגוגל "מועצת יש"ע מחלקת המחקר" בכל הצורות האפשריות והגוגל לא הושיע. נכנסתי לאתר של מועצת ישע וערכתי בו חיפוש יסודי ולא מצאתי זכר למחלקת המחקר. אז הקלדתי את הכתובת המופיעה בתחתית המודעה http://abu-blof.blob.co.il/ וגם שם לא גיליתי את עקבות מחלקת המחקר. אז עלה בדעתי שאולי יש צדק בדברי אנשי מועצת יש"ע שהכל באמת בלוף ?
העתונות מודיעה בעמודיה הראשונים שמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים מוביל חקיקה שעיקרה מתן טיפול בכפיה לנרקומנים ואילוצם להצטרף לתכנית גמילה באמצעות שלילת קצבאות הביטוח הלאומי. בשנים האחרונות מתרחבת ההסכמה בין אנשי המקצוע שההתמכרות היא מחלת מוח. ברור שחשיפה לאורך זמן של המוח לסמים משנה אותו, ובין היתר גורמת לכך שהמכור ימשיך להשתמש בסמים חרף ההשלכות השליליות. בנוסף לכך הולכת ומתרחבת ההבנה של חשיבות המרכיב התורשתי בהתמכרות. אם אכן, יקבל המחוקק את הצעתו של מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים, משמעותה היא שאנשים חולים יאלצו לקבל טיפול בכפיה, וכדי לאלצם לקבל טיפול ישללו מהם את קצבת הביטוח הלאומי לה הם זכאים בשל מחלתם. עד כה, רק במצבים קיצוניים שבהם אדם מאבד את כושר השיפוט והשפיות, מאפשר החוק בסייגים לא מעטים ותחת בקרה קפדנית לאשפז ולטפל בכפיה, וטוב שכך. למכורים כמו הרבה חולים אחרים יש זכויות אדם וזכויות חולה. אחת מזכויותיהם היא לא לקבל טיפול ולא לשנות את מצבם הנורא. אין צורך בחוק נוסף לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א – 1991. ואין מקום להשתמש במנגנון הקצבאות כמנגנון ענישה, ולשלול קצבה מאדם שזכאי לה, בשל התהנהגותו. ליוזמה זו עלולות להיות השלכות חמורות על זכויות ועל חופש הפרט. בשעה ששרותי הבריאות והרווחה אינם מצליחים לספק שירותים הולמים לאזרחים המבקשים טיפול, תרופה ורווחה, נרקמת כאן יוזמה תמוהה לכפות שירותי טיפול ורווחה לכאלה שאינם מעוניינים בהם.
התקפתו שלוחת הרסן של השר אביגדור כהנא כנגד השמאל, בתכנית הרדיו של רזי ברקאי, היא כנראה ביטוי למצוקה שבה שרוי השר ואולי גם מפלגתו. כדי לוודא שהשר לא פלט במקרה את קיאו ברגע של סחרחורת או אובדן שפיות זמנית, סיפק ברקאי לליברמן מטלית לנגב את הפליטה, אולם השר דחה אותה והמשיך להתלהם. ליברמן שהביע בתכנית התנגדות לבחירות, יודע כנראה מדוע, ומנסה לשפר עמדות על ידי הפניית אש כלפי השמאל, עד כדי התרת דמים – השר ליברמן אמר שהבעיה שלנו אינה הערבים כי אם השמאל האשם בקרבנותינו, ועוד פנינים.
ערב אחד, לפני כעשר שנים, היא ביקשה את עזרתי בחליצת פקק מבקבוק יין. היה די משעשע ואפילו מרנין לב שלא לומר מעורר תקוה, לראות שתי קשישות חביבות מעבירות ערב על בקבוק יין טוב. פרק הזמן שכרוך בחליצת פקק שעם מבקבוק יין בסלון ביתה, היה משך האפיזודה האינטימית ביותר ויוצאת הדופן ביחסי השכנות שלנו, שלא חרגו מברכת שלום ומנוד ראש, לעיתים חשתי שמתלווה אליו בזווית פיה חיוך ביקורתי ומסוייג. היה ברור שהיא שומרת קפדנית על ריחוק ובו שמץ של זהירות. כאילו אומרת בלי מילים "קשה לסמוך עליכם, פיענחתי אתכם – אתם שונים, בלתי צפויים, אינכם שייכים לעולמי" על מותה נודע לי בדרך מקרה. ילדיה ונכדיה לא תלו מודעות אבל ולא פתק קטן בלוח המודעות בחדר המדרגות. לאחרונה מיעטה מאוד לצאת מביתה, ורק נוכחות המטפלת הפיליפינית הדקיקה שעלתה וירדה ותלתה כבסים, העידה על חיים המתנהלים בדירה. השבוע פינה פועל אל הרחוב ספרים ותקליטים מדירתה, בין הספרים מצאתי דפי עבודה בנושא "גרונטולוגיה חינוכית" ושמה "יומן – שניים עשר מפגשים עם קשישה". קראתי את העבודה ומצאתי את עצמי נחשף לחייה של שכנתי המנוחה באופן שספק רב אם חפצה בו. בבת אחת הפכה לאחר מותה, לאדם מלא יותר וחי יותר מאשר בחייה. שכנתי הלכה לעולמה. דירתה התרוקנה מחפציה האישיים, מספריה וניירותיה, חלק ממנה הושלך לרחוב, אל נחלת הכלל, ובתוכם כאבי נפשה, התלבטויותיה וסודותיה הכמוסים, שעליהם שמרה מכל משמר. רצה הגורל, שאחרי מותה, דווקא אני אהיה מופקד עליהם. אני שחלצתי את הפקק מבקבוק היין שלה, אבקבק את סודותיה.
זה הצילום הראשון שלי בפליקר שזוכה לאלף צפיות. למרות תגובתו המחמיאה של shutterhack , איני יכול להסביר את מספר הצופים הגדול בתמונה זו, שצולמה בונציה, באיכויותיה יוצאות הדופן, אלא בפריט אחד והוא החוטיני. הצילומים בפליקר שלי, אינם עוסקים בדך כלל בבני אדם, ולמרות זאת בשמונה מתוך עשרת הצילומים הניצפים ביותר מופיעות נשים. אף אחת מהן אינה מסכנת את מעמדה של זו החוטיני. יתכן שגם בפוסט הזה בזכות החוטיני שמוזכר כאן ארבע פעמים, ירקיעו אחוזי הביקור. כן, אני יודע שאיני מחדש כאן דבר. אך משום מה, אני מרגיש צורך לבקש מהצעירה עם החוטיני סליחה. כלומר אלף סילחות.
מילא שחברה ישראלית המייצרת שוקולד בחרה לקרוא לאחד ממוצריה ADDICTION כלומר התמכרות, מילא. מילא שבכותרת המשנה מבהירה החברה ומסבירה CHOCOLATE LEGALIZED DRUG ובעברית "שוקולד סם חוקי", מילא. מילא שהחברה הזו בחרה עיצוב גראפי המכיל קוביית שוקולד נגוסה ולצידה עלה צמח הקנאביס, מילא. עד כאן אפשר ללהג דברים על טעמה של החברה, על המסרים שהיא בוחרת להעביר בהקשר למוצריה, אולי לרטון על כך שהיא מערבת מין שאינו במינו – שוקולד חוקי עם גראס שאינו סם חוקי. אולי אפילו לקוות, שאיזה עורך דין ממולח יצליח להוכיח בבית המשפט שהחברה הנ"ל לא רק מטעה אלא גם מדיחה את מרשו לדבר עבירה, גורמת לו עוגמת נפש ודודא חזקה, ולזכות גם בפיצוי הולם. מילא. אך מה תאמרו על כך, שועד המורים באחד מבתי הספר הנחשבים בעירנו, בחר להעניק כשי צנוע לחג למורי בית הספר, דווקא את המוצר הזה ? מוצר שנקרא שנקרא התמכרות ושהתווית שלו מעבירה מסר שאומר שקולד איכותי וגראס הם היינו הך ? קרוב לוודאי, שחברי הועד עשו ימים כלילות בבחירת השי לשמח את לב מורי בית הספר ובני משפחותיהם, שהחלטתם התקבלה ברוב קולות, לאחר שעל ליבו ותקציבו של הועד התחרו עוד מוצרים. לאור החלטתו זו של ועד מורי בית הספר, האם ניתן לצפות שבערב ראש השנה תשס"ט יזכה צוות מורי בית הספר לקבל את הדבר האמיתי ? גראס מאיכות טובה דחוס בקופסא מהודרת עם נייר משובח לגילגול ?
נניח לרגע הנחה סתמית שבקבינט הבטחוני יושבים שרים שהבנים שלהם לא משרתים בצבא. ולהיפך, נניח לרגע שבקבינט הבטחוני יושבים שרים שילדיהם משרתים עכשיו ביחידה קרבית, האם לעובדות אלו יש משמעות ? האם יתכן שהן אינן משפיעות בדרך זו או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות ?
אם עובדה זו אכן משפיעה, שווה לבדוק :
באיזו מידה משפיעה העובדה שהבן משרת עכשיו ביחידה קרבית על תמיכתו או התנגדותו ליציאה לפעולה צבאית או למלחמה ?
באיזו מידה משפיעה העובדה שהבן אינו משרת כלל בצבא על תמיכתו או התנגדותו ליציאה לפעולה צבאית או למלחמה ?
מסקרן גם לבדוק שאלות אלו בקשר לעמדות הציבור.
כמו שההורים, הסבים וסבתות נפעמים מהפעוט שפותח את פיו המתוק ומתחיל לפלוט לחלל המשפחתי מילים והברות גאוניות, כך אנו מתרגשים מהיכולת המופלאה של ממשלתנו לשתוק. איזו ממי של שתיקה ! כמה שהשתיקה הזו בוגרת וחכמה, איך כל הממשלה מצליחה לציית לצו השתיקה – כמו תזמורת מיומנת הנוצרת את כל כליה לאות משרביטו של המאסטרו הכל יכול : – הס ! או "דום שתיקה !" וכבר אני רואה בעיני רוחי, איך המניסטרים שלנו משחקים "אחד שתיים שלוש דג מלוח ! וכולם קופאים ללא ניע על עומדם ואין פוצה פה ואין מצפצף אפילו.
רק אתמול הם רצו כאחוזי תזזית אחרי כל אוחז מיקרופון ואחרי כל צל של מצלמה. בבת אחת הפכו מדליפים סדרתיים, לאילמים, חרשים עיוורים – ממשלת הלן קלר במיטבה ! עיתונאים ותיקים משפשפים את עיניהם כלא מאמינים, רק אתמול תחת כל עץ רענן, ישב לו שר וליהג מפה ועד שם על הא ועל גע, ולפתע השלך הס, אין מוציא ואין מביא. הכל מתחרים בכל בגודל שתיקתם, בעוד זה שותק ההוא עולה עליו בשתיקתו שבעתיים. הלהיט היום היא השתיקה, כל המרבה בשתיקה הרי זה משובח. עוד מעט יתהדרו בדומייתם, וכל אחד ישלוף את שתיקתו להוכיח לעם ששלו ארוכה יותר.
מנהיגי ישראל אינם רואים חובה לקיים מדיניות, המבטאת את אחריותה של המדינה לספק תנאי מחיה, שיש בהם מענה לצרכים הבסיסיים של אזרחיה שבשל מוגבלותם, מחלתם, גילם והכנסתם חיים בעוני.
אהוד ברק פנה לתושבי המדינה בקריאה לפתוח את המקררים ולתת מזון לרעבים.
בנימין נתניהו אמר לעניים שהם רוכבים על גב המדינה ומכבידים עליה מאוד.
אהוד אולמרט חשב ש 83 שקלים יפתרו את מצוקת שרידי השואה העניים.
מדינת ישראל הנמנעת מחובתה לתת למך ולזקן חומת מגן. לא צריכה להיות מופתעת אם אזרחיה ירגישו מחויבות נמוכה וישתמטו מהשתתפות במילוי חובותיהם השונים.
לכן, מי שמקצץ בקיצבאות הילדים, הזקנים והנכים, מי שאינו מספק שירותי בריאות הולמים לכל, מי שאינו עושה לקידום מערכת החינוך, מי שאינו מעניק השכלה בחינם, פוגע בביטחון המדינה ומאיים על שלומה.
ממשלות ישראל השתמטו ומשתמטות מחובתן כלפי אזרחיה ולכן אלה ימשיכו להשתמט משירות צבאי ולאומי. אל לממשלות ישראל לבוא בטענות אלא על עצמן.
