Sub Stance

אני מביא כאן כלשונו מכתב המתפרסם באתר רופאים לזכויות אדם. המכתב ממוען לשר הביטחון ובו בקשה למעבר חולים לטיפול מציל חיים בישראל.

נקרא לשר הביטחון ולממשלת ישראל לאפשר את הכנסת חולים אלו מעזה לבתי חולים בישראל :

30.12.2008
– בהול –
לכבוד,                            לכבוד,
מר אהוד ברק                        מתאם פעולות הממשלה בשטחים
שר הביטחון

שלום רב,
הנדון: מעבר חולים לטיפול מציל חיים בישראל

אתמול, 29.12.08, התקבלה פנייה דחופה מבית החולים שפאא' בעזה בבקשה לסיוע בהעברה של 6 פצועים וחולים קשה מעזה לטיפול רפואי מציל חיים בישראל. בכל המקרים, כפי שיפורט בהמשך, היציאה לקבל טיפול במצרים אינה אפשרית מבחינה רפואית. קבלת טיפול רפואי בישראל, במרכז רפואי מתקדם, היא הדרך היחידה לנסות ולהציל את חייהם.

5 מתוך 6 החולים הם אזרחים שנפגעו מהפצצות הצבא ב-  28.12.08, ומאושפזים מחוסרי הכרה במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים שפאא'. מסמכיהם הרפואיים של כל החולים וחוות דעת רפואית של דר' יחיאל היילבורן, מומחה ברפואה נוירוכירוגית, המצויים ברשותנו מורים על הצורך בהעברה מיידית לטיפול מציל חיים במרכז רפואי מתקדם בישראל (העתק מהמסמכים נשלח למת"ק עזה).

להלן פרטי המקרים והתייחסות הרופאים למצבים הרפואיים:

1.    אחמד אלחויג', בן 7, ת.ז. (לא ידוע): ילד הסובל מתסמונת דאון, נפצע באורח אנוש בראשו, עקב פיצוץ. ב- CT מוח: שברי גולגולת מרובים, רקתי/קודקודי מימין, דימום תוך חדרי המוח. מדובר בפצוע בסכנת חיים מיידית שיש להפנותו מיידית עם מינימום טלטול והנשמה באמבולנס למרכז נוירוכירורגי הקרוב ביותר גיאוגרפית. החולה מאושפז לבדו במחלקה לטיפול נמרץ, ונכון להיום אף אחד מבני משפחתו לא הגיע לבית החולים. כל ניסיונות ביה"ח לאתר את בני משפחתו עלו בתוהו.

2.    סארי אלסמאענה, בן 8, ת.ז. 406043901: מאושפז במחלקת טיפול נמרץ עקב חבלות ראש מפיצוץ. סובל מאיסכמיה מוחית דו-צדדית, דימום תוך מוחי מצחי שמאלי ופציעת כף יד. מדובר בפציעה מסכנת חיים הדורשת טיפול החייאה מוחית וכן קרוב לוודאי הורקה כירורגית של דימום תוך מוחי מצד שמאל. טלטול בפינויו באמבולנס או במסוק חייב להיות קצר ככל הניתן כדי לא להחמיר עוד יותר את מצבו. הפצוע מונשם ויש לפנותו למרכז הנוירוכירורגי הקרוב ביותר מבחינה גיאוגרפית.

3.    מחמד אלסוופירי, בן 5, ת.ז. 408088375: חולה במחלת כבד קשה, סובל מיתר לחץ דם, מקרישי דם באזור הושת ומדליות הנוטות לדמם. נכון להיום התפתח אצלו דימום טרי במערכת העיכול העליונה והתחתונה, וזקוק להעברה דחופה ביותר על מנת לקבל טיפול מציל חיים בבית החולים תל השומר בישראל.

4.    ראויה עוץ', בת 30, ת.ז. 900209602: נפצעה מפיצוץ. סובלת מחדירת גוף זר מתכתי עם פצע כניסה מצחי ופצע יציאה עורפי- קודקודי, דימום תת עכבישי מסיבי ובצקת מוחית. החולה נמצאת בסכנת חיים מיידית וחייבת רפואית בפינוי מיידי למרכז הנוירוכירורגי הקרוב ביותר באמבולנס או מסוק עם מינימום טלטול, הנשמה קבועה ויתר ועל יתר האמצעים להחייאה מוחית להורדת לחץ תוך-גולגולתי וניקוז והרחקה של רקמות מוח נמקיות ושל הגוף הזר.

5.    פאטמה סאלם, בת 45, ת.ז. 925810236: מאושפזת בטיפול נמרץ עקב חבלת ראש עם דימום תוך מוחי מפיצוץ. החולה מחוסרת הכרה, מונשמת ובסכנת חיים מיידית, אם לא תקבל טיפול מקובל של החייאה מוחית, הרחקה כירורגית של הדימום התוך מוחי. זקוקה לפינוי מיידי באמבולנס או מסוק למרכז הנוירוכירורגי הקרוב ביותר גיאוגרפית להקטין את זמן הטלטול ככל שניתן.

6.    אכרם אלח'טיב, בן 36, ת.ז. 915064815: נמצא בטיפול נמרץ עקב פציעת פיצוץ והדף. ב C.T. ראש: רסיס חודר למוח – רקתי, דימום תת עכבישי, דחיקה קלה של קו האמצע, רסיס למוח חודר עורפי שמאלי. בנוסף, הותקן לחולה קטטר סופרה לשלפוחית. מדובר בפציעות רסיסים מתכתיים חדשים עם דימום וודאי, בצקת מוחית הגורמת כבר לסטיית קו האמצע ב- CT מוח כביטוי ללחץ תוך גולגולתי מוגבר חריף. מדובר במקרה העלול להביא לסכנת חיים ולחשש לנכות קשה אם לא יטופל במחלקה נוירוכירורגית הקרובה ביותר מבחינה גיאוגרפית. כל טלטול באמבולנס או מסוק חייב להיות קצר כדי לא להחמיר עוד יותר את מצבו טרם טיפול נוירוכירוגי דפיניטיבי.

דר' פאוזי נאבלוסיה, מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים שפאא' מסר כי מצבם הרפואי הקשה של כל החולים – מונשמים ומחוסרי הכרה – אינו מאפשר העברה למרכז רפואי מתקדם במצרים, המצריכה נסיעה ממושכת של לפחות 7 שעות. למידע נוסף, ניתן ליצור קשר עם דר' נאבלוסיה בטל' 0599730184.

בתי חולים בישראל הביעו נכונות עקרונית לקליטת החולים במחלקותיהם, כשמתוכם תל השומר וולפסון מוכנים לקבל את שלושה הילדים. הודעה על כך נמסרה טלפונית לרופאים לזכויות אדם מפי פרופ' רפי ולדן, סגן מנהל המרכז הרפואי שיבא, דר' יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון ודר' וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

מעבר ארז סגור באופן הרמטי מאז יום שישי, כשחייליו ויושביו פונו ממנו לחלוטין. מנגנון התיאום הפלסטיני – ישראלי חדל מלתפקד באופן מוחלט. הצבא חדל לקבל בקשות לתיאום יציאת חולים ופצועים דרך מעבר ארז, והודיע על כך – באמצעות נציגי המוקד ההומניטארי במת"ק עזה – לרופאים לזכויות אדם היום.
המתקפה הישראלית הנוכחית מוצאת את מערכת הבריאות ברצועת עזה במצב של קריסה מוחלטת עקב המצור הקשה המוטל על הרצועה מזה כשנה וחצי, והסגרים שקדמו לו. גם לפני תחילת ההתקפות הישראליות פעלה מערכת זו תחת מחסור ומגבלות קשים: היעדר ידע, מומחיות וניסיון של הצוותים הרפואיים לטפל במחלות ובפציעות מורכבות, מחסור בציוד רפואי ובכוח אדם היודע להפעילו, מחסור בתרופות, הפסקות חשמל ממושכות ונמשכות ועוד. עתה על מערכת הבריאות להתמודד עם פצועים בדרגות קשות הדורשים טיפול מורכב ומיומן שבתנאים הנוכחיים אין היא מסוגלת לבצע.
בערוצי התקשורת השונים וכן ממידע ממקורות נוספים נמסר כי מספר משאיות ועליהן ציוד הומניטארי הוכנסו בימים האחרונים לרצועת עזה. ברצוננו להדגיש כי אין די בכך בכדי לספק מענה רפואי הולם לצרכים הרפואיים המורכבים הקיימים בבתי החולים. אין תחליף לידע, מומחיות ומיומנות רפואיים – החסרים במערכת הבריאות בעזה – הדרושים לטפל במקרי הפציעה החמורים. על כן אספקה של ציוד הומניטארי – ככל שזו קיימת – אין בה בכדי להוות תחליף להפניה של מקרים לטיפולים בישראל ובמרכזים רפואיים מתקדמים הקרובים גיאוגרפית לרצועת עזה.

ישראל הכריזה לאחרונה על רצועת עזה כשטח צבאי סגור. עובדת שליטת של ישראל על עזה במשך 40 שנה, ושליטתה בהווה על הרצועה, על ישראל – המנהלת מתקפה צבאית מאסיבית בעזה – לקחת אחריות מלאה ולטפל בנפגעי המתקפה שלה, ולאפשר מעברם המיידי לבתי חולים המסוגלים לטפל בהם, וזאת מתוקף הדין הבינלאומי החל עליה, לרבות דיני הלחימה – אותו היא מחוייבת לקיים.

בנסיבות אלה, אנו, ארגוני זכויות אדם בישראל הח"מ, פונים אליך בדרישה לפתוח באופן מיידי את מעבר ארז, לאפשר את מעברם הבהול של 6 החולים שצויינו לעיל, וכן להותיר את המעבר פתוח עבור חולים ופצועים נוספים שאינם יכולים לקבל טיפול רפואי ברצועת עזה.

על החתום:
האגודה לזכויות האזרח. אמנסטי ישראל. בצלם. גישה. הועד הציבורי נגד עיניים בישראל. המוקד להגנת הפרט. במקום. יש דין. עדאלה. רבנים לזכויות אדם. רופאים לזכויות אדם.
העתק:
הסתדרות הרפואית בישראל, מת"ק עזה

רק תסתיים המלחמה הזו, רק נפיל את החמסניקים וכבר אני רואה איך כל העם מבקשים חנינה על אולמרט ומתחננים שיתנו לו כסא של כבוד בראש ממשלתנו, למחוק לו את כל הבתים, המעטפות, הכרטיסי טיסה לסגור את כל החקירות הפתוחות הכל הכל, מחילה טוטאל. הוא שילם את חובו לחברה כמו שאומרים, שהביא לנו את מלחמת הניצחון על עזה, איך דיבר בביטחון איך הסתכל לעיניים של העם. גם לאהוד ברק מגיע שיתנו לו כבוד, ראית עליו שהוא סיירת מטכ"ל, הסתובב פה הלך שם כמו על הכנף של הסבנה עם הסרבל הלבן והאקדח בשלוף, ככה הלך בראש צבאנו על החמאס. למה שלא יקבל היתר לסגירת מרפסת במגדלי אקירוב, כולה לסגור מרפסת מה לא מגיע לו ? איזה גנרל, איך הוא הוביל את הנבחרת לניצחון מזהיר, מגיע לו מגיע, אולי פגורלה אוריגינל ? הוא גם סבל בילדות שלו מחסור בקיבוץ, ישן בחדר ילדים שזרקו עליו בלוטים שניגן בפסנתר. וליבני, ווי ויי ווי איך שיחקה אותה בשרת החוץ איך הראתה לצרפתים מאיפה משתין הקוקי סן ז'אק בקשיחות, מגיע לה בטח שמגיע לה, מה שתרצה שתיקח, און דה האוז. גם היא סבלה הרבה בשביל עם ישראל, הרבה סבלה, רואים עליה. אני כל כך מרוצה שהייתי נותן להירשזון זכאות, חוץ ממכם הוא אלמן, משפחה חד הורית נזקקת, הוא למד לקח וצריך לזכור שהמצעד של החיים זה הבייבי שלו. הירשזון תרם הרבה לשואה, בזכותו השואה הגיעה כמו שאומרים למעמדה הרם. וקצב, הנשיא שישב במרחב המוגן בקרית מלאכי עם גילה החזיק לה את היד שלא תפחד, והתפלל בשביל כולנו, לא נסלח לו על המעידה פה ושם, בסופו של דבר הוא רק גבר. הוא מודה שיש לו חולשות שמתפלקות, בסדר אז הוא התפרץ על סוקניק הצב שהביא לו את הסעיף, אז הוא נפל ברשת כמו שאומרים עבד ליצרו, אין פתגם כזה ? אבל די, לא עם ישראל ערבים זה לזה ? לא רחמנים עם ישראל  בני רחמנים ? לא נמצא חמלה ? לא ? אין ? אחרי שננקה את עזה טוב טוב, לא נשאיר קאסם אחד, אחרי שהילדים של שדרות יחזרו לבית ספר ולגנים עם חיוך על השפתיים שלהם עם אור בעיניים שלהם, לא מגיע שניתן חנינה לזהבה גלאון גם ? מה יש ? למה הצרות עין ? ניתן ניתן לה, שלא יגידו יפת נפש יפת נפש, ניתן לה גם, לא סבלו השמאלנים ? כמה כואב להם, ובסוף יצא להם מכל המלחמה הקשה רק ששה שבעה מנדטים ? די די אין כוח, ניתן להם.

מצב בית החולים "שיפא" בעזה הוא בכי רע. בית החולים הכורע תחת נטל הפצועים סובל ממחסור באמצעים רפואיים ומתשישות הצוותים, כך מדווח ב YNET.

על ישראל לאפשר העברת פצועים ובן משפחה מלווה לכל פצוע, מעזה לקבלת טיפול רפואי בישראל. וכמו כן להתיר מעבר ציוד רפואי, תרופות, רופאים ואחיות לרצועת עזה.

אחרי יומיים של הפצצות מהאוויר מאות הרוגים ופצועים והרס רב ברצועת עזה, זה הזמן שבו ממשלת ישראל צריכה להכריז על הפסקת האש חד צדדית. מהמלחמה הזו לא יצא טוב כי מהרג ומהרס לא יוצא טוב. עלינו להודיע לחמאס שאנו מעוניינים בהסדר שלום כולל במזרח התיכון על בסיס יוזמות שונות כמו הסעודית, קוראים לו לוותר על האופציה הצבאית ולשקול חתימה על הסכם שביתת נשק ושחרור אסירים.

על ממשלת ישראל לשקול מחדש את צעדיה בהתאם לתגובת החמאס על הכרזתה.

כל מלחמה היא כישלון. כי מלחמה היא מוות , פציעה, נכות, אבל, שכול, הרס, אבדן, פחד, אימה, שנאה ופשע. מנהיגים שאינם מצליחים להוביל את מדינותיהם לפתרון סכסוכים בדרכי שלום ו"נאלצים" לצאת למלחמה "צודקת" נכשלים בתפקידם.  מלחמה זורעת את נבטי המלחמה הבאה. כל מלחמה בונה את התשתיiת למלחמות שיבואו בעקבותיה. אפשר לקטוע את מעגלי המלחמות האין סופיות. מנהיגי הפלסטינים כמו גם מנהיגי ישראל מקובעים ומשותקים, הם לא הפיקו לקחים ונכשלים בשינוי גורל עמיהם, הם מובילים דור אחר דור את שני העמים בדרך המלחמה וצורבים בתודעת העמים את הנתיבים העתידיים של נחלי הדם. אחרי היום הראשון למלחמה בעזה נראה שהלקחים היחידים שהופקו הם לקחים מערכתיים מדו"ח ועדת וינוגרד, וגם בכך אני מטיל ספק. ברור כשמש בצהריים, שזכותו של אדם ושל מדינה להתגונן  להשתמש באמצעים אלימים כדי לעצור אלימות. השאלה הגדולה היא מדוע אי אפשר אחרת. מדוע אנו ממשיכים לסגוד ולכרוע ברך לפני אלהי ה"אין ברירה".

לפרקים עולה נושא שמאחד את עם ישראל. דו"ח העוני, המצב הכלכלי, מצעד הגאוה, עצירת הגשמים, מחירי הטיסות ואפילו חג החנוכה אינם מצליחים לעשות לנו את מה שעושה החמאס. גם עתה בעונת הבחירות שבה כל מפלגה מנסה לבדל ולייחד את עצמה, להדגיש את מעלותיה ולהבליט את אזלת יד האחרת, אפילו עתה יושב נתניהו שכם אל שכם עם רמון וליבני עם אלי ישי וגם איתם ומופז ומי לא עימם, כולם סביב המדורה ופוצחים בשירת הפילו הפילו. אוהדי קבוצות כדורגל יריבות ושנואות לנצח, בובלילים ופרידמנים, חסידים ומתנגדים, נהגי אוטובוסים ומוניות, את כולם מלכד החמאס. זה הדבק הלאומי שלנו, הסופר דופר נשיונל מגה גלו שמדביק מים לשמן, חומוס לקרפלעך קוסקוס לפערפאלעך חתולים לכלבים. אם החמאס לא היה קם צריך היה להמציא אותו, שיחבר ביננו שיהפוך את כולנו לציקצוק לשון ולניד ראש אחד, למקהלה הרמונית משומנת, לסיר חמין – לעם אחד נושא דגל אחד בגאווה ובתחושת סולידריות עמוקה, עם אחד לב אחד. זה לא קרה לנו מאז הניצחון על צסקא הו הא, מאז הקוליפורמים בחומוס מחזור א', בפעם האחרונה זו היתה כמדומני טלי פחימה ומאז כלום ריק. היתה תקוה שאולי אחמדינאג'ד, רוני פיזאם ויוזף פריצל, אבל לא. מנגד היו שעות של תקוה והתרוממות רוח כשפיני גרשון ירד מהמטוס, כששבתאי ונוגה התקרבו זה לזה ונצמדו לירח, כששאול מופז פרש לעשות לביתו, אך הכל נגוז התפוגג, ושוב נותרנו ממולמלים ומפוררים. והנה, כמו השמש הגדולה והמיטיבה, קם לו החמאס שאינו מכזיב ועושה את זה, – מפיל אותנו איש על כתפי שכנתו, שלובי זרועות אנו נעים במעגל לאומי מהודק אחד, בקצב המרנין והמזקיף קומה של מחול ההורה נפיל את חמאס.

לא רחוק מכאן, מישהו מסדר לעצמו קרטון לישון עליו ולהתכסות בו. הרוח בחוץ מתחזקת וברדיו מודיעים שהחורף יגיע לכאן במלוא עוזו בשעות הקרובות. החורף הוא לא חבר של חסרי הבית. לא, זה לא שלחסר הבית יש חברים, כלומר אין לו, ממש אין לו וגם החורף כאמור כלל וכלל אינו. בארץ גיירו את ההומלס ושמו בישראל "דר רחוב", שם המבטא  גישה "חיובית" מהוגנת, להדגיש שהבעיה אינה נעוצה בכך שההומלס הוא חסר בית. לא, זו אינה הבעיה, הוא פשוט דר רחוב. עם רחום וחנון אנחנו, ממש עמידר. וכך ברוח ישראל סבא נהגנו גם עם הזונה לא עלינו, ושידרגנו אותה למעמד פרוצה, ולא ידענו מנוחה עד שהשגבנו אותה לכדי יצאנית, כינוי שיש בו מידה של עמעום ממתיק בושה. המשפט "דר הרחוב קידם את היצאנית שחלפה על פניו בברכת ערב טוב" נשמע הרבה יותר טוב מאשר "ההומלס\חסר הבית קידם את הזונה קו נטוי מחק את המיותר הפרוצה שחלפה על פניו בברכת ערב טוב".

חברת Dutch By Design Ltd מייצרת כלי מיטה עם הדפס של קרטון וכך היא מתארת את המוצר שלה :

The Home Duvet lets you sleep under a cardboard box so a homeless person doesn't have to!
This high quality duvet cover features a photographic print of a cardboard box. This produces an extremely sharp image that stays flexible because the ink is printed directly in the cotton. The image will stay crisp after frequent washing.
The cotton has a thread count of 144 threads per square inch, so its soft to the touch virtually non-iron. The duvet cover is produced in Pakistan and child labour is not used

30%of the gross profits go to Centrepoint, the UK charity for homeless young people aged 16-25 (charity number 292411). Every night Centrepoint provides support and housing for 800 vulnerable homeless young people

קרוב לודאי שבעלי נשמות רחמניות ואולי יותר מזה עומדים מאחורי פרוייקט שמיכות איכות בהדפס קרטון המיוצרות שלא באמצעות עבודת ילדים בפקיסטן. אבל יש משהו שמקומם אותי באנשים השבעים המתכסים בשמיכת הקרטון הרכה למען ילדים המתכסים בקרטון, או שנאספים במלון יוקרתי לארוחה בת שמונה מנות שכל הכנסותיה קודש להזנת ילדים רעבים.

הרוח בחוץ מכה. ספק אם חסר הבית העטוף בקרטון יצליח לישון הלילה.

צפיתי באח הגדול. זה אני שצפיתי באח הגדול. באח הגדול ? – כן, זה אני שצפיתי. התנועה העממית ההולכת וגדלה של אלה שלא צפו באח הגדול צוברת תאוצה. יש שעות שאני מתחיל להרגיש שרק אני מכל מודעי חברי ועמיתי, מכל מי שעומד מאחורי מצדדי ומלפני, רק אני הוא זה שצפה באח הגדול. אני מנסה להסביר לעצמי איך זה קרה לי. איך מעדתי, איך נבעטתי החוצה מתוך השורה ? והרי הובטח לי שמשורה משחרר רק המוות, אז מה קרה לי כאן. אני מנסה לשחזר את מסלול הנפילה. להבין טוב יותר את מנגנוניה של המלכודת הזו שעקרה אותי מקרב מיטב הנוער והשליכה אותי כטרף קל אל הבובליליזם. התחלתי להבחין במבטים המיוחדים, בהנפות הגבה, בשפתיים המתעקלות בסלידה, בזוגות המהדסים נוכחי מרפקים אל צלעות. אתמול בערב ישבתי ב"סימה", כל מה שרציתי היתה מנת מעורב משובחת ולידה אורז עם במיה, זה הכל, לא יותר. לא הזמנתי בלב אגריפס סושי, לא ביקשתי רביולי בשר סרטנים, לא טרין חצילים רק מעורב ירושלמי וליד אורז עם במיה, בחיי. זה לא עזר, לקח לי כלום זמן להבחין בשתי המלצריות שולחות זו לזו עיפעוף שאין לטעות בו, שסימן אותי לעיני כל כמוקצה "ההוא, כן כן, זה, צפה באחאגדול".

אני מנסה כבר היום לתכנן את העונה הבאה, התחלתי ללמוד את מנהגי ואורחות חיי אחי האנוסים בימי האינקוויזיציה האכזרית, ללמוד כיצד בחוץ אעמוד בשורה אחת עם הבזים לשרץ העינבי, ומנגד, מבית, בסתר, מאחורי תריסים מוגפים אמשיך לעבוד את אלוהי אברהם, יצחק ויוסי.

זה רק אני שמרגיש שהשמאל הישראלי מילא את פיו מים נוכח פוגרומים ופרובוקציות של גורמים אלימים בשטחים הכבושים ? זה רק אני שמרגיש שהשמאל הישראלי קיבל בדממה את תוצאות הקזינו שעשו בקופות הגמל והפנסיה ? שלא זינב בממשלה שלא מצאה לנכון לקיים אפילו דיון ביוזמה הסעודית ? שלא הופך עולמות נוכח חדירתו של איום פאשיסטי לתוך מפלגת השלטון ? האם השמאל הישראלי חושב שתופעת פייגלין היא בעיה של הליכוד ? והיכן התגובה על  דו"ח העוני האחרון ? על השחיקה בקיצבאות ? על העליבות של השירותים לאוכלוסיות מצוקה ולחסרי ישע ? והיכן הוא כשמחרחרים מועדים מנסים להבעיר אש ברחוב הערבי ולצעוד באום אל פחם ?  שמתרבות ההוכחות לכישלון מערכת החינוך ולעליה באלימות ? השמאל הישראלי נמצא היום באולם המליאה ובחדרי ועדות  הכנסת, אבל הוא נעדר מהרחוב וקולו חסר מאוד.

משולי מאמרה של ארנה קזין "העולם העליון של הצרכנים" (הארץ 8.12.09), עולות שאלות המתייחסות הן לאופי היחסים בין בני אדם בימינו והן שאלות חברתיות ובריאותיות רחבות יותר.

אין ספק שתחושות תסכול וניכור, צורך עז ורציף בהפקת ריגושים, כמו גם בדידות וקושי ביצירת ושמירת קשרים בינאישיים וחברתיים, עומדים בבסיס התמיכה בשימוש חופשי בחומרים פסיכואקטיביים. רבים יעלו על נס את הרחבת הטווחים של יכולות ותחושות ואת השחרור מכבלים וממגבלות שמספקים חומרים "חכמים" לאדם.

לצד כישלון מדיניות הסמים הגורסת אפס סובלנות, והיוצרת מעגל הולך ומתרחב של עבריינות ושימוש לרעה בסמים, חשוב להזכיר, שחומרים אלו מתערבים במרחב הסינפטי במוח ומשנים אותו באופן שעדיין איננו מבינים את מלוא משמעותו, שנטילת החומרים יוצרת סבילות הגורמת להעלאת הכמות הנצרכת לשם השגת ההשפעה המצופה. קיים הבדל נחרץ בין תרופה שנרשמת על ידי רופא במינון מבוקר למטרה מוגדרת, לבין חומר שניטל כחלק מתרבות הפנאי או על מנת להפיק הנאה או השפעה מענגת ומרגיעה. לקלות הראש שבה נוהגים האחרונים במוחם יתכנו גם תוצאות לא רצויות. כמובן שאלו תלויות לא רק במבנה אישיותו ובגנטיקה של האדם, בסוג החומר שהוא נוטל ובמאפייניו, אלא גם באיכות החומרים והבקרה על ייצורם. כל עוד חומרים אלו נרקחים במעבדות העולם העברייני, גדול הסיכון שהם יכילו בתוכם גם מרכיבים מזיקים.

מותר לחברה לנסות לנסח את עמדתה באשר לשימוש בחומרים, זאת כשם שהיא בונה את סדר עדיפויותיה בסל התרופות. זכותה של חברה לשאוף ולחנך ליחסים שאינם תלויי השפעות מסממות בין חבריה, – שערכיה יהיו כאלה שיעודדו חופש מחומרים. כבר הכרתי למשל גברים ונשים שטענו שהם בני זוג טובים יותר כאשר הם מסטולים, ולפיכך יתכן, שלא ירחק היום ונשמע טענות דומות של אנשים כלפי איכות ההורות שלהם או מורים שיטענו שהם מתפקדים טוב יותר כמחנכים תחת השפעה מאשר בלעדיה. חברה שתאפשר בחירה בשימוש בחומרים, תאלץ להתמודד עם אזרחים תלויי חומרים, כאלה שהיכולת שלהם להיות הם עצמם במלואם בלבד תצטמצם, שתפקודם יהיה לפרקים מותנה בהשפעת סם. עוד לפני שנשמע על אישה מעוצבת אקסטזי המחפשת גבר קוקאיני, נידרש לחבר את האתיקה של שימוש בחומרים משני תודעה והתנהגות, שתחליף את פקודת הסמים המסוכנים או תפעל לצידה, – ומעבר לכך, להבין שמאחורי הדגלים האופנתיים של הליגאליזציה והדה-קרימינליזציה של סמים, אורבים אתגרים מורכבים ומתסכלים לא פחות מאלה הרובצים לפיתחה של מדיניות הסמים האוסרנית והמקרטעת.

שוב ושוב אני נתקל בכאלה הסוברים שתופעת פייגלין היא קוריוזית, – שולית וזניחה. הקלת ראש באפשרות כניסתו של משה פייגלין לכנסת, משרתת אותו. פייגלין ותנועתו מנהיגות יהודית הם חלק מהליכוד – המפלגה שהרכיבה את רוב ממשלות ישראל בשלושים השנים האחרונות. הליכוד היא מפלגת שלטון מובהקת. בחירתו של פייגלין להצטרף לליכוד מונחית על ידי שאיפתו הגלויה והמוצהרת להיות ראש ממשלת ישראל. הטיוטא להצעות חוקי יסוד – חוקה של אנשי פייגלין צריכה להדיר שינה מעיני כל מי שמדינת ישראל יקרה לו. זהו מקרה מובהק שבו "ההרדמות בשמירה" עלולה לעלות לנו בבוא היום באבדן ישראל כמדינה דמוקרטית, ועלייתה לשלטון של כת פאשיסטית מסוכנת. זה הזמן להגן על הדמוקרטיה ולהוציא את מנהיגות יהודית אל מחוץ לחוק. אני ממליץ לקרוא שני פוסטים האחד של יהונתן קלינגר והשני של יוסי גורביץ.

שלושה ימים אחרונים לתערוכה רחבת היריעה של האמן מני סלמה בבית האמנים בירושלים. תערוכה המסכמת את עשרים שנות עבודתו האחרונות של האמן הירושלמי. אני צד בעניין כאוצר התערוכה ולכן לא אעיד כנחתום על עיסתו, רק אמליץ לבקר בה. אני מביא כאן את החיבור שכתבתי לקטלוג המלווה את התערוכה:

ז.כ.ר

על יצירת מני סלמה