Sub Stance

איך ששפכנו את דמו. ירדנו לחייו. כמה רעים אנחנו.

או יו יו יו יויייי.

בראיון תוקפני כהרגלו, בחר השר רוני בראון להשען על הערה 8 לסעיף 17 בפרק השביעי של דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד. בדו"ח הסופי בפרק המסקנות 17 סעיפים 7 ו-8 יש הרחבה נוספת הקובעת :

7.  'ליקוי' הוא כל ממצא של פער (בלתי רצוי) בין החלטות או התנהלות בפועל ובין ההחלטותאו ההתנהלות שהיו מתבקשים, על פי אמות המידה המקצועיות להערכתם. בכל פעילות
אנושית יש מספר זה או אחר של ליקויים. בדרך כלל אין בוחנים התנהגות כזו ואין מכוונים אליה זרקור. יש מקרים בהם ליקויים מקומיים הופכים חסרי משמעות, בשל הצלחה כוללת בביצוע המשימה. יש גם שליקוי קטן גורם לתוצאות-שרשרת חמורות. לכן עצם הקביעה כי בבחינה נמצאו ליקויים, אינה אומרת הרבה על הערכת מכלול הפעולה הנבדקת

8. 'כשל' הוא ביטוי שיש בו קביעה מרחיקת לכת יותר. בכל כשל יש ליקוי, אולם לא כל ליקוי מצביע בהכרח על כשל. כאשר 'כשל' מיוחס לאירוע, להחלטה או להתנהלות, יש בדבר שיפוט כולל ושלילי על האירוע, ההחלטה או ההתנהלות. כאשר פעולתו של אדם מתוארת כ'כשל' יש בכך קביעה הערכתית כי הפעולה כללה סטייה שלילית ניכרת ובעלת משמעות של ממש מאמות המידה הנכונות להערכתה. יחד עם זאת, נזכיר ונבהיר כי הקביעה כי בהתנהגותו של אדם נמצאו כשלים, ואף כשלים חמורים, לבדה, אינה בהכרח מספקת כשלעצמה על מנת לבסס מסקנה על יכולתו של האדם להמשיך בתפקידו.

לפיכך, עולה ממסקנות ועדת וינוגרד, שגם אם בהתנהגות ראש הממשלה אולמרט נמצאו כשלים חמורים, ביכולתו להמשיך בתפקידו.

הבוקר התקשרה אלי לעבודה "הגר מהסיינטולוגיה". היא פנתה בעקבות  הפוסט שכתבתי לפני כשלושה חודשים על מסע השיסוי של הכת כנגד הפסיכיאטריה. הציעה שנפגש כדי שתינתן לה הזדמנות להציג בפני עובדות שיפריכו את טענות הועדה הבינמשרדית שקבעה מה שקבעה בעניין הכת הנ"ל. הצעתי לה שתפנה ותנסה לשכנע את הועדה הבינמשרדית. הגר אמרה שהם מעוניינים יותר לדבר איתי. היא שבע שנים בסיינטולוגיה ויש לה ניסיון אישי שונה לחלוטין מהדימוי שיש לחלק מהציבור על הסיינטולוגיה. הודתי על ההצעה ודחיתי אותה. היא ניסתה לקבל ממני פרטים אודותי ולשאול שאלות בניסיון להמשיך את השיחה, או לאמת מה שהיא כבר יודעת או לא יודעת עלי.

אני מקווה שהכנסייה הסייטולוגית לא סימנה אותי כיעד או כאוייב הכת, משום שאני ממש אבל ממש לא אוהב אויבים.

ככל הנראה ג'רום קרווייל ברוקר צרפתי בן 31 אחראי על הונאת ענק העומדת על 7 מיליארד דולר מהבנק הצרפתי סוסייטה ג'נראל. יש הטוענים שלא יתכן שג'רום קרוויל פעל לבדו. כך או כך, עולה השאלה כיצד ינהג מנכ"ל הבנק דניאל בוטון ? היתכן שהוא יטען, שאחרי שועדה תבדוק את האירוע המצער בבנק, – אין טוב ממנו ליישם את ההמלצות ולהפיק את הלקחים ? האם יתכן שהוא יטען שטובת הבנק מחייבת להקרין יציבות שילטונית ? אם הייתי לקוח של הבנק הייתי מצפה שהמנכ"ל יתפטר מיד, או שהבעלים יפטרו לאלתר את מנכ"ל הבנק ואת הפקידות הבכירה שנרדמה על הגנת שלום הבנק. אם הבנק לא היה עושה כן, או לחילופין אם המנכ"ל דניאל בוטון היה מכריז שאינו מתכוון להתפטר, הייתי מעביר מיד את כספי מהסוסייטה ג'נרל לבנק אחר. הנהלת בנק שנכשלה באופן בוטה בהגנה על האינטרסים החיוניים של הבנק, מוכשרת ומבריקה ככל שתהיה, היא הנהלה שהובסה. אני מאמין שכישלון מחפיר שכזה אינו יכול שלא להשפיע על התיפקוד העתידי שלה. איני מעוניין שמנהל הבנק שלי יהיה אדם חבוט שמעוניין להוכיח שהפיק לקחים ומתקן טעויות.

אחת ההערות המסקרנות בדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד היא הערה מס' 8 בפרק השביעי בעמוד 116. לאחר שהועדה מטילה אחריות מיניסטריאלית ואישית לליקויי קבלת ההחלטות על ראש הממשלה, היא מציינת בסעיף 17 שתפקידי המפתח (רוה"מ שר הביטחון ושר החוץ) הם גם אלה שעליהם יוטל ליזום את תהליכי השיפור הנדרשים. בהערה 8 נאמר:

… "מנהיג המודה בטעות יוכל להכיר גם בצורך לתקנה. אלא שלא ברור אם ניתן להלין בישראל על מי שאינו מוכן להודות בטעות, שכן יש נטייה בתרבות הישראלית "לגמול" על כל הודאה בטעות בהדחה. רק מי שאינו עושה אינו טועה. התייחסות לטעות צריכה להיות דיפרנציאלית, ותלויה כמובן בגודל ובחומרת הטעות. תרבות שאינה מאפשרת למי שטעה להמשיך בתפקידו במקרים מתאימים אינה תרבות לומדת, והיא עלולה לאבד את האנשים המנוסים ביותר שלה רק על מנת לאפשר לאנשים שעדיין לא טעו לחזור על הטעויות שמהם היו נמנעים אלה שכבר טעו בהן. אחת מתוצאותיה הגרועות שלתרבות כזאת היא סירוב להודות בטעות, על כל השלכותיה, בשל מציאות הגומלת על הודאה כזו בדרך הנתפשת כבלתי צודקת."

אני חולק על החלק העובדתי בעמדת זו של הועדה. התרבות השלטונית בישראל (בממשלה וברשויות המוניציפליות), מעולם לא היתה מאופיינת בהודאה בטעויות, ולפיכך גם לא רווחת התופעה של הדחה הבאה בעקבות הודאה בטעויות. ולכן בניגוד להערת הועדה אכן ניתן להלין על כך. הביטוי הרווח במקומותינו "אני נושא באחריות" הוא דוגמא לביטוי ריק מתוכן, אין מאחוריו דבר אלא הפרחת מילים למיסוך.

האם הערה מספר 8 נועדה להגיש לאולמרט קנה להשען עליו ? יתכן שהיא מבטאת דעה בתוך הועדה .

הוא עשה מה שלא עשה דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד, הוא מכניס את ממשלת ישראל לפאניקה. לא מפסיקים לדבר עליו ולדון בלהגיו. מנהיג חיזבאללה חסן נאסראללה יצא בסוף השבוע בהצהרה שבידיו חלקי גופות של חיילי צה"ל, ושממשלת ישראל אינה מגלה בהן עניין ונוקטת סחבת במו"מ על שחרור החטופים. סגנונו השחצני והמתרברב וחיציו הנשלחים למקומות הרגישים כל כך, הצליחו להוציא את שרי ישראל מכליהם. "נסראללה מנסה בכוונה לנגן על עצבינו. לא צריך להיבהל ממנו, ולא צריך להיכנע לו. צריך לחסל אותו", אמר שר הפנים מאיר שטרית, שלפני שבועיים נתן, בועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים, מופע שכולו אי שליטה עצמית וחוסר יכולת איפוק . גם שר השיכון זאב בוים אמר : "נסראללה הוא עכבר ביבים… צריך לחסל אותו". שר הדתות יצחק כהן  אמר "את נסראללה צריך לחסל וככל המוקדם כך ייטב…ושנאסראלה הוא כמו "היטלר ודומיו. עצם יציאתו מהמחילות של האיש האכזר והמטורף הזה מדאיגה". שרי ישראל שבחרו להשתמש באוצר הדימויים המתלהם שלא היה מבייש משטרים גזעניים, שיחקו לידיו של נאסראללה וירדו לרמתו.

הדרישה להרוג את נאסראללה כשהיא באה משרי ממשלה ולא מיושבי ברזלים בקרנות הרחוב, היא שערורייתית, ומעמידה את ישראל בשורה אחת עם משטרי החושך. חיסולו של מנהיג חיזבאללה עלול לגרום לירי טילים אל ישראל ואף למלחמה שאיראן עלולה לקחת בה חלק. האינטרס הישראלי הוא שבראש החיזבאללה יעמוד מנהיג חזק ששולט, ולא שחלילה תתרחש בו אנדרלמוסיה כגון זו האופיינית לרשות הפלסטינית.

ההצהבה הזחלנית שעוברים עיתון "הארץ" ומוספו העלה בי לא אחת את המחשבה לבטל את המנוי על העיתון. – מה לי ולגלריה שנראית כמו בוטיק, מה לי ולמדורי האופנה, השמנת והסלטת, התמרוקים והממורקים למיניהם.

אם זו גזירה שהעיתון אינו יכול בלעדיה, כך הרהרתי, הוא לא יוכל לאורך ימים להחזיק בי כמנוי, אלא אם יאפשר לי לרכוש רק את אותם חלקים מהעיתון שאני מעוניין להכניס לביתי, ולא ימשיך לאלץ אותי לקנות את העיתון כחבילה אחת, שחלקה אינו רצוי לי ולעיתים מעורר בי קבס. בכל פעם שרעיון ביטול המנוי עלה במוחי, הופיעו מול עיני מיכאל הנדלזץ וגדעון לוי ועקיבא אלדר ואריאל הירשפלד וחבריהם – ומיד חזרתי בי.

השבוע החלו להופיע פה ושם ידיעות שמקרבות אותי אל יום הפסקת המנוי – פרנסי העיתון עומדים לבטל את חלק ב'. משמעות הדבר – עיתון "הארץ" החליט בשבילי. הוא הגיע להחלטה שאינו מעוניין בי כמנוי.

אולמרט : איווט, כמה שאני שמח לראות אותך, אתה נראה טוב.
ליברמן : תודה תודה.
אולמר : רזית יופי, ממש הולם אותך.
ליברמ: לא רזיתי אני שומר על משקל יציב.
אולמ: היציבות זה עושה לך כל כך טוב, אין לך מושג גם עליזה אומרת
ליבר: עליזה ? היא לא שמאלנית ?
אול: חה חה חה שמאלנית ימנית מזה חשוב היא תמיד שואלת אותי ומה איווט אומר ומה איווט לבש היום ויי איפה הוא קונה את העניבות שלו ? באמת איפה אתה קונה את העניבות שלך ?
ליב: עניבות, קונה רק באודסה.
או:  מ  ה    א   ת   ה    אומר  באודסה .
לי: באודסה. בשוק.
א: בשוק, אתה רציני איווט. חה חה חה. אתה שובב. איפה בשוק ?
ל: יש שם אחד בבסטה שלו יש למעלה עניבות של ווארסצ'ה ולמטה אורניום מעושר ?
א: אורניום מעושר ? בכמה הוא הוא מוכר ?
ל: תיראה, הוא מגזים במחיר, רוצה גרם בחמישים אלף ?
א: בלי חשבונית ? חה חה חה
ל: אם אתה רוצה אפשר גם חשבונית.
א: כן, בטח שאני רוצה חשבונית חה חה חה
ל: על שלך או שם של עליזה חה חה חה
א: אתה שובב איווט חה חה חה, אתה שובב, אולי על שם של פואד חה חה חה
ל: חי חי חי פואד…אולי על רפי איתן…חי חי חי
א: רפי איתן…חה חה חה בן יזרי…. חה חה חה
ל: בן יזרי חי חי חו…בוז'י…חו חו חי
א:..בוז'י…חה חה חה…אוי כואבת לי הבטן
ל: …וינוגראד חו חו חי…
או: לא יפה איווט לא יפה…לא צוחקים על שופט…חה חה חה ניצב מזרחי חה חה חה
לי : חו חו חי לא יפה אאוד לא צוחקים על שוטר חה חה חה.
אול: איווט כמה טוב לצחוק איתך
ליב: חיים מצחיקים אז צוחקים
אולמ: תחסר לי מאוד איווט
ליבר: כן כן אני יודע, אבל
אולמר: נעשה קצת משא מתן, נוריד התנחלות לא חוקית של בדואים, נחזיר שלושה אסירים עם דם על הציפורניים.
ליברמ: ו…
אולמרט: המצב הבטחוני יתחמם מאוד
ליברמן : כן בסדר ו..
אולמרט: נכריז על כוננות אל קאידה , כוננות אחמדינאג'ס
ליברמן : גיוס מילואים אולי ?
אולמרט : נישקול חלוקת מסכות
ליברמן : מצויין.
אולמרט: מה שתרצה.
ליברמן : זה מצב שאני לא ארשה לישראל ביתנו להנות מספסלי אופוזיציה.
אולמרט : אני שומר על תיקים שלך אצלי…
ליברמן : תשמור טוב, אתה יודע… פואד
אולמרט: פואד…חה ח חי בוז'י…זהבה גלא…חה חה חה…אויייויייוייי

זה מהיום סופי ירושלים הוא זכר. לא עוד בירת הנצח שהרים סביב לה, לא עוד הכותל\המנורה\הכנסת\הר הבית, לא עוד בית"ר\מחנהיהודה\כיכר החתולות וציון – מהיום יש לירושלים בולבול והבולבול הוא ירושלים. כשתגיעו לעיר לא תוכלו להתעלם מהפין הגדול והמחודד שמזדקר אל על בזיקפת נצח. מהתורן הגבוה הזה (118 מטר) ירדו בבוא היום 70 מיתרי פלדה שישאו גשר שיתעקל מרחוב יפו אל שדרות הרצל. ועל הגשר אולי תנוע ביום מן הימים הרכבת הקלה, שתוביל את הירושלמים מהררי האשפה והעזובה על גשר המיתרים של סנטיאגו קלטרווה, אל גאיות הפרטאץ' וההזנחה, וחזרה. לשון אחרת נזם זהב באף חזיר.

הבוקר יצאתי לצלם את חיבור החתיכה האחרונה של הבולבול, את קצה התורן. בחרתי להתמקם דרומית מבית הביטוח הלאומי, שנמצא סמוך לבנייני האומה, מרחק יריקה מבית המשפט העליון, משרד החוץ וקריית הממשלה. מצאתי את עצמי במקום מוזנח ומלוכלך מנוקד בערמות של פסולת בניין. השקפתי על הגג המכסה את כביש בגין בואך מנהרת ליפתא וסביבותיו – איזו עליבות. מה רבה חוסר האהבה והדאגה לעיר הזו.

הם מסרבים לחלק את ירושלים אבל מכערים ומפוררים אותה.

זה היה מביך. היו רגעים שהרכנת הראש החלה להראות כמו השתחוות, עוד חצי שעה כזאת והיינו מקבלים כריעת ברך מושלמת. צונאמי המחמאות התארים ודברי הכיבושין הכינו את השטח לנגיעות. לא טפיחות שכם אלא מגעי ליטוף\חיבוק, החותרים אל החיבור המלא גוף אל גוף וקדימה אל נקודת הג'י. כמה טוב שניתוח העפעפיים עבר בהצלחה כמו הניתוח הקודם להסרת המשקפיים – כך מתוך הראש המורכן יוצאות להן שתי עיניים להבה היא היא לו הו הוא הוא לה הה. רק הפה עוד לא מושלם, כאן נקודת התורפה שלו, הפה התאב גדול מדי – חושף את הלשון העבה שיודעת ללקק ואת השיניים שיודעות לנגוס נדל"ן. סבתאל'ה למה יש לך פה גדול כל כך, למה יש לך שיניים חדות כל כך, שאלה כיפה אדומה. ברגעי ההתייחדות הוא בטח פנה אליו ואמר לו משהו כמו "תקרא לי אודי, טוב ג'ורג' ג'ורג'י ג'ורג'לה".

קראתי הבוקר ב"הארץ" שאשה אחת מתה ושחמישה נפגעו קשה.
אם ההרוגה והנפגעים קשות היו קרבנות מטען חבלה שהחמאס הטמין באוטובוס בו נסעו, הם היו זוכים למקום טוב בראש החדשות. תמונותיהם היו מתנוססות בעמודים הראשונים, היינו מתוודעים לסיפור חייהם, לבני משפחתם, שכנים היו מספרים לכתבנו איזה אנשים טובים הם היו, חבורת צעירים היתה ניצבת מול המצלמות ותובעת ביטחון וצורחת מוות לערבים כאן ועכשיו, אביגדור ליברמן היה דורש לתת לצה"ל לעשות את העבודה שהוא יודע לעשות ולהיכנס בהם בכל הכוח. ראש המועצה המקומית היה מתרעם על כך שאף נציג של הממשלה לא בא ללוויות והיה מעלה מחדש את הדרישה להגדלת תקציב המועצה.
אבל האשה שמתה, מתה מקור. ומכיוון שהיא מתה מקור, היא מעניינת כשלג כדאשתקד. וכך גם הנפגעים, המטופלים בטיפול נמרץ – כולם נפגעו לרוע המזל אף הם מהקור.
ומכיוון שהם קשישים, שנפגעו מקור ולא מחמאס – הם לא מעניינים. מותם ופגיעתם אינם חדשות ראויות.
קשישים שנפגעים מקור, הם קשישים שאין להם כסף לממן חימום בדירותיהם.
בישראל בחורף 2008 מדווח האחראי על המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים בנהריה ד"ר אריה איזמן על עליה במספר האנשים שאושפזו בעקבות היפרתרמיה – ירידת חום הגוף מתחת ל 35 מעלות. טוב שיש לנו את נחמיה שטרסלר להזהיר אותנו "שלא יעבדו עליכם" – שיש לנו צמיחה, ושיפור ברמת החיים, וירידה באבטלה, וצמצום הפער בין עניים לעשירים, ולכן אל תתנו לסיפורים הזניחים האלה על קשישים ששכחו להדליק את ההסקה לבלבל אתכם.

אלוף בן כותב היום ב"הארץ" מאמר שכותרתו "הניחו לו עכשיו":

"מאז המלחמה רשם אולמרט הצלחה מרשימה ביעד שהציב לעצמו, "לעסוק בניהול המדינה". בכל מדד אפשרי, ישראל במצב טוב משהיתה בימי קודמיו "

יש משהו מרגיז בכותרת המאמר "הניחו לו עכשיו" – הוא פונה אל הקוראים כאל חבורת הזבל זבת החוטם כפויית הטובה הנטפלת ומציקה.

ראש הממשלה מר אולמרט כשל בניהול מלחמת לבנון השנייה. בשלב האחרון של המלחמה הובילו החלטותיו אף לנפילה מיותרת של חיילים. לפיכך, טובת המדינה היא שראש הממשלה יתפטר. בנסיבות אלה, למושג נשיאה באחריות יש אך ורק משמעות אחת התפטרות.