ארכיון חודש מאי, 2012

מעשה ביהודי מלוכלך

24 במאי 2012

טורקים, אנגלים, אוסטרלים, שוודים, צרפתים ועוד,- חיילים זרים תכולי עיניים או שחורי שפם, הגיעו לכאן לפלשתינה ואחר כך למדינת ישראל, בשליחות הוד מעלתה, הוד רוממותו או סתם מועצת הביטחון של האו"ם . וכי מה לו לחייל המוצא עצמו הרחק מבית אימו בערבו של יום, אם לא להתכנס לו תחת כנף, שתהיה לו כאם ואחות ותעניק לו אהבה.
בעודו לש את גבי לרפא את מכאובי, סיפר לי הפיזיותרפיסט סיפור מבית אביו. הוריו עולים חדשים ממרכז אירופה הגיעו לירושלים שלפני קום המדינה והתגוררו בשכנות למשפחה אחרת, וככורח באותם ימים חלקו בינהם את המטבח והשירותים. לשכנים היתה בת שיופיה נודע בכל העיר ונישא בפי החיילים האנגלים ששרתו בירושלים את האינטרסים של הוד מעלתה. בת השכנים נפלה שדודה בזרועותיהם החסונות, מתענגת על אורחותיהם ולשונם המתאנגלזת. והם מצידם, שיחרו לפיתחה מרדת השמש ועד לזריחתה, וכל אחד מהם ניסה לכבוש את ליבה אלה בפרחים ואלה במגדנות. עד כדי כך, שבשכונה החלו להלך רכיל ואמרו שאין בה שמץ גאוה לאומית, ושהיא מוציאה שם רע לבנות ישראל. לילה אחד, מספר הפיזיוטרפיסט בעודו עובר חוליה אחר חוליה בגבי ומעניק להן מכל טוב אצבעותיו, שמעו בני משפחתו קול חבטה במרפסת ביתם, כאילו שק כבד הושלך אליה. אביו ניגש אל המרפסת ואז גילה לחרדתו שלפניו לא שק כי אם חייל בריטי בשר ודם, גבה קומה ובהיר שער, שנחת בדרך לא דרך במרפסת הלא נכונה בחיפושיו אחר בת השכנים טובת המראה. אביו שלא ידע אנגלית התמלא בזעם או בפחד ואולי בשניהם, פתח את פיו ושאג לעבר החייל האנגלי את צמד המילים היחידות שידע באנגלית "דרטי ג'ו" ! * כשהוא מנופף בידיו ומאיים, כך הוא הבריח את החייל המבוהל שקפץ מהמרפסת כל עוד רוחו בו. אביו של הפיזיוטרפיסט שלי, ראה כי טוב והמשיך ללוות את החייל הנמלט על נפשו בצעקות רמות שהחרידו את כל הרחוב "דרטי ג'ו דרטי ג'ו".

* באנגלית Dirty Jew הוא "יהודי מלוכלך !"

אפילוג קצרצר

כשסיימתי לכתוב את הפוסט נכנסתי לגוגל להציץ לרגע ולראות מה נכתב על "דרטי ג'ו", ואז הקשתי גם באנגלית על המונח Dirty Jew. טוב, לא הופתעתי, אבל בהחלט הרגשתי אי נוחות רבה . הרי גם כאן ביננו רק אמש עמדו נבחרי ציבור והסיתו את הקהל הזועם כנגד הפליטים מאפריקה, ומתוך ההמון נשמעו גם קריאות גזעניות בוטות. היו רבים שלא הסתפקו במחאה לגיטימית נוכח הבעיה הרובצת לפיתחם, ויצאו למסע ציד אלים אחר הפליטים השחורים. אז רק להזכיר לעצמנו:

בעולם הרחב יש רבים המחזיקים ממש בשעות אלה בדעות חשוכות גזעניות אנטישמיות. היהודי נתפס לא אחת כדמות אפלה, מכוערת, תאוותנית ובוגדנית, רודף ממון, שתלטן, נוכל וערמומי. קחו לדוגמא את ה Urban Dictionary – אתר שעוסק בלשון, בביטויים ובמילים הנוצרים על ידי הקהל הרחב משהו המקביל לאתר הישראלי "דורבנות". יש בו למונח Dirty Jew שש הצעות ותגובה אחת (מס 6) זועמת . ההצעה הראשונה הזוכה לתמיכה הגדולה ביותר (הכי הרבה לייקים) היא אנטישמית בוטה המשלבת סטריאוטיפים אנטישמיים ידועים המייחסים ליהודי תאוות מין וממון. בעודם רודפים את הפליטים האפריקאים בדרום תל אביב, כדאי שנזכור שיש כאלה שמשוכנעים שיהודי הוא מלוכלך ומסריח השולט בעולם ואחראי על כל הרוע שבו.

על הקצה

9 במאי 2012

מהדורות חדשות עמוסות בידיעות על תככים ומזימות, תרגילים מסריחים, מעשי רצח אפופי אדי אלכוהול ונקמה על גאולת הכבוד הגברי המטופש שהוכפש (למה תמיד הכבוד הגברי הוא זה שנרמס). בימים האלה שבין התקיפה הישראלית על מתקני הגרעין באיראן לבין תנועת המחאה החברתית הקייצית, יושבים להם אי שם בני אדם שעסוקים בסוגיית חידוד העיפרון. אנשים כלבבי,- כל מרצם וכישרונם אינו מופנה לניצול, השפלה, רציחה, עושק, אונס, כיבוש, הדחה, גניבה, רמיה, ביזה וכיוצא באלה. בני אדם שכל כולם משוקע בחקר ההיבטים השונים הקשורים לסוגיית חידוד העיפרון אינם יכולים להרע. וכי על כמה אנשים אנחנו יכולים לומר שמעשיהם אינם מזיקים ואינם מביאים רוע לעולם ? אז הנה מצאתי את עצמי צופה עד הסוף בסרטון הזה שכל כולו עוסק בחידוד העיפרון ושנועד מן הסתם לקדם את הספר שכתב ושמו איך לא "כיצד לחדד עפרונות". איזה עולם נפלא היה יכול להיות עולמנו אם כולנו היינו "מחדדי עפרונות" ולא יצרני כלי מלחמה, חורשי מזימות גזלה ועושק !

יש לי חבר מני סלמה, אמן מוכשר ביותר, צייר, פסל, רשם מחונן ומורה אהוב על תלמידיו, שאוסף בין היתר מחדדים, ברשותו אוסף משובב נפש של מחדדי עפרונות. לפני כשנתיים הציג את מחדדיו בתערוכה קבוצתית ואת התערוכה ליווה טקסט שכתבתי על המחדד:

"על פי סדר הבריאה, קודם למחדד נוצר העיפרון. רק לאחר שהחלו לייצר עפרונות העשויים תערובת גרפיט וחרסית במעטפת עץ במאה התשע עשרה בגרמניה, הומצא המחדד.

פראפראזה על בראשית ב': ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-העיפרון, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה… יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת העיפרון לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ… כג וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא מחדד כִּי מעיפרון לֻקְחָה-זֹּאת.

העיפרון שמוחדר למחדד מאבד אט אט מאורכו ובתמורה מקבל את חודו. וכך פעם אחר פעם, חוזרת על עצמה פעולת החידוד עד שהוא מתכלה. פעולת החידוד השבת החיים לעיפרון הזיכרי כרוכה באובדן,- בתנועה הפוכה אל עבר מותו. לעומתו למחדד הנקבי משך חיים ארוך אם לא נצחי.

החיים הנעים במסלולם מקידמה אל קידמה משאירים מאחוריהם שובל ארוך של כלים ומכשירים שאין בהם עוד צורך, תחתם באה טכנולוגיה חדשה שהופכת אותם למיותרים ואז גם לחסרי תכלית. למתבונן בהם ממרחק השנים הם לא מוכרים לעיתים נותר להם תואר, אך לא שם. הם הפכו להיות לא מובנים עקורים מהקשרם.
העיפרון שרד. מכונות כתיבה מכניות וחשמליות, חד ודו לשוניות, חלפו מן העולם והפכו להיות למוצגים מוזיאוניים או חפצי נוי. נוצות ועטים נובעים פינו מקום לעטים כדוריים למיניהם, ואת כל התהפוכות שרד העיפרון אותו עיפרון. כל עוד העיפרון מתקהה יתקיים לצידו המחדד כי "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם". אין לאחד זכות קיום ללא השני.

בעוד שלעיפרון צורה בסיסית כמעט קבועה, הרי המחדדים רבים ושונים. מפליא עד כמה רבים הגדלים הצורות והחומרים מהם בנויים המחדדים. כה מגוונים ושונים מנגנוני הפעולה שלהם, וכל אלה כדי לבצע פעולה אחת פשוטה ובסיסית – לחשוף את הגרפיט ולחדד את קצה העיפרון.

באחת מעבודותיו השכיב מני סלמה מאות עפרונות בתוך תיבה שהיא מעין ארון קבורה עשוי זכוכית, כך גאל אותם מגורלם להעלם אט אט,- ממותם בחיק המחדד ובנה להם מעין מוזוליאום לבל יכחדו.
בתערוכה זו מתקיימת התמודדות מקבילה עם המחדדים הנקביים באמצעות חקירתם, הבנת אופיים ודרכי התנהגותם כמו גם ארגונם וחשיפתם. כשהם מונחים ומוצגים משוללי עפרונות, קופאת תנועתם המעגלית, נעצר מחול המוות של המחדד סביב חוד העיפרון, בעודו משיל ממנו רצועות עדינות דקיקות ושבירות עד מאוד של עץ ואבק גרפיט.

הצעה לכתובת גרפיטי

4 במאי 2012

מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.



חגי עמיר ששוחרר היום מהכלא אינו מתחרט על מעשיו.

עוני ככוח אלקטוראלי

2 במאי 2012

קבוצות דתיות קיצוניות וכתות מסוכנות עוסקות לא רק בגיוס מאמינים חדשים אלא גם במניעת זליגה מתוכן. לשם כך, הן משתמשות בכלים ובאמצעים רודניים. אחד מהם הוא העוני. קהל מאמינים עני ללא מיומנויות מקצועיות, ללא השכלה כללית המאפשרת ניוד והסתגלות, ללא רכוש או ביטחון כלכלי, הופך להיות תלותי ופסיבי. ככל שהמשפחות גדולות יותר צרכיהם רבים יותר ואז תלותן הכלכלית במוסדות החינוך, בריאות והסעד של הארגון הדתי גדולה יותר. לא רק הקבוצות הדתיות הקיצוניות או הכתות המסוכנות יוצאות נשכרות מכך אלא גם מפלגות. עבורן זהו ציבור מצביע מובטח – צייתן וחסר דעה עצמאית. כנראה שלציבור המאמינים העדרי אין זה מפריע ששליחיו במפלגות ולעיתים גם רבניו ומנהיגיו המוארים חיים בעושר ומתענגים על מנעמי החיים.