Sub Stance

הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהליים התשס"ח – 2007 אושרה היום בועדת השרים לעינייני חקיקה. לכשיאושר החוק בכנסת, לא ישתנו פני הדברים בטווח הקרוב בכל הקשור לשימוש לרעה באלכוהול. שתיית בינג' – כמויות גדולות בזמן קצר, נהיגה תחת השפעה, שתיית אלכוהול על ידי ילדים ובני נוער, שתייה יומיומית, – אלה הן התנהגויות חדשות בחברה הישראלית. העלאת המודעות להן בקרב הורים, מורים, עובדים סוציאליים, רופאים ואחיות חשובה לא פחות מהחקיקה. הבעיה אינה בעייתם של בני נוער צעירים אלא בעייתם של מבוגרים, שאינם מודעים למשמעות השתייה והשתיינות. מתי בפעם האחרונה כשנבדקתם אצל רופא הוא שאל אתכם שאלות בקשר להרגלי השתיה שלכם ? מה יודעים הורים, מחנכים ומורים על השלכות צריכת אלכוהול בילדות ובגיל ההתבגרות ? שמעתי לא פעם אחת הורים מספרים עם שמץ גאווה או בדיחות הדעת על בנם או בתם שנוהגים לשתות, או הורים שמתנחמים שבנם שותה אלכוהול אבל איזה מזל שאינו משתמש בסמים…

יתכן שהצעת החוק לא תעבור את מחסום הכנסת, הפרסומאים הייננים ויבואני המשקאות אלכוהוליים למיניהם לא יוותרו בקלות על פרנסתם, ספק רב אם יישבו בחיבוק ידיים – ללוביסטים צפויה עבודה רבה. אך בכל מקרה, את העבודה החשובה באמת לא יעשה החוק אלא העבודה החינוכית במשפחה ובכיתה.

אנחנו מתקדמים, אופקינו מתרחבים, העולם בהישג ידינו, בהקלקת עכבר קטנה אנחנו מחוברים לרשתות חברתיות, נועצים מרפק וירטואלי פה ושם, ומצרפים עוד חבר מעולם אחר לרשימת החברים שלנו. יש בבלוגוספירה כמו גם מחוצה לה, רבים החולקים עם העולם את הפינות האינטימיות ביותר של חייהם, אבל יש כמה פינות שהיו חשוכות ונותרו אפלות. אחת מהן היא החולי הנפשי.

דרך ארוכה עשתה החברה האנושית ביחסה אל חולי הנפש ואל מחלות הנפש, אבל דרך ארוכה עוד לפנינו. רבים נמנעים מפניה אל רופא הנפש וליטול תרופות פסיכיאטריות, וממשיכים לשקוע בסבלם הרב. אחרים בוחרים להשתמש בסמים שנרקחים במעבדות פיראטיות בידי עבריינים ולא בתרופות פסיכיאטריות – "יותר טוב להיות נרקומן ולא משוגע". יש הבולעים כל מיני מרקחות "טבעיות" ולוגמים חליטות מעשבים שוטים, מבקרים אצל  קוראי קפה וקלפים, ידעונים ולחשנים, משלמים במיטב כספם להילרים ובעלי כוחות על טבעיים, רבני רנטגן ובאבא דולר, רק לא להגיע אל רופא הנפש. אלה, שהם או היקרים להם, מקבלים טיפול נפשי ונוטלים תרופות פסיכיאטריות, מעדיפים לעיתים קרובות לעשות זאת בסתר. הם יודעים היטב שאחת מההתמודדויות הקשות של חולה הנפש ומשפחתו היא עם הסטיגמה, עם הפחדים הקמאיים, הדעות הקדומות ועם הנבערות בחברה. שבוע בריאות הנפש המצויין בארץ  בין ה 11 ל 15 בנובמבר הוא דרך אחת להעלות את הנושא על סדר היום הציבורי.

זו הזדמנות מתאימה להמליץ לפניכם לצפות ולשמוע את הרצאתו המרתקת  של שרווין ניולנד מנתח שהפך לסופר מצליח, שם ההרצאה My history of electroshock therapy אל תחמיצו:

"שמירה על כדור הארץ" , "איכות הסביבה", "אפקט החממה" ועוד, הם מושגים חדשים חוזרים ונשמעים שוב ושוב באזני כל. ספק רב אם בני אדם מבינים את משמעותם, מפנימים את השלכותיהם ובעיקר לא ברור כלל, אם כל אחד ואחד מבין מה הוא צריך לעשות – מהו חלקו האישי בשמירה על כדור הארץ. הדרך לשינוי המצב הקיים אינו תלוי רק במקבלי החלטות, בהתחייבות מדינות וארגונים, אלא גם בהתנהגות הפרטים. בני אדם נדרשים לשינוי התנהגותי, לויתור על חלק מאורחות חייהם, ולהסתגלות להרגלים חדשים. בני אדם אינם אוהבים שינויים, הם מתקבעים בהרגליהם ובהתנהגויותיהם, אפילו אם אלה גורמים להם נזק. "כדור הארץ" ו"הסביבה" הם מקומות מרוחקים מדי עבור מרבית בני האדם, קל מאוד לשקוע בתוך הסימטה הפרטית, במצוקות האישיות ובטרדות היומיומיות ולדחוק הצידה את החור באוזון. יתרה מזו, רק טבעי הוא שאת מרבית הרעבים ללחם, הנטבחים בדארפור והנמקים תחת משטרים עריצים ומדכאים תעניין "הסביבה" כמו הקרחון הנמס דאשתקד. "הירוקים" ולוחמי איכות הסביבה, נתפסים ולא במקרה, כיאפים, ליברלים ושבעים. בקרב אוכלוסיות לא מועטות העיסוק בשמירת כדור הארץ הוא לוקסוס של עשירים. לכן כה חשוב, שבמקום מרכזי תוצב גם העשייה החינוכית. כל ילד בכל משפחה, בכל גן ילדים ובכל בית ספר חייב לרכוש השכלה בתחום איכות הסביבה ושמירה על כדור הארץ. על המידע והידע להיות מתורגמים להתנהגויות כלומר למעשים מאוד ברורים. כך אולי, יגדל דור חדש שיהיה מחוייב יותר לערכים חדשים ערכי שימור כדור הארץ והסביבה ויפעל להטמעתם בהתנהגות האנושית. ובעיקר דור שיבחר מנהיגות שומרת על כדור הארץ שאינה נרתעת מלחציהם של בעלי ההון.

במג"ל צעיר – מרכז גמילה מסמים ואלכוהול לבני נוער וצעירים בליפתא שבירושלים, נערך באוגוסט האחרון יום פעילות בנושא שמירה על כדור הארץ. בצילומים המצורפים כאן, שני פוסטרים שהכינו המטופלים ופרט מוגדל מתוך אחד מהם:

ביום שני ה 15 לאוקטובר, נקראים הבלוגרים ברחבי העולם לפרסם פוסט בנושא איכות הסביבה. המטרה כמובן להעלות את המודעות לנושא שעתיד עולמנו תלוי בו. הבלוגרים נקראים לנקוט עמדה, לא לעמוד מנגד. בלוגרים דרכם – כתיבת פוסט והעלתו לאויר הבלוגוספירה. למעלה מ 9,000 בלוגרים ובעלי אתרים מרחבי העולם כבר נרשמו באתר ה Blog Action Day והתחייבו לפרסם פוסט בנושא.

התקפתו שלוחת הרסן של השר אביגדור כהנא כנגד השמאל, בתכנית הרדיו של רזי ברקאי, היא כנראה ביטוי למצוקה שבה שרוי השר ואולי גם מפלגתו. כדי לוודא שהשר לא פלט במקרה את קיאו ברגע של סחרחורת או אובדן שפיות זמנית, סיפק ברקאי לליברמן מטלית לנגב את הפליטה, אולם השר דחה אותה והמשיך להתלהם. ליברמן שהביע בתכנית התנגדות לבחירות, יודע כנראה מדוע, ומנסה לשפר עמדות על ידי הפניית אש כלפי השמאל, עד כדי התרת דמים – השר ליברמן אמר שהבעיה שלנו אינה הערבים כי אם השמאל האשם בקרבנותינו, ועוד פנינים.

ערב אחד, לפני כעשר שנים, היא ביקשה את עזרתי בחליצת פקק מבקבוק יין. היה די משעשע ואפילו מרנין לב שלא לומר מעורר תקוה, לראות שתי קשישות חביבות מעבירות ערב על בקבוק יין טוב. פרק הזמן שכרוך בחליצת פקק שעם מבקבוק יין בסלון ביתה, היה משך האפיזודה האינטימית ביותר ויוצאת הדופן ביחסי השכנות שלנו, שלא חרגו מברכת שלום ומנוד ראש, לעיתים חשתי שמתלווה אליו בזווית פיה חיוך ביקורתי ומסוייג. היה ברור שהיא שומרת קפדנית על ריחוק ובו שמץ של זהירות. כאילו אומרת בלי מילים "קשה לסמוך עליכם, פיענחתי אתכם – אתם שונים, בלתי צפויים, אינכם שייכים לעולמי" על מותה נודע לי בדרך מקרה. ילדיה ונכדיה לא תלו מודעות אבל ולא פתק קטן בלוח המודעות בחדר המדרגות. לאחרונה מיעטה מאוד לצאת מביתה, ורק נוכחות המטפלת הפיליפינית הדקיקה שעלתה וירדה ותלתה כבסים, העידה על חיים המתנהלים בדירה. השבוע פינה פועל אל הרחוב ספרים ותקליטים מדירתה, בין הספרים מצאתי דפי עבודה בנושא "גרונטולוגיה חינוכית" ושמה "יומן –  שניים עשר מפגשים עם קשישה". קראתי את העבודה ומצאתי את עצמי נחשף לחייה של שכנתי המנוחה באופן שספק רב אם חפצה בו. בבת אחת הפכה לאחר מותה, לאדם מלא יותר וחי יותר מאשר בחייה. שכנתי הלכה לעולמה. דירתה התרוקנה מחפציה האישיים, מספריה וניירותיה, חלק ממנה הושלך לרחוב, אל נחלת הכלל, ובתוכם כאבי נפשה, התלבטויותיה וסודותיה הכמוסים, שעליהם שמרה מכל משמר. רצה הגורל, שאחרי מותה, דווקא אני אהיה מופקד עליהם. אני שחלצתי את הפקק מבקבוק היין שלה, אבקבק את סודותיה.

זה הצילום הראשון שלי בפליקר שזוכה לאלף צפיות. למרות תגובתו המחמיאה של shutterhack , איני יכול להסביר את מספר הצופים הגדול בתמונה זו, שצולמה בונציה, באיכויותיה יוצאות הדופן, אלא בפריט אחד והוא החוטיני. הצילומים בפליקר שלי, אינם עוסקים בדך כלל בבני אדם, ולמרות זאת בשמונה מתוך עשרת הצילומים הניצפים ביותר מופיעות נשים. אף אחת מהן אינה מסכנת את מעמדה של זו החוטיני. יתכן שגם בפוסט הזה בזכות החוטיני שמוזכר כאן ארבע פעמים, ירקיעו אחוזי הביקור. כן, אני יודע שאיני מחדש כאן דבר. אך משום מה, אני מרגיש צורך לבקש מהצעירה עם החוטיני סליחה. כלומר אלף  סילחות.

נניח לרגע הנחה סתמית שבקבינט הבטחוני יושבים שרים שהבנים שלהם לא משרתים בצבא. ולהיפך, נניח לרגע שבקבינט הבטחוני יושבים שרים שילדיהם משרתים עכשיו ביחידה קרבית, האם לעובדות אלו יש משמעות ? האם יתכן שהן אינן משפיעות בדרך זו או אחרת על תהליך קבלת ההחלטות ?
אם עובדה זו אכן משפיעה, שווה לבדוק :
באיזו מידה משפיעה העובדה שהבן משרת עכשיו ביחידה קרבית על תמיכתו או התנגדותו ליציאה לפעולה צבאית או למלחמה ?
באיזו מידה משפיעה העובדה שהבן אינו משרת כלל בצבא על תמיכתו או התנגדותו ליציאה לפעולה צבאית או למלחמה ?

מסקרן גם לבדוק שאלות אלו בקשר לעמדות הציבור.

כמו שההורים, הסבים וסבתות נפעמים מהפעוט שפותח את פיו המתוק ומתחיל לפלוט לחלל המשפחתי מילים והברות גאוניות, כך אנו מתרגשים מהיכולת המופלאה של ממשלתנו לשתוק. איזו ממי של שתיקה ! כמה שהשתיקה הזו בוגרת וחכמה, איך כל הממשלה מצליחה לציית לצו השתיקה – כמו תזמורת מיומנת הנוצרת את כל כליה לאות משרביטו של המאסטרו הכל יכול : – הס ! או "דום שתיקה !" וכבר אני רואה בעיני רוחי, איך המניסטרים שלנו משחקים "אחד שתיים שלוש דג מלוח ! וכולם קופאים ללא ניע על עומדם ואין פוצה פה ואין מצפצף אפילו.
רק אתמול הם רצו כאחוזי תזזית אחרי כל אוחז מיקרופון ואחרי כל צל של מצלמה. בבת אחת הפכו מדליפים סדרתיים, לאילמים, חרשים עיוורים – ממשלת הלן קלר במיטבה ! עיתונאים ותיקים משפשפים את עיניהם כלא מאמינים, רק אתמול תחת כל עץ רענן, ישב לו שר וליהג מפה ועד שם על הא ועל גע, ולפתע השלך הס, אין מוציא ואין מביא. הכל מתחרים בכל בגודל שתיקתם, בעוד זה שותק ההוא עולה עליו בשתיקתו שבעתיים. הלהיט היום היא השתיקה, כל המרבה בשתיקה הרי זה משובח. עוד מעט יתהדרו בדומייתם, וכל אחד ישלוף את שתיקתו להוכיח לעם ששלו ארוכה יותר.

מנהיגי ישראל אינם רואים חובה לקיים מדיניות, המבטאת את אחריותה של המדינה לספק תנאי מחיה, שיש בהם מענה לצרכים הבסיסיים של אזרחיה שבשל מוגבלותם, מחלתם, גילם והכנסתם חיים בעוני.
אהוד ברק פנה לתושבי המדינה בקריאה לפתוח את המקררים ולתת מזון לרעבים.
בנימין נתניהו אמר לעניים שהם רוכבים על גב המדינה ומכבידים עליה מאוד.
אהוד אולמרט חשב ש 83 שקלים יפתרו את מצוקת שרידי השואה העניים.
מדינת ישראל הנמנעת מחובתה לתת למך ולזקן חומת מגן. לא צריכה להיות מופתעת אם אזרחיה ירגישו מחויבות נמוכה וישתמטו מהשתתפות במילוי חובותיהם השונים.
לכן, מי שמקצץ בקיצבאות הילדים, הזקנים והנכים, מי שאינו מספק שירותי בריאות הולמים לכל, מי שאינו עושה לקידום מערכת החינוך, מי שאינו מעניק השכלה בחינם, פוגע בביטחון המדינה ומאיים על שלומה.
ממשלות ישראל השתמטו ומשתמטות מחובתן כלפי אזרחיה ולכן אלה ימשיכו להשתמט משירות צבאי ולאומי. אל לממשלות ישראל לבוא בטענות אלא על עצמן.

בכל פעם שהוא מפריח נפיחה, אצים רצים הגמדים המזוקנים ומצווחים בכל מקרופון אפשרי "בושם בושם". נו באמת, אנחנו כבר מכירים אותו את המפליק הסידרתי. האגדה על גאוניותו ועל היותו גדול הדור מהלכת קסם על נתיני ממלכתו המשחירה, עלינו זה ממש לא עובד. הוא יושב לו על שפת הבאר שחפרנו בעמל רב ומטיל לתוכה את מילותיו המטופשות, מתיז לכל עבר פוגע ומעליב בגסות רוח. מנהיגי ונשיאי המדינה השוקעת ימשיכו לנגב את יריקותיו מפניהם, יעלו אליו לרגל לקבל ממנו ברכה ובעיטה וירימו לו אתנן רב. הגיע הזמן שנזעק כמו הילד ההוא "הרב הוא עירום !"

מטריד זה בן אדם שלא נותן לבחורה את הכבוד שלה שמגיע לה, אם אתה הולך למועדון או סתם לשבת בפאב עם בחורה לנקות את הראש מכל היום. בא אחד, שואל אותה איפה את גרה מה המשפחה שלך, מה פה מה שם. זה בן אדם מניאק, מטריד. אוכל דקירה.