ארכיון חודש אפריל, 2013

שְלַמֶק

19 באפריל 2013

היום מלאו שבעים לפרוץ מרד גטו ורשה, שְלַמֶק היה נער, לוחם נועז עשוי ללא חת, שלמק הוא מרד גטו ורשה שלי. שלמק הוא תמונה אחת וסיפורים שאינם נגמרים. נולדתי חמש שנים אחרי נפילתו ואני חי גם בצילו. זיכרון: אני בן שמונה. אמא, אחותו של שלמק ואני נוסעים כמדי שנה לעצרת בקיבוץ לוחמי הגטאות. אמא נרגשת ופוגשת חברים מהארגון היהודי הלוחם, מההכשרה בצ'רניאקוב. צביה לובטקין המפקדת ניגשת אלינו. צביה נועצת בי מבט ועוברת לדבר פולנית. אני יודע שהיא אומרת לאמא "ראי כמה שהוא דומה לשלמק" אני לא דובר פולנית רק מילים פה ושם, אבל אני יודע איך אומרים בפולנית "ראי" וכמובן "שלמק". את השאר תרגמו המבטים מפולנית לעברית. ככה גדלנו אני ושלמק. התקרבתי אט אט לגיל שבו פרצה לשלמק מלחמת העולם השניה, לגיל שבו לחם ונפל בקרב בתעלת הביוב. ואז חלפתי על פניו, "חלפתי על פניו" – ביטוי לא מתאים ליחסים שלי ושל שלמק, מוטב לומר שמלאו לי שמונה עשרה ושלמק נותר בן שבע עשרה. כך, כל שנה התרחקתי עוד שנה מגילו. גם ילדי בגרו ועברו זה מכבר את גיל שבע עשרה. בדרכים שונות ניסיתי לגדל אותו בתוכי. זה לא כל כך הצליח. טיפוסים מיוחדים הם המורדים – תאבי חיים ששמים את נפשם בכפם. אני בן שישים וחמש, ושלמק בן השמונים ושבע ממשיך להגיח בלילות מול הגרמנים, גמיש ונמרי, עם אקדח שלוף ובקבוק מולוטוב או רימון ביד.

אמי הלה קרון (שוסטר) אחותו הגדולה של שלמק, היחידה ששרדה ממשפחתה, נפטרה לפני שלושה חודשים. אני לא מרים אליה הערב טלפון לשמוע אותה אומרת "שבעים שנה, כן כבר שבעים שנה" ונאנחת.

שלמק (שלמה) שוסטר 1926-1943

זר פרחים מול בית המכס העליון

16 באפריל 2013

אלמוני תושב רמת הגולן הניח זר פרחים מול בית המכס העליון והוסיף וכתב:

"ב 15.6.1957 ימים ספורים לאחר תום מלחמת ששת הימים עסקו חיילי גולני מגדוד 13 בפינוי המקום מאמצעי לחימה וחבלה.

במהלך הפינוי ארע פיצוץ של מצבור מוקשים גדול, אשר גרם למותם המיידי של 11 לוחמי פלוגה ד'.

העניין הושתק, הודחק ונמחק מתודעת הזיכרון הלאומי, עד כי אין לכך עדות וזכר במקום זה בו ארע האסון.

בשמי ובשם כל תושבי הגולן מצאתי לבקש סליחה על שלא ידענו, לא זכרנו ולא הנצחנו.

כולי תקוה שזר זה יסלול את הדרך להנצחה ראויה ומכובדת.

יהי זכרם של לוחמי גולני שנפלו בחטף במקום זה  ברוך"


כן היו הדברים מעולם

15 באפריל 2013

היום יום הזיכרון לחללי צה"ל 15.4.2013 שודרה לראשונה בגלי צה"ל תכנית על אסון בית המכס העליון אסון בו נפלו 11 חיילי גולני: יעקב איטח, יוסף אלישע, אליהו בן יקר, אברהם בסון, אהרן ג'מיל, עובדיה זנדני, שמואל לוי, יעקב עזר, ניסים צאיג, אליהו קרן וגבריאל תמאם יהא זיכרם ברוך. האסון הושתק ולא הובא לידיעת הציבור. התכנית נקראת "כן היו הדברים מעולם" מאת יעל לוי ורותי גרוסמן. הקשיבו היטב גם לתגובת דובר צה"ל בסוף התכנית.

\"כן היו הדברים מעולם\" תכניתן של יעל לוי ורותי גרוסמן על אסון בית המכס העליון

http://pod.icast.co.il/Media/Index/Files/a7efcd04-dd08-447c-9440-7f0e1f763457.icast.mp3

גילגולו של רכב

11 באפריל 2013

שיר הילדים המופלא  "גילגולו של מעיל" או ביידיש "א מאנטל פון א טונקעלן געוואנטל"  מאת קדיה מולודובסקה ובתרגומו של נתן אלתרמן קם לתחייה קורם עור, גידים, פלדה משוריינת וניקל ממש מול עינינו. מעשה ברכב משוריין מסוג אאודי איי-6 (דה מרקר, צבי זרחיה, הכל אישי 11.4.13) שנרכש לפני כשלוש שנים מכספי משלם המיסים במחיר של 1.6 מיליון שקל עבור חברת הכנסת דאז ראש האופוזיציה הגב' ציפי לבני. נסעה הגברת לבני ברכב השרד המשוריין בעמק וטיפסה בהר עד שפרשה. ואז הועבר הרכב המשוריין לשימושו של חבר הכנסת שאול מופז, שיודע להעריך רכב משוריין מהו. רמטכ"ל לשעבר אמרתי ? אמרתי. אוסיף  שר הביטחון שר התחבורה סגן ראש הממשלה לשעבר, הוספתי. נסע בו מר שאול מופז ביום ונסע בו בליל עד שפסק מלכהן כראש האופוזיציה. או אז משמונתה הגב' שלי יחימוביץ להיות ראש האופוזיציה הוצע לה האאודי איי 6 רכב השרד המשוריין, והיא אבוי סרבה. המהומה במינהל הרכב היתה כך ניתן לתאר רבה, מה עושים עם האאודי איי 6 רכב השרד המשוריין שבקושי מלאו לו שלוש ועוד כוחו במותניו ?  ישבו ודנו עד שעלה עשן לבן – הרכב המשוריין נמסר לשימושו של יושב ראש הכנסת החדש מר יולי אדלשטיין, זאת למרות שהכוונה היתה לרכוש רכב שרד משוריין חדש  ליו"ר הנכנס, משום שהרכב המשוריין וולבו ( 2002 ) של קודמו ראובן ריבלין הגיע לגבורות. כך התגלגל לו רכב השרד אאודי איי 6 המשוריין אל יו"ר הכנסת מר יולי אדלשטיין שייסע בו בביטחה חסין משוחרי רע, יום יום מביתו שמעבר לקו הירוק אל משכן הכנסת הלוך ושוב.

נספח:

תוך כדי הכנת פוסט זה למדתי מתומר הדר ותומר אביטל באתר כלכליסט מיום 27.1.11 שהאאודי סקיוריטי איי 6 של שר הביטחון לשעבר מר אהוד ברק עבר תהליך שריון בצ'כיה, והוא צויד "בשריון שמסוגל לעמוד בפני מתקפת ירי מנשק קל. בנוסף לשריון החיצוני, רשימת האבזור האופציונלי כוללת מערכת המאפשרת נסיעה במצב שבו ארבעת הצמיגים ריקים מאוויר למרחק של עד 50 ק"מ במהירות של עד 80 קמ"ש, ושריון מיוחד לרצפת הרכב אשר מסוגל לעמוד בפני רימוני יד. שריון זה הוא חסין מגנוט, כדי שמטעני נפץ לא יוכלו להיצמד לרצפת הרכב." ויותר מכך ברכב "מערכת חירום אשר מאפשרת לנוסעיו להיאטם בתוכו וליצור קשר עם סביבתם באמצעות מערכות כריזה ואינטרקום. בתא המטען של ה־A6 סקיוריטי מותקנת כספת חסינת פריצה המיועדת להכיל מזוודה קטנה ". אני חוזר וקורא ולא מאמין שלמר ברק היתה האופציה להיאטם גם באאודי סקיוריטי איי 6 שלו. ועוד אני  מסוקרן בעניין המזוודה שנמצאת בכספת שבאוטו, מטריד אותי  למשל אצל מי נשמרת הסיסמא לכספת ? ומה קורה אם כולם שוכחים את הסיסמא ? הרי המזוודה הזו ששוכנת בכספת שבאוטו מכילה בתוכה חומרים מסווגים מאוד. כל מיני מידעים מוצפנים, פקודות ליום הדין. למישהו כמו למשל וענונו, יש ספק באשר ליכולותיה של מזוודה כזו ?  כשכשצריך לפתוח את כספות כאלה מתברר שאיש אינו יודע את הסיסמא. מדניאל שמיל וצבי זרחיה ממוטוקאר מיום 13.5.12 למדתי ששרותי הביטחון דרשו מהשר ברק והשר ליברמן לנהוג במרצדס משוריינת. כלומר לוותר על האאודי סקיוריטי שזה עתה הורידו מעליה את הניילונים. מטעמים שונים לא מצאתי באינטרנט פירוט של סגולות השו שו של המרצדס, ובעיקר האם היא סיפקה לשרים ברק וליברמן את היכולת להיאטם מסביבתם.  מי נוהג היום באאודי סקיוריטי ובמרצדס של השר לשעבר ברק ? מה עלה בגורל הוולבו (2002) המשוריינת של יו"ר הכנסת לשעבר מר רובי ריבלין ? האם האאודי איי 6 משוריין שהתגלגל מציפי לבני ועד יולי אדלשטיין הוא לא אחר מאשר האאודי סקיוריטי של השר ברק עם היכולת להיאטם עד בלי  די ?

גילגולו של מעיל קוראת השחקנית עדנה פלידל ז"ל :

ערב יום השואה 2013

7 באפריל 2013

ישעיהו ליבוביץ ציטוט  ראשון : " מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים “.

ישעיהו ליבוביץ ציטוט שני :  " הדמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו “ .

הציטוט הראשון של לייבוביץ נותן הסבר פשוט ומכאיב להתרחשותם של עוולות מתמשכות ופשעים כנגד האנושות כמו למשל השמדת עם. הוא גם נותן תשובה חלקית לשאלה איך זה יכול להיות שמנהיגי ישראל והאזור לא מצליחים לשים קץ לסכסוך הדמים הנמשך כל כך הרבה שנים וגורם לכל כך הרבה סבל וכאב.  סביר שההבטחה של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, היום בטקס ביד ושם : "אנו מצווים להבטיח שלא תהיה שואה נוספת" היא חסרת כל בסיס. כמו גם הבטחתו של מנחם בגין "ותשקוט הארץ ארבעים שנה " עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה. משתמע מדברי ליבוביץ שהדמוקרטיה היא אמצעי למזער את נזקי שלטון הטיפשעים והרשעים, ותכליתה להגן ככל שניתן על האדם מפני ממשלתו, אותה ממשלה שברוב כסילותו ורשעותו בחר.

אפשר להסכים או לחלוק על דברי ליבוביץ, אבל בערב יום השואה  יש מקום להרהר בהם.