השעה היתה אחת עשרה בלילה. הרחוב היה ריק. רק שנינו באוטו, כשהיא חצתה לאור פנסי המאזדה ומעט פנסי רחוב דלוחים, את רחוב החלוץ בשכונת בית הכרם. צעדיה היו מהירים, כולה הוד והדר. מעל גופה הגא התנשאה הילה מופלאה ומרשרשת. היא כאילו לא ראתה אותנו, שידרה שהלילה הזה הוא שלה, שלה בלבד. כמובן שעצרתי מיד. אי אפשר היה לנהוג עוד. נשימתי נעתקה. שיבוש מערכות רגעי מנע ממני לשלוף את מצלמתי הנמצאת תמיד במרחק נגיעה, קודם שנבלעה בחדר המדרגות של בית משותף. לא הייתי מצפה שמלכה מפוארת שכמותה תבלה את הלילה בדירה זעיר בורגנית בשכונת המורים, פקידים וסופרים. היא טופפה לתוכה ללא כל היסוס ואני מוכן להסתכן ולקבוע, שזה לא היה הלילה הראשון שלה בבית הזה ברחוב החלוץ בירושלים.
כשהגעתי הביתה, מיהרתי לחפש עליה בגוגל. גיליתי פרטים מפתיעים, על אורחות חייה, ועל מנהגיה האינטימיים. למשל שהיא מונוגמית (האמנם ? יום שישי ? באישון לילה מתגנבת לדירה אנונימית ? אני לא סכסכן – אבל זכות הציבור לדעת !), פמיניסטית, – היא זו שבחרה את בן זוגה. האחרון מוכיח את עצמו (לפחות בגוגל) כגבר בעמיו,- הוא שוכב איתה שש פעמים ביום. לפעמים גם שמונה. לעיתים הקצב שלו אינו מספק אותה, ואז היא נוהגת להחטיף לו קלות על אפו…הוא מבין היטב את הרמז. עוד משהו די מביך, באינטרנט יודעים לתאר שאיבר מינו מתנשא לאורך של כארבעים סנטימטרים שלמים, שהם כמחצית מאורך גופו. בדרך כלל היא יולדת תאומים לפעמים שלישיות, היא מיניקה אותם כשהיא שוכבת על צידה, יש לה פיטמה על כל כתף.
באחת עשרה בלילה ביום שישי האחרון, מול עיננו, חצתה נקבת דרבן מפוארת את רחוב החלוץ, ונכנסה לחדר המדרגות של אחד הבתים המשותפים. כך היה.
