מחוּק
15 בפברואר 2010
מוחקים את האותיות והמילים, שורטים אותן, במקומות אחרים מכסים אותן בצבע. מעלימים ומבטלים את לשונם מהמרחב הציבורי מהרחוב. אחד מסימני הזהות המובהקים של קיומנו היא שפתנו. אחד ממופעיה הציבוריים החשובים של השפה הם שלטי הרחוב. המחיקה השיטתית של הערבית משלטי הרחוב בירושלים היא אמירה ברורה ובוטה. לכתובת הקיר, לציור הקיר ולמדבקה עוצמה רבה ותפקיד חברתי תרבותי, היו ימים שחלק מהשיח הציבורי התנהל באמצעות סטיקרים שהודבקו על השמשה האחורית של מכוניות. באופן דומה יש כוח רב למחיקה. אלא שהמחיקה הזו אינה פונה לכלל העוברים והשבים, אלא פונה בעיקר אל דוברי הערבית כלומר אל הערבים. מישהו לא מסתפק בעקירתם מבתיהם, הוא מבין את המשמעות שיש למחיקת שפתם, להעלמתה השיטתית מהרחוב, במאמץ לדיכויים.
