ארבע הערות
16 בספטמבר 2009אחרי אריה דרעי, בוז'י הרצוג, נעמי בלומנטל, שלמה בניזרי גלעד שרון ואחרים, גם ממשלת ישראל בחרה בזכות השתיקה. ממשלת ישראל בחרה לא להתייצב לפני השופט הדרום אפריקאי ריצ'ארד גולדסטון ראש ועדת החקירה של האו"ם לבדיקת אירועי עופרת יצוקה. זכות השתיקה שמורה לנחקר שאינו רוצה להפליל את עצמו בחקירה, ולפיכך הוא פשוט שותק ואינו עונה לשאלות חוקריו. ממשלת ישראל בחרה לא לשתף פעולה, לא להציג את תשובותיה להאשמות, לא להציג את גירסתה לאירועים שונים ולא להשפיע על הועדה, משום שהיא ידעה היטב מה התרחש בעזה ומה יהיה לפיכך כתוב בדו"ח. דוברי ישראל פתחו כהרגלם מימים ימימה ביבבות מרות עם פרסום הדו"ח שקובע שישראל ביצעה פשעי מלחמה בעזה.
השופט ריצ'ארד גולדסטון הוא יהודי. עיתון הארץ מדווח שביקר אין ספור פעמים בישראל, שהוא מגדיר את עצמו כציוני, שימש כנשיא "אורט" העולמי ועמד במשך 25 שנה בראש אגודת ידידי האוניברסיטה העברית בדרום אפריקה. בתו ניקול שהתגוררה אחת עשרה שנים בירושלים אמרה שאלמלא אביה עמד בראש ועדת החקירה – המסמך היה חמור אף יותר. התגובה הישראלית המייללת אינה יכולה אמנם לטעון שמדובר במסמך שנכתב על ידי ערל שונא ישראל שינק אנטישמיות מחלב אימו, אבל לבטח תמצא את הניסוח המתאים להבהיר משהו בסגנון "מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ".
מלחמה היא מטבעה פשע. פשע כנגד החיים, כנגד בני אדם וכנגד הסביבה. כלומר אין מלחמות שאינן פשע. גם מלחמת מגן שנכפית על עם שוחר שלום ועל צבא שכולו פרחים בקנה ובנות בצריח וצח כשלג גם בה יש בה פשע. ככה זה, זה כמו שטיפות המים מרטיבות. מושג כמו "טוהר הנשק" הוא מושג ציני ושקרי. האירוע הנורא הזה שנקרא מלחמה גורם לא רק להרג של חיילים ואזרחים אלא יוצר סביבת פשע, גורם לכך שיתרחשו מעשים פליליים ובלתי מוסריים שבנסיבות אחרות לא היו מתבצעים. כל מלחמה חייבת להסתיים בועדת חקירה ובעקבותיה העמדה לדין של האחראים לפשעיה.
סוף סוף ישראל והחמאס מוצאות את עצמן יחדיו, מבוצרות באותו הצד של המיתרס מול השופט ריצ'ארד גולדסטון. שתיהן אינן מקבלות את פסיקותיו. כאן טוענים בין היתר שהדו"ח הוא פרס לטירור, הכרזת מלחמה על ישראל ושהוא מגמתי. ושם טוענים aהדו"ח אינו מאוזן, מחטיא בביקורתו ואינו הוגן. לא להאמין כמה שראשי החמאס וראשי ישראל דומים.
