ארכיון התאריך

צילו של הדגל השחור

15 בינואר 2009

מלחמה שאינה מסוקרת באופן ראוי, היא מקור לשמועות ולהערכות שאינן מהימנות. המדינה דורשת מעיתונאיה הן באמצעות צנזורה והן בלחץ חברתי להתגייס למאמץ הלאומי ולגלות נאמנות. אם הדו"ח הנקרא "תמונת מצב בעזה מאת המתאם ההומניטרי" של האו"ם נכון, ואם הידיעות המתפרסמות הבוקר באתר "זכויות האדם בעזה ובישראל בצל הלחימה" נכונות ,יש מקום לדאגה רבה ולחשש, שיש בנעשה בבית החולים של הסהר האדום בעזה, כדי להוות חלילה "פעולה שדגל שחור מתנוסס מעליה, ואשר עומדת בניגוד מוחלט לדיני המלחמה ולעקרונות המוסר האנושי הבסיסיים ביותר". – אין להסכים לחסות ולשתוק בצילו של דגל שחור. זאת, גם אם הצד השני אינו מקיים ואינו מציית לאמנות הבינלאומיות ולעקרונות המוסר.

ההערכות הן שעד כה ניספו בעזה למעלה מאלף איש ובהם למעלה מ 300 ילדים וכ 100 נשים. כ 4500 נפצעו מהם כ 1600 ילדים וכ 670 נשים. כ 38 אלף אנשים מתגוררים ב 41 מקלטים של אונר"א ברצועה, ורבים אחרים מתגוררים בבתי קרוביהם. כלומר יתכן שכ 40,000 בני אדם ויותר נעקרו מבתיהם. האם לא די ? האם אין כל אלה מדיפים ריח רע של אסון רב מימדים ?

מלחמה היא הרג והרס. יש לעשות הכל כדי להגיע להפסקת אש מיידית.

איראן

תרשמו לפניכם – איראן.

השלום עם הפלסטינים ועם שאר מדינות ערב עובר היום באיראן. אם ממשלת ישראל תדע למצוא את הדרך לבנות דיאלוג עם איראן, יווצרו גם התנאים להסדר במזרח התיכון. ולהיפך, הניסיון לפתור את הסכסוך ללא איראן עלול להיכשל.

בדרך כלל, ישראל מחפשת את הדרך לשלום בוושינגטון. נכון, שבוושינגטון נוח מאוד, מדברים אנגלית, יש שם הרבה כסף, הרבה טלוויזיה, אהדה ויהדות חמה. אבל הכתובת היא טהרן.

נכון שהאור דולק בוושינגטון אבל המטבע מונח בטהרן.