נכון שאין אדם נתפס בעת צערו, אבל

נכתב בתאריך 8 באוגוסט 2006 מאת משה קרון

בעת הלוויתו של סמל יהודה גרינפלד שנפל בכפר גלעדי, בחרה אחותו שושי להפוך את הרגע הנורא בחיי אדם – אבדן היקר לו מכל להפגנה פוליטית. מצלמות הטלוויזיה הסוקרות את הלוויות הנופלים רגישות מאוד לכאב המשפחה ונוהגות על פי העקרון, שאין אדם נתפס בעת צערו ושאין מתווכחים עם הורים ובני משפחה שכולים, וטוב שכך. קריאתה "אני מתחננת לפני כל החברים שלך, ולפני כל הכתומים, תחזרו עכשיו הביתה". פנייתה לחיילים מתנגדי הנסיגות מהשטחים הכבושים בעזה ובגדה, לנטוש את הלחימה שנמצאת בעיצומה ולסרב לשרת בצה"ל, ראויה לגינוי.

נושאים: הגיגים ברומו של | סגור לתגובות על נכון שאין אדם נתפס בעת צערו, אבל
הפיצו את השמועה: Del.Icio.Us

לא ניתן לכתוב תגובות ברגע זה.





« בנפול אויבך
שלושה נמנעים »