בנפול אויבך
נכתב בתאריך 6 באוגוסט 2006 מאת משה קרוןכששמעו בשכם על האסון, בו מצאו שנים עשר ישראלים את מותם, מפגיעה ישירה של טיל חיזבאללה בכפר גלעדי, צהלו התושבים ויצאו לרחובות בתהלוכות שמחה, ובעלי חנויות חילקו ביד רחבה דברי מתיקה לעוברים ושבים. נזכרתי בפסוק ממשלי : "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך". אני רואה בפסוק זה פסגה של אנושיות – מוות ואפילו מות אויבך אינו יכול להיות סיבה לשמחה. כלומר, גם אם אתה חייב להקדים ולהרוג את הבא להרגך – אל תשמח בנפלו ואל תגל בכשלו. אני זוכר מעט מאוד ארועים מבישים שבהם שמחו כאן ביננו כשהאחר, האויב שנוא הנפש מת. אחד המחזות הנדירים והמבישים האלה היא ההילולה של ישראלים סביב קבר של ברוך גולדשטיין שרצח 29 ערבים במערת המכפלה. אך שוב ושוב חוזרות התמונות אצל חלק משכננו הפלסטינים, שלא יודעים את נפשם מרוב שמחה ורוקדים על הגגות כאשר מתינו מונחים לפנינו. כנראה שאין חדש תחת השמש, שכן גם על כך כבר נאמר בקינת דוד על שאול : "אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים" שמואל ב'.
