Sub Stance

אחת מהטענות של ישראל כנגד החמאס היא שהוא משתמש באזרחים בעזה כ"מגן אנושי". כלומר שהוא מציב את מפקדותיו, מרכזי השליטה, מאגרי התחמושת, הטילים והמשגרים בלב אוכלוסיה אזרחית ליד ובתוך בנייני מגורים, מסגדים, בתי חולים בתי ספר וכיו"ב. כמו כן פורסם שראשי החמאס בחרו להסתתר מתחת לבית חולים בעזה. פתחי מנהרות הלחימה יצאו לעיתים קרובות מתוך בתי מגורים או סמוך אליהם ובתי מגורים מולכדו והפכו לבתי תופת. כך עבר שדה הקרב לתוך שכונות עזה ומחנות הפליטים, דבר שגרם להרג אזרחים, לפציעת רבים, להרס בתיהם ורכושם.

ומה איתנו ? האם ישראל לא נוהגת בעצמה כך ? בואו תחשבו ונסו להיזכר כמה מתקני צבא וביטחון, מפקדות ומחסנים ממוקמים בלב אוכלוסיה אזרחית בישראל ? – סמוך לבתי מגורים,  משרדים, בתי ספר ומתקנים אזרחיים נוספים. כל אחד מאיתנו יכול להרכיב רשימה כזו. האם ההחלטה למקם את אחד ממרכזי העצבים החשובים של צה"ל בלב עיר, אין בה מימד שיכול להחשב כשימוש באוכלוסיית ישראל כ"מגן אנושי" ? האם פריסת סוללת תותחים או מרגמות בסמוך לישובים אינה מסכנת אותם ?

מאז ומעולם המלחמות הן ארורות. אין עוד מקום כזה שהוא "שדה קרב" – מקום במדבר או בעמק רחב ידיים – מרוחק מישוב ומאזרחים, שבו נעמדים זה מול זה צבאות ונלחמים עד טיפת דמם האחרונה וזה שהוכרע או נכנע נוצח. אין יותר חזית ועורף. המלחמה היא מתחת מעל ובתוך הבית. החיילים לובשי מדים ואינם לובשי מדים. כלי הרכב ונושאי הגייסות מסומנים, צבועים ונושאים דגלים, אך גם כלי רכב אזרחיים, אוטובוסים, אופנועים ואמבולנסים. המלחמה היא פשע נגד האנושות. קורבנותיה הם גם "בלתי מעורבים", שאינם נושאים נשק – אזרחים שכל רצונם הוא לצאת בבוקר לעבודתם ובערב לשבת סביב סיר הבשר או הטופו. קרבנותיה הם גם החיילים שגוייסו להגן על ארצם, באמצע החלום שטוו, כדי לשלם את מחיר ריפיון ידי מנהיגיהם, את מחיר כישלונם לפתור סכסוכים במשא ומתן, ואת מחיר ההזיות המשיחיות של כהני הדת הנושאים את שם האלהים לשוא – קוראים בשמו לצאת למלחמת קודש באוייב הכופר לשחרור האדמה הקדושה שטומאה.

אנשי החמאס מאיימים שאם עד מחר יום שני. לא ימצא פתרון לדרישתם לבנות נמל ושדה תעופה, הם יחדשו את האש. לא קל לנהל משא ומתן עם אקדח צמוד לרקה. זה מצב שבו הצדדים עלולים להקשיח את עמדתם. איש אינו אוהב לקבל החלטה תחת איום. זה המצב. אני מתנדב לחלץ את הצדדים מהמבוי הסתום:

טיוטת הצעת פשרה:

1. ישראל תעמיד לרשות תושבי עזה גישה לנמל אשדוד. הרשות הפלסטינית תפעיל אותו מבחינה מנהלית וישראל תהיה אחראית עליו מבחינה בטחונית. אם ישמר השקט במשך 5 שנים ישראל והרשות הפלסטינית יפעלו להקמת נמל בעזה.

2. ישראל תעמיד לרשות תושבי עזה גישה לטרמינל בינלאומי בשדה התעופה עובדה. הרשות הפלסטינית תפעיל אותו מבחינה מנהלית וישראל תהיה אחראית עליו מבחינה בטחונית. אם ישמר השקט במשך 8 שנים, ישראל והרשות הפלסטינית ידונו בהקמת שדה תעופה בינלאומי בגדה המערבית.

3. ישראל, הרשות הפלסטינית בשיתוף גורמים בינלאומיים יתחילו מיד לתכנן קו רכבת מהירה בין עזה לגדה המערבית ובין הגדה המערבית למדינה ומכה.

4. העבודות להקמת קווי הרכבת בין עזה לגדה יתחילו עם תום פירוז עזה מטילים, רקטות ומרגמות.

5. העבודות להקמת מסילת הרכבת בין הגדה המערבית למדינה ולמכה יתחילו עם חתימת הסכמי השלום.

להלן הסכם הפסקת אש בין תנועת ההתנגדות האיסלמית להלן "חמאס", הרשות הלאומית הפלסטינית להלן "הרשות" לבין מדינת ישראל להלן "ישראל".

1. החמאס מצהיר בזאת שהגיע להבנה שירי טילים, רקטות ומרגמות לתחומי ישראל, חפירת מנהרות התקפיות לשטחה של ישראל, לא השיגו את מטרותיהם וגרמו למוות הרס ונזק רב. החמאס מצהיר בזאת שדרך המלחמה מביאה לשכול, יתמות, כאב, חורבן ורוע.
2. ישראל מצהירה בזאת שהגיעה להבנה שאין בכוח צבאה בים, באויר וביבשה להשיג את מטרותיה וגרם למוות, הרס ונזק רב. ישראל מצהירה בזאת שדרך המלחמה מביאה לשכול, יתמות, כאב, חורבן ורוע.
3. ישראל, הרשות והחמאס הגיעו להסכמה לחדול מיידית מלהשתמש במלחמה כדרך לפתרון הסכסוך במזרח התיכון.
4. ישראל, הרשות והחמאס מסכימות לפתור את הבעיות בין ישראל לעזה במסגרת פתרון כולל לסכסוך במזרח התיכון בין ישראל לפלסטינים.

לפיכך

א.     החמאס וישראל מכריזות על הפסקת אש מיידית ומוחלטת מרגע זה וללא תנאי.

ב.     ישראל, הרשות והחמאס יפעלו בשיתוף גורמים בינלאומיים לשיקום רצועת עזה, תושביה והסרת המצור מעליה.

ג.      ישראל והרשות תפתחנה בתוך 30 יום בשיחות להשגת הסכם שלום, השיחות יתנהלו ללא הפסקה.

זה הסדר: קודם מלחמה. אח״כ הפסקת אש ולבסוף משא ומתן מדיני.

יש סדר ! קודם יורים, הורגים, הורסים, מגינים, תוקפים, משמידים, מחריבים, פוצעים ושובים ואחר כך מתחילים לדבר ומגיעים להסכמות.

תגידו לי שאני תלוש \ מנותק \ הזוי \ לא מציאותי \ חסר תקנה, אבל יש לי שאלה: האם אי אפשר לדלג ? האם אי אפשר לעבור ישר להפסקת האש ולמו״מ המדיני ?

האם אי אפשר לשנות את הסדר הידוע מראש ולוותר על המלחמה ? האם אנחנו חייבים לשלם מחיר כל כך גבוה כדי למצוא את עצמנו סביב שולחן הדיונים ?

תהרגו אותי, אבל אני לא מבין אותם.

"נוהל חניבעל" מנחה את פעולת הצבא במקרה של חטיפת חייל. הוא קובע שיש לעשות הכל על מנת לעצור את החטיפה ונובע ממנו שיש לפגוע בחוטפים גם במחיר פגיעה בחטוף. משמעות הנוהל היא שהצבא מעדיף חייל מת על חייל חטוף.  הוא משקף את הקושי של המדינה להשלים עם העובדה שתמורת חייל חטוף דורשים החוטפים לשחרר אסירים הכלואים בישראל שביצעו מעשי טרור נפשעים.  המדינה רואה בשחרור אסירים אלה דבר נורא יותר מפגיעה בחיי חטוף.

בעיני "נוהל חניבעל" אינו מוסרי ואינו עולה בקנה אחד עם קדושת החיים.  אפשר להבין ממנו שדמו של החטוף מותר. לכן, יש לבטלו ולהורות למפקדים לפעול למניעת וסיכול חטיפה תוך אי סיכון חיי החטוף.