הצקות שמובילות להתאבדות
24 באוקטובר 2012ההצקה היא הטרדה, ביזוי והשפלה מילולית או פגיעה ותקיפה גופנית. זו התנהגות אלימה הגורמת לדיכוי והדרה של הקרבן. היא עשויה להיות על רקע מגדרי, מיני, תרבותי, דתי וגזעני. ההצקה מתקיימת לרוב במצבים בהם לקרבן אין כוח חברתי או פיסי בשל נחיתות.
ההצקה גורמת למצוקה רגשית חריפה שאחת מתוצאותיה היא התאבדות הקרבן. ההצקות המדווחת לאחרונה במדיה, מקושרת עם מקרי התאבדות של בני נוער בעקבות הצקה באינטרנט. אולם מחקר שפורסם לאחרונה מראה שההצקה באינטרנט היא רק חלק מהצקה הרבה יותר מורכבת אותה חווה הקרבן במציאות. בני הנוער שהתאבדו היו חשופים להצקה הן באינטרנט והן בחיים. חלקם סבלו מדיכאון. החוקרים מצאו 41 מקרי התאבדות (24 בנות 17 בנים בגילאי 13 עד 18) 24% מתוכם סבלו מהצקות הומופוביות. 12 אחוז מבני הנוער שהתאבדו על רקע זה זוהו כהומוסקסואלים. נתונים אלה ואחרים הוצגו לאחרונה ב American Academy of Pediatrics National Conference in New Orleans על ידי הקנדי John LeBlanc, M.D., M.Sc., .
בעבודתי עם בני נוער וצעירים פגשתי בצעירים שסבלו מהצקות על רקע קסנופובי – בשל היותם עולים חדשים, בעלי דת שונה, או על רקע גזעני בשל היותם שחורי עור. קרבנות ההצקה דיווחו על שיפור במצבם בעקבות שימוש באלימות, בסמים ובאלכוהול או התערבות הוריהם.
המונח "ילד כאפות" מתייחס לילד שמקבל מכות (=כאפות) השתרשותו של הסלנג "ילד כאפות" מוכיח עד כמה רחבה היא ההזדהות דווקא עם התוקפן המציק. ולכן לא מפתיע למצוא באינטרנט את המשחק "ילד כאפות" המזמין את המשתתפים בו להכות את הילד הקרבן וכך כתוב בדברי ההסבר: " אתם מקבלים נשקים, כלים שונים ותקציב מוגבל עליכם להכאיב כמה שיותר לילד כאפות כדי לצבור נקודות, לעבור שלבים ולקבל נשקים". האינטרנט עמוס בחומרים שבהם מתועדים ילדים ובני נוער הסופגים אלימות והשפלות. שוב ושוב חוזרת דמותו של התלמיד השקדן האינטליגנטי "החנון" כמושא לבוז ותוקפנות.
ככל שנגישותו של הילד למקורות עזרה קשה, כך יחמיר מצבו. תחושת חוסר התקוה והדיכאון עלולים להוביל אותו למעשה נואש להתאבדות. לכן, יש להעלות את מודעות המורים וההורים לקיומה של הבעיה. התערבות הורים ומבוגרים עשויה לסייע מאוד לקרבן של הצקות. הורים הנמנעים מפניה לעזרה ושיתוף אחרים במצב ילדם עלולים אף הם להיקלע למצוקה. למרות שמקובל להניח שמרבית קרבנות ההצקות הם בקרב תלמידי בתי ספר, הרי יש להפנות תשומת לב גם להצקות חמורות המתרחשות בפנימיות, במוסדות אישפוז, בצבא, במקומות עבודה, בארגונים, בבתי מעצר וכלא ולפעמים גם בתוך המשפחה.
