ארכיון חודש אוקטובר, 2010

קצין אס (או) אס ז"ל

19 באוקטובר 2010

שלט חוצות ירושלים, דרך חברון פינת ינובסקי, מול בית האומות 19-10-2010.

יום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. השנאה מהולה בבורות.

אבות אכלו

13 באוקטובר 2010

ראשוני המתנחלים בשטחים הכבושים הם היום בני שישים ומעלה. ילדיהם ונכדיהם נמנים עם בני הדור הצעיר החי כיום בהתנחלויות. שם הם נולדו , גדלו ובגרו. השטחים הכבושים הם מולדתם, נופי ההתנחלויות הם נופי ילדותם, נופים שילוו אותם לאורך כל חייהם באשר ילכו. הם לא בחרו להיוולד בשטחים הכבושים, ההתנחלות היא ביתם הטבעי היחיד. כשאני מכנה את ביתם ונופי ילדותם "שטחים כבושים" אני מתעלם מהעובדה שזו מולדתם ונותן קדימות להיות המקום שטח כבוש. כשאני אומר או כותב שאני תומך בנסיגה מהשטחים הכבושים אני תומך בעקירתם הכואבת ממחוזות ילדותם.

הכיבוש המתמשך, אוזלת היד של המנהיגות הכושלת הישראלית והפלסטינאית, גרמו לא רק להנצחת הבעיה ולהעמקת הסכסוך והאיבה, אלא גם להעמסת עוול על גבי עוול. לצד הדיכוי, פגיעה בזכויות האדם ושלילת החופש והעצמאות  מהפלסטינים, עלול להיגרם עוול משווע לדור צאצאי המתנחלים שנולדו בשטחים הכבושים. השמאל הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו להתעלם מהיות צאצאי המתנחלים גם הם קורבנות הכיבוש.

אם אתה בסביבה, למה שלא תקפוץ

נעשה לך כבוד. יש לנו כאן הרבה פרסים שיכולים לבשל לך אוכל מבית אמא, מה שתבקש תקבל – גונדי נוחודי, חורשט בה, פסנג'אן, הכל. רוצה מוסיקה ? יש לנו כמה זמרים משובחים ששרים את מיטב הזמר הפרסי נביא לך בהרוז אהרוני, חזי פניאן, תרצה נביא את ג'נט יהודיאן, אל תדאג יש עוד, ריטה בטח ריטה. רוצה קצת שואה, אחלה יד ושם ליד יער ירושלים.  השתלמות בפיזור הפגנות ? דיכוי מתנגדים ? תבוא תבוא יש יום יום אקשן בסילואן.  בא לך להרביץ תפילה – אל אקצה ? מכפלה ?  חסן בק ? רק תגיד. רוצה גרעין למטרות שלום ? למטרות מלחמה ? הכל יש. אנחנו פה לפנק לפנק לפנק. קרן לא פרסיה לא, אולי מנשה, לא בטוח. מנשה לא מנשרי. מנשרי בטח איזו שאלה.

באמת, אם אתה כבר בסביבה, למה שלא תקפוץ לנו. תקפוץ תקפוץ. אצלנו, מי שלא קופץ – שוטר.

הרחבת שבועת האמונים

11 באוקטובר 2010

משהתקבל השבוע בממשלה התיקון לחוק האזרחות וכל מתאזרח ישבע אמונים לישראל "יהודית ודמוקרטית" , נגולה אבן מהלב. נהיה מעתה משוחררים מהדאגה שמא תחת שמינו המנוקדים בעננות פשיסטית, יסתובבו כאלה הזוממים להפוך את ישראל למדינת הלכה או לדיקטטורה ר"ל. לא עוד.

בימים מוטרפים אלה, כשהכנרת נסוגה, כשכל הקווים האדומים נחצו וסכנת ההתייבשות מאיימת על בתינו ושדותינו, זו העת לא לעמוד מנגד ולהוסיף לחוק האזרחות תיקון,- שבועת אמונים למשק המים. לא יתכן שנאזרח כאן גורמים חתרניים, שופכי מים לשוא תחת כל עץ רענן ודשא.

האם נסכים שבכבישי ארצנו ינהגו כאלה שלא נשבעו אמונים ל"זהירות בדרכים" ולא התחייבו לנהוג "בביטחה, במתינות ובפיכחון" ? רק כך נוכל להבטיח שאלפי סטלנים ורבבות שיכורים הלומי יין, ירדו מהכבישים ויתנדנדו רגלית.

הרשימה יכולה להתארך עוד ועוד. אך לית מאן דפליג, שלא נוכל לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית, שופעת מים ובטיחות בכבישים מבלי שהמתאזרחים ישבעו אמונים למנגל, לפיתה ולחומוס גרגירים.

הצעה לכתובת גרפיטי

9 באוקטובר 2010

מתרגלים טרנספר ?

קו הגמר

3 באוקטובר 2010

עם הנץ החמה, תלפיות הישנה.

ברחובות בעיקר אנשים מבוגרים, כאלה שנוגעים בה עוד מעט בזיקנה. מתנשפים איש איש במסלולו, מוליכים את הגוף המתבלה אל עבר הוכחה כלשהי. יש המניפים את זרועותיהם בתנועות מוגזמות, סנטרם נחוש לפני גופם. יש בהם משהו נוקשה, מאומץ ועקשן. אחרים רכים רפוסים, מתנהלים באיטיות לא נואשת, מתבוננים בחתולים ובעצים שהחלו השבוע להשיר את עליהם. בוקר בוקר יחידים חמורי סבר, זוגות שאינם ניתנים עוד להפרדה ורביעיה קולנית פוסעים כולם אל עבר היעד.- שמים יהבם על הובלת הגוף והנעתו הלוך ושוב יום יום. ולצידם בוקר בוקר צועדים אחרים גם הם מבוגרים או כאלה שנוגעים בזיקנה, פונים אל בתי הכנסת לעדותיהם. מנערים מעליהם את קורי השינה, באים להתעטף בטלית הרחמית, להתנועע קדימה אחורה ולצדדים, לחוש את רצועות העור המהודקות מתפתלות על זרועם ואת הטוטפת בקצה מצחם מכוונת בכל מאודם אל בורא עולם. בוקר בוקר הם אומרים את אותו טקסט, נושאים את מבטם למעלה בקימוט המצח ובהלטת הפנים. מתפללים בריכוז רב בהדגשת מילים מסוימות. לידם גם מי שאומרים את תפילתם בהיסח הדעת ממלמלים אל הקב"ה בשעה שמחשבותיהם נודדות אל עמל היום וטרדותיו.

אלה גם אלה המתפללים והצועדים  כה דומים הם,- מנסים להרחיק מהם והלאה את קו הגמר. המתפללים מאמינים שבורא עולם ישעה לתפילתם ישיב להם כגמולם ויאריך את ימיהם. ואילו הצועדים מקווים שההליכה תחשל את גופם, תפיח בהם משב נעורים ותדחה את מותם. ויש כאלה המהדרין שגם צועדים וגם מתפללים טו בי און דה סייף סייד.