בגנות ההתנדבות
14 במאי 2009ההתנדבות היא התנהגות אנושית הנתפסת כערכית. יש בנדיבות, בעשייה למען הזולת, שלא על מנת לקבל שכר , כדי להדגיש את החלקים הנשגבים שברוח האדם, – המתנדב זוכה על כן להערכה ולכבוד. בעידן שבו בני אדם נמדדים ונשקלים בהתאם להכנסתם ולעושרם, ניתן להעריך שבעתיים את האדם הנותן מעצמו מרצונו החופשי למען הזולת וללא תמורה.
שימוש ציני, שעושים המעסיקים בהתנדבות, בעיקר במגזר הציבורי, יש בו כדי לעורר מחשבה שנייה.
מעסיקים מנצלים את כוח האדם המתנדב על מנת לא להעסיק עובדים בשכר. מקומות עבודה שמפטרים עובדים מקבלים במקומם מתנדבים. יש מעסיקים שמפטרים עובד או עובדים מתוך ידיעה מוקדמת שאת מקומם ימלאו מתנדבים. כך קורה שההתנדבות פוגעת בתעסוקה ומגבירה את האבטלה. מכיוון שכוח האדם המתנדב אינו תמיד מקצועי ואינו חייב להיות בעל כישורים מוכחים, הרי באותם מקרים שבהם המתנדב ממלא את מקום איש המקצוע עלולה להתרחש פגיעה באיכות השירותים או המוצרים המסופקים. יש ארגונים הממליצים למובטלים להתנדב על מנת להתמודד טוב יותר עם משבר הפיטורין והאבטלה. בכך נפתח מעגל שני, שבו פרדוקסלית, המובטל שפוטר ושאת מקומו אולי ממלא מתנדב, פונה בעצמו להתנדבות ובכך הוא עצמו חוסם משרה, שבתנאים אחרים המעסיק היה נאלץ לשכור עובד על מנת לאיישה. ישנם כאלה הפונים להתנדבות כדי להיות סמוכים לשעת הכושר בו תזדמן להם משרה בארגון או במוסד בו הם מתנדבים. עולה שאלה האם "מתנדבים" אלו הם בכלל מתנדבים ? או שבעצם אלה הם עובדים ללא שכר הממתינים להזדמנות תעסוקתית בעמדה טובה.
ארגונים גדולים ומבורכים (מד"א, על"ם, יד שרה, ער"ן ואחרים) מעניקים שירותים חיוניים חשובים באמצעות כוח אדם מתנדב בשעה שמובטלים מחפשים עבודה על מנת לפרנס את משפחותיהם.
שימוש לרעה שנעשה בכוח אדם התנדבותי פוגע בערכה של ההתנדבות ובתרומתה לחברה, ואולי גרוע מכך – במקום שההתנדבות תתרום לרווחת החברה היא הופכת להיות גורם שפוגע בתעסוקה וברווחת משפחות המובטלים. בתנאים אחרים ללא כוח האדם המתנדב, יתכן שהמעסיקים היו בסופו של דבר מעסיקים עובדים.
