עורו של אולמרט
22 ביולי 2007עורו כנראה לא היה מעולם דק. אבל סביר להניח שעם הזמן הוא התעבה והפך לבלתי חדיר. שנים ארוכות של רינונים וחשדות, עסקאות תמוהות וחברויות מפוקפות עם גבירים למיניהם, הוסיפו עוד שכבה לעורו, שסללה את דרכו המפתיעה אל כסא ראש הממשלה. כסא שממנו גלש מבלי דעת ובאיוולת צרופה למלחמה שנשפך בה דם לחינם, ושפגעה בכושר ההרתעה של צה"ל. דוחות מבקר המדינה ודו"ח הביניים של ועדת וינוגרד לא מטביעים כל חותם בעורו. מבקר המדינה הוא שק חבטות השעשועים שלו. שיטתו גורסת שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. עתה הגיע תור בית המשפט העליון – ברגל גסה ובסיוע שר משפטים, ספק יבשושי ספק תמהוני, הוא תוקף בשיטתיות את בית המשפט משתלח בו ופוגע אנושות בדמוקרטיה הישראלית. החרדים מתעבי מערכת המשפט החילונית, מחככים ידיים – צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. עוד לא פורסם הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד ועוד לא הושלמו החקירות נגדו בענייני קשרי הון ושלטון וכבר הוא מכריז שבתום הקדנציה הזו יתמודד בבחירות הבאות על תפקיד ראש הממשלה, ודואג לרפד בדרך אל העושר את שותפיו בתופינים. עוד שכבה עוטפת את עורו והוא יושב בכסאו מכאן רוני בר און ומכאן רוחמה אברהם, מגלגל עיניים ומנמנם, אנחנו משעממים אותו בחשדנויות ובהטרדות הטרחניות הקטנוניות שלנו. יש לו תחושה עמוקה של חסינות ועמידות, הוא אינו מתרגש מזוטות ומאמין שדרכן של החשדות נגדו להתפוגג בקול דממה דקה ולכל היותר בנפיחה זניחה.
