Sub Stance

היכן מתחיל קו השבר שלנו. היו ימים שבהם עבור רבים מלחמת יום כיפור היתה קו פרשת מים, מיד לאחר מכן ידעו אחרים לשים את האצבע על שנות ההחמצה הגדולה שבין 1967 ל 1973. אבל קו הסדק הוליך אל מלחמת ששת הימים ומשם אל שנות שלטון מפא"י, שהדף כל נסיון של הידברות וידע לטרפד כל ניסיון כמו זה של נחום גודלמן וחירחר את עסק הביש. בימים אלה, "פתאום", משהו מצא את ספיחי יומני שרת, ומהם עולה שפנחס לבון שר הביטחון, הגה מעשי טרור כדי "לעשות שמח" במדינות ערב. לבון לא היה עשב שוטה. הוא לא הלך בשדה לבדו. מכאן הולך הסדק אל מלחמת 1948 שהיא מלחמת הקוממיות או השחרור או העצמאות או הנכבה. ואם אתה קצת מרחיב את שדה הראיה, אתה מבחין ברשת של קווי סדק, לצד סדק החמצת השלום והעמקת הסכסוך במזרח התיכון, אפשר להבחין בסדק במערכת החינוך, שמתחבר לסדק בשירותי הבריאות שמתעבה עם השסע בשרותים החברתיים. כל אחד מהם מתחיל בקו סדק שכמעט ואינו נראה, שלעיתים קשה לזהותו, דומה לקו הסדק שהתחיל בחודשים האחרונים במערכת המשפט עם מינויו של השר פרידמן לתפקידו. וכל הסדקים האלה מתחברים, משיקים, מערערים. הם פרצות, הם משבשים את הסדר החברתי ואת שלומנו ומאיימים עלינו. הילדים שמשתוללים שתויים וגסי רוח בקפריסין, הם אחיינים של נהגים אלימים, שכניהם של לקוחות מכוני ליווי, שמנהליהם היו תלמידים של מורה צווחנית ומתוסכלת, שמרוויחה כלום ולא איכפת לה מהתלמידים "הזוועתיים" שלה, שמטופלת באימה החולה, שסל הבריאות אינו מכיל את התרופה היחידה שהיתה יכולה לשפר משמעותית את מצבה, אותה תרופה שכל העשירים החדשים, בעלי ההון הוותיקים, הפושעים המאורגנים ושאר המקורבים לצלחת יכולים לרכוש אותה לעצמם בי להניד עפעף, שמעסיקים את מיטב עורכי הדין שיוציאו אותם מההסתבכויות הפיננסיות קו נטוי ההטרדות המיניות קו נטוי קו נטוי, ויחצני הצמרת וקבלני הרייטינג המשפצים והמאפרים את מציאות חיינו היודעים להפוך את עורו של הכושי ואת חברבורות הנמר ורק לא את הסדק. רשת הסדקים מתלכדת לקו השבר הישראלי, ואם הוא עוד לא הגיע אל הבית שלך אל המשפחה שלך , חכה.

בפברואר כתבתי על נהגים מסוכנים לציבור.

אני חוזר על עצמי:

"רשות הרישוי במשרד התחבורה, המעניקה רשיונות נהיגה אינה בודקת את אחת מהתכונות החשובות ביותר של הנהג – מסוכנותו."

אני לא אוהב לעשות את זה, אבל אני מפנה אתכם שוב לפוסט ההוא שכתבתי אודות נהגים מסוכנים לציבור !

ברגע של חולשת הדעת וריפיון מצפוני, עשיתי את הדרך מאזור צור הדסה לירושלים במסלול המקוצר, כלומר דרך השטחים הכבושים. הדרך אמנם הרבה יותר קצרה. אבל ארוכה ומייאשת. המסלול הקצר הזה רק כחמישה עשר קילומטר, הוא מסלול של איוולת, רשע וכיעור. הכביש הוא בחלקו יעד מבוצר, מוגן פה ושם בחומות בטון, קירות רשת גבוהות ונמוכות, גדרות תיל מסולסלות, חפירות, מנהרות ומחסומים. תוך דקות ספורות הרגשתי שמי שנמצא מעבר לגדרות ולחומות הוא שוחר רעתי. אלה אינן דעותי, זהו אינו ניסיוני האישי, אבל חוויית הנסיעה בכביש המבוצר היא חזקה מאוד. נותנת לך תחושה שיש לך אוייב שרוצה לפגוע בך, להרוג אותך. מה עושות החומות, הגדרות והרשתות, לילדים שעושים את דרכם מדי יום מאפרת וההתנחלויות האחרות לירושלים וחזרה ? איזה משקע מצטבר אצל הילדים האלה בני הארבע, השש והעשר כשהם נוסעים בכביש מבוצר ? מה הם מרגישים כלפי הילדים והמבוגרים שחיים מעבר לחומות ולגדרות ? כלומר איך משפיעה החוויה הויזואלית הזו על תפיסתם את הפלסטיני ? גם אם אתה מתנחל שאינו שונא ערבים, או אפילו כזה המטפח יחסי שכנות טובה עם הפלסטינים שעל אדמתם בחרת להקים את ביתך, גם אם ילדיך אינם חשופים לחינוך העויין את הפלסטינים, הנסיעה הזו לכשעצמה בכביש העוקף, המבוצר והאפרדהיידיסטי, אינה יכולה שלא להטביע את חותמה.

ה GAPMINDER מדווח היום שבהרצאתו של רוזלינג בכנס ה TED ב 2006 צפו כבר כחצי מיליון איש. זה הישג בלתי רגיל, לא הרייטינג, כי אם העובדה שהרצאה על הקשרים בין גודל המשפחה תוחלת החיים ועוני בעולם מצליחה להגיע לקהל רחב. רוזלינג גואל את הנתונים מתוך הכרכים המשמימים מעלי האבק. הוא מגיש אותם בדרך חדשה לקהל. אין לי ספק שהמבקרים יטענו את טענותיהם על המופע הכמעט סטנדאפיסטי של רוזלינג. אך שימו לב – בניגוד למרצים אחרים שנוהגים על פי הספר לשלב בדיחות קרש ושוברי קרח בהרצאותיהם על מנת לעורר את הקהל המנומנם, להכניס לתוך מצגת הפאוארפוינט שלהם שיקופית מתגלגלת של חתול, או היפופוטם שטום עין ופעור פה, רוזלינג צמוד לחומרים שלו, אינו סוטה מהם, ממוקד, מאוהב בבמה ובעבודתו, כשהוא בקי ורהוט. אלה אינם הגיגי עומק ליודעי חן, אלא ניסיון למסור רעיון רציני ליותר בני אדם ולשימושם. אז נכון שכבר הבאתי כאן לפני כמה ימים שתי הרצאות שלו אבל אני לא מתאפק ומביא עוד אחת את זו ש 500,000 כבר צפו בה ולא מתחייב שזו האחרונה :

שנה זו היתה חלון הזדמנויות לשינוי ביחסי ישראל סוריה. החמצנו אותה.
הצמד המבריק שמנהל חיינו אולמרט – בוש ניהל מול אסאד מדיניות תמוהה, שאופיינית להיסטוריה הארוכה של ממשלות ישראל, הרצופה באטימות, בטריקת דלתות וההתעלמות מסדקים המאפשרים שינוי במהלך הסיכסוך המתמשך במזרח התיכון. ההנחה שהזמן פועל לטובתנו הופרכה זה מכבר אבל הפכה להיות לטבע שני אצל מקבלי ההחלטות שלנו. לא דיברנו עם נאצר, ולא דיברנו עם עראפת ולאחרונה לא דיברנו עם אסאד כי הוא לא היה מספיק רציני. אולמרט כידוע אדם רציני ויסודי (ע"ע וינוגרד).
לא ניצלנו את חלון ההזדמנויות הצר ומי שכן ניצל אותו היה הנשיא האיראני אחמדינאג'ד, שהגיע השבוע לדמשק וחזר לטהרן עם סוריה בכיס שלו:
לפני שעה קראתי את הידיעה המתפרסמת הבוקר בא-שרק אל אווסט ולפיה הושגו הבנות משמעותיות לחיינו בפגישת המנהיגים אסאד אחמדינאג'ד בדמשק. הסורים לא יעשו שלום עם ישראל ובתמורה יקבלו את תמיכת האיראנים בשאיפותיהם בלבנון, כסף לרכישת נשק כמו טנקים, מטוסים, טילים נגד ספינות וסיוע במחקר גרעיני וכימי.
עכשיו אולמרט ובוש יגידו "אמרנו לכם". ורק אטומי ראש, תבוסתנים ויפי נפש כמוני ישיבו שכנראה הוחמצה ההזדמנות לשנות את יחסינו עם סוריה, או בשפה אחרת גוברת הסכנה למלחמה עם סוריה.
איני יודע אם נותר עכשיו סדק להידברות עם סוריה. אבל גם אותו יחמיץ אולמרט.

(צילום מגורי חיילים סורים בתל פאחר, רמת הגולן)

פרופ' האנס רוזלינג Rosling הוא אחד מאותם אינטלקטואלים מאירי עיניים, אוהבי אדם. לא, איני מכיר אותו באופן אישי אבל אני מרגיש שהוא כזה. רוזלינג הוא פרופסור לבריאות עולמית, שעבד וחקר במשך שנים באפריקה. היום מלמד, חוקר וכותב במכון קרולינסקה בשטוקהולם שבדיה. כמובן שיש לו גם בלוג פעיל. והוא גם עומד מאחורי ה .Gapminder אני מביא כאן שתי הרצאות שלו, רוזלינג מרצה מרתק, הוא עושה זאת בלהט ובבהירות באנגלית עם מבטא שוודי. את ההרצאה הראשונה שאני מביא כאן נשא לפני ימים ספורים בכנס ה OECD באיסטנבול ועוסקת ביוזמתו להפוך נתונים סטטיסטיים לסיפור, ליצירה מובנת ונגישה לכל אדם. בהרצאה השניה משתמש רוזלינג במיטב הטכנולוגיות העכשוויות כולל אנימציות להמחשת רעיונותיו. אם אתם דחוקים בזמן, בחרו בהרצאה השנייה Health Money & Sex in Sweden. תהנו :

המנהיגות החרדית מונעת בכוח, באיומים ובלחץ מצאן מרעיתם, כל מגע עם התרבות והיצירה של העולם החיצוני. הם אינם מאפשרים להם לקרוא ספרות יפה, שירה, ספרי עיון ומדע. הם אינם צופים בסרטי קולנוע, בהצגות תיאטרון ובהופעות מחול. אינם מאזינים למוסיקה זרה, אינם מבקרים במוזיאונים ואינם משתתפים בפסטיבלים. שיטתם אינה מאפשרת לציבור הקדוש להפעיל שיקול דעת ולבחור. המידור, הבידול, הכפיה והצנזורה הם מנגנוני שליטה ופיקוח שמוכיחים את עצמם. מדובר בציבור שטוף מוח, שעוצב להיות צייתן, נאמן וסר למרות שליטיו הרבנים. הם שולחים נציגות לשעשועון הדמוקרטי בכנסת אך ורק כדי לקדם את האינטרסים הסקטוריאליים שלהם, וכדי להעביר ולנכס לעצמם מקסימום משאבים מידי הציבור החילוני ולכפות עליו ככל שרק ניתן את אורחותיהם. ולפיכך, כל נגיעותיהם בסוגיות הרציניות של ניהול תכני האינטרנט מסכנת את ערכי הציבור החופשי והן נגועות בכפיה דתית. ראוי לומר להם מפורשות  – אנחנו לא נכנסים לכם לתוך המקווה ואתם צאו לנו מתוך האינטרנעט !

באתר משרד ראש הממשלה מופיעה הערב הידיעה הבאה:

"ראש הממשלה, אהוד אולמרט, השתתף אחר הצהריים בתרגיל המדמה מקרה של רעידת אדמה בישראל."

 רעידת האדמה האחרונה שארעה כאן היתה לפני שנה. ראש ממשלת ישראל יזם מלחמה שלא היה מוכן לקראתה. הוא שלח צבא לא מוכן למשימה שלא הוגדרה, וחשף את העורף הישראלי למתקפת טילים קשה חסרת מענה. תושבי צפון הארץ שהיו נתונים תחת המתקפה, לא קיבלו אמצעי מיגון וקיום, ושירותי המשק לשעת חרום (מל"ח) לא הופעלו. כושר ההרתעה של צה"ל נפגע כמו גם אמונם ובטחונם של תושבי המדינה בממשלתו. האדמה נעה תחת רגלינו וטלטלה אותנו טלטלה עזה. הידיעה באתר משרד ראש הממשלה מרחיבה:

"בראש התרגיל, הנערך בדיוק 80 שנה לאחר רעידת האדמה החזקה בישראל שהתרחשה באזור ים המלח, עמד ראש הממשלה, ששמע מ-50 נציגי המשרדים והגופים השונים, על ההיערכות למקרה של רעידת אדמה, ועל הפתרונות האפשריים לכל מצב."

נפלא, "בדיוק" שנה לאחר מלחמת לבנון השניה מתרגל ראש ממשלתנו את פקידיו לקראת התמודדות עם רעידת אדמה, "בדיוק" 80 שנה לאחר רעידת אדמה חזקה שארעה בים מלח. הפעם לא יתפסו אותו עם המכנסיים למטה. הפעם כשהאדמה תרקוד לו מתחת לרגליים, הוא ישיב מלחמה שערה :

"את סימולציית התרגיל הכינו במשרד התשתיות הלאומיות בראשותו של השר בנימין בן אליעזר, ונטלו בו חלק: השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, אנשי המכון הגיאו-פיסי, וכן מנכ"לי כל משרדי הממשלה, ראשי ערים וקציני צבא ומשטרה.במהלך התרגיל הציג כל אחד ממשרדי הממשלה את ההיערכות שבוצעה במשרדו לנוכח האפשרות של רעידת אדמה בישראל, ואת הפערים שעליהם עוד יש להתגבר בתחום זה.בתום הצגת התרחישים והיערכות המשרדים אמר ראש הממשלה כי על משרד הביטחון והמשרד לתשתיות לאומיות לקבוע את חלוקת האחריות בין הגופים השונים בנוגע לטיפול מקדים ולטיפול בעת רעידת אדמה. כמו כן, הנחה ראש הממשלה את המשרד להגנת הסביבה, לגבש תוכנית לטיפול במפעלים המכילים חומרים מסוכנים, כך שלא יהוו סכנה לסביבה בזמן אסון טבע. עוד אמר ראש הממשלה: "עלינו להיערך לאירועים שכאלו בטרם התרחשותם, ולכן התרגיל שקיימנו היום הוא חשוב ביותר מסוגו. על המשרדים השונים להיות מוכנים לכל אירוע, ויש לבדוק את מידת המוכנות הזו, וזאת עשינו היום". "

 ראה"מ יוכל סוף סוף להישיר מבט למשפחות הנספים ברעידת האדמה, ויאמר עשינו הכל, התכוננו ונערכנו, ומיטב המומחים ופואד גם. הוא יופיע לאזכרה שתערך במלאת שנה לרעידת האדמה ויחבק אלמנות ויתומים. באפי עולה ריח הכסת"ח. איני יכול לומר מילה טובה על ראש הממשלה, שעושה מעשה נכון – מתרגל ומתכונן לקראת האפשרות שתתרחש כאן רעידת אדמה. ראה"מ איבד את מלוא קמצוץ האמון שלא היה לי בו כשנבחר.

פעם קראו לרחוב הזה רח' הקשת עכשיו קוראים לו רחוב הנשיא. דירות השכנים בבית מספר 4 משקיפות אל משכן נשיאי ישראל. המשפחה בקומה השלישית לקחה שני גליונות בריסטול על האחד רשמה בכחול "בושה" ועל השני "חרפה" ותלתה אותם אחד לצד השני "בושה וחרפה". אשם או זכאי, אנס או מטריד, מזדמן או סדרתי, הסדר טיעון או משפט מלא – בכל מקרה איזו בושה ! בושה וחרפה, כלימה וביזיון.

נשארתי לעמוד באבן גבירול. מחוץ לכיכר. מנאום לנאום הרגשתי שמחיאות הכפיים שלי מזייפות. כשיצאתי משם והתקדמתי בשדרות דוד המלך, הלכה והתחזקה בי תחושת החמצה ובזבוז. 

כתבתי כאן בעיצומה של המלחמה שכל מלחמה היא כישלון של ההנהגה. שמנהיגים שמובילים את מדיניותיהם למלחמה חייבים להתפטר בלי קשר לתוצאותיה: "מאחורי כל מלחמה עומדים ראשי מדינות כושלים". תפקיד הממשל הוא לפתור בעיות בדרכי שלום. נקודה. ממשל שלא מצליח במשימתו ונאלץ להלחם כושל. ממשל שנאלץ להלחם ונוחל תבוסה כושל שבעתיים.

בזבוז נוראי הוא להביא לכיכר מאה אלף איש ולא להפגין למען השלום, למען חלוקה מחדש של משאבים לקידום אוכלוסיות נזקקות ועניות, למען קידום החינוך, ההשכלה והתרבות, למען הפרדת הדת מהמדינה ועוד ועוד.

אנו זקוקים היום להנהגה שתשקם משמעותית את הכוח הצבאי שלנו, ובו זמנית תפעל באופן נמרץ להשגת הסכמי שלום והסדרים לסיום הסכסוך עם הפלסטינים, סוריה, איראן ויתר מדינות ערב. אנו זקוקים להנהגה שתהיה מוכנה להיכנס למשא ומתן ולהידברות עם החמאס, עם אסאד, עם נסראללה ועם אחמדינאג'ד. אין לנו עניין בהנהגה שמספקת חדשות לבקרים הסברים הגורסים שאין לנו פרטנרים בצד השני. תפקידה של ההנהגה לשוחח ולהגיע להבנה, הסכמה ולשלום גם עם מי שלא נראה פרטנר אידאלי.

אנו זקוקים לשלום כדי שנוכל להתחיל לקיים כאן חיים.

מה עובר על אדם, שמאה אלף איש מתכנסים בכיכר העיר, ודורשים ממנו להתפטר ממקום עבודתו.

מה עובר על אדם, שועדה בראשות שופט מכריזה עליו בריש גלי שהוא כשל. מה עובר על אדם שכשלונו ופזיזותו גרמו למוות.