איום בשפת אמת
נכתב בתאריך 23 באפריל 2009 מאת משה קרוןהשפת אמת זכה שיקרא על שמו רחוב בירושלים, בויקיפדיה אני לומד שהיה מעמיס על כתפיו את צער חסידיו. מספרים עליו שבעת מלחמת רוסיה – יפן, כשחסידיו גויסו למלחמה, ישן לאות הזדהות על הרצפה מכוסה במעיל. בבוקר, מצאו את המעיל רטוב מדמעות – בכי מדאגה לחסידיו. ברחוב שפת אמת, כמו ברחובות רבים בעיר הזו יש בתי כנסת ובתי מדרש ותפילה, וליד אחד מהם כתוב על הקיר "מפאת קדושת המקום נא לא לזרוק כאן זבל", או בלשון אחרת, הסיבה היחידה לשמור על הניקיון ליד בית מסוים היא העובדה ששוכן בו בית תפילה. אשפה וקדושה לא מסתדרים, וטוב יעשו הדיירים אם ישליכו את אשפתם ליד בית שאין בו מוסד תפילה או לימודי קודש. בצמידות, ליד אותה כתובת, וליד אותו מקום שהקדושה שורה בו, מצאתי כתובת נוספת – באותיות אדומות וגדולות, מעפילה על אחותה ודנה בעינייני חניה. "החניה אסורה" זועקת הכתובת ומתחתה סימן אין כניסה, ולמטה מזה: "הרכב – ינזק". "ינזק" בשפת איום, שהיא כנראה שפת אמו של הכותב מרחוב שפת האמת. שם ברחוב, אין צורך בחוקי העזר העירוניים ובתקנות החניה השונות להסדרת עינייני הזבל, התנועה והחניה. רכב שיחנה במקום, יעבור תהליך מהיר שיפסח על הבירוקרטיה הדמוקרטית של רשויות האכיפה והשיפוט. כאן, בצל או "מפאת קדושת המקום", יש מי שלאחר שאיים בלשון ברורה, הוא הפוסק והוא המעניש באיבחה אחת. נאה מאיים ונאה מקיים ושפתו אמת.
28 באפריל 2009, בשעה 18:36
גדול!
אני חושב שהשפת אמת היה בוכה על אדם שכתב כזה דבר.