שהראם נזארי ובנו חאפז

9 במרץ 2010

שהראם נזארי ובנו חאפז נזארי שבו את  ליבי. נתקלתי בשהראם ממש במקרה, ומאז אני מקשיב לו מדי יום. די מהר התוודעתי לבנו חאפז ולשיתוף הפעולה המוזיקלי בינהם. אני לא מבין פרסית או כורדית, אבל מבין כל מילה שהוא שר. מאמין לו והולך אחריו בעיניים עצומות. לשהראם נזארי טנור נפלא, גרונו הוא כלי נגינה יחיד במינו, רגיש עז, מוחה ומתחנן ולעיתים נושא תפילה ממקומות קסומים שנמצאים מעבר להרי החושך, או שהוא מספר סיפור אולי מהסמבטיון הנהר האגדי המשליך אבנים אל גדותיו. שהארם הוא מוזיקאי מוערך,- מסטר שהכל רוחשים לו כבוד, שר מוזיקה פרסית כורדית קלסית מסורתית ויחד עם בנו הקומפוזיטור משלב מערב ומזרח צ'לו עם סיטאר, ופותח חלון רחב וחדש אל הסופיזם אל ג'אלל א-דין מוחמד רומי ושירתו בת המאה ה 13. ועוד משהו, אי אפשר להתעלם מדמותו רבת הרושם של שהראם נזארי ומתנועות ידיו האופייניות, אישיותו עוברת היטב את מחסום היוטיוב ויש לי הרגשה שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. האם הייתי פוגש במוזיקאים האיראנים הנפלאים הללו שלא באמצעות האינטרנט ? סביר להניח שלא. הנה עוד מנפלאות הגלישה. אם אתם רוצים לחפש מוזיקה שלהם אז הקלידו Shahram Nazeri או Hafez Nazeri .

בחרתי להביא כאן שתי יצירות קונצרטיות עם תזמורת פילהרמונית ומקהלה ושיר של רומי מאת חאפז נזארי שגם מנגן לצד אביו בסיטאר בפורמט מסורתי בשילוב כלים מערביים.


משנכנס אדר מרבין בשמחה

23 במרץ 2008

שלומי שבן שר "וכל העיר שקיעה וכל העיר רחוב" כשקולות נפץ וירי עזים נשמעים מכיוון גן המשחקים. דממה בת שבע שניות מופרת מרחוק, בקול פיצוץ עמום ואחריו צרור קצר והחלטי, הצד שכנגד משיב מיד בצרור ארוך ועצבני, תמות נפשו עם פלישתים ומסיים ברימון. אני שומע קול סירנה עם פי ג'יי הארווי ב "To talk to you" , אמבולנס או רכב אחר של כוחות ההצלה. ממש כאן בעיקול הרחוב או מאחת החצרות הסמוכות, מישהו השליך מטען, ונמלט. מעט עוברים ושבים פוסעים, נראים כמי שאינם שומעים את קולות המלחמה. שתי מכוניות מתנהלות במעלה הרחוב לאיטן בחלונות מוגפים,- בראשונה משפחה שלווה מתנמנמת, ובשניה גבר משופם ואישה עטופת ראש, מחרוזת ענברית תלויה על הראי בחזית, מסמנת זהות. על גג שטוח צלף שחור סוחט שתי יריות צפופות ומיד נעלם. לוח ברזל גדול נופל ברעש רע. פי ג'יי קורעת לב עם ה "Oh God I miss you" שלה. המכולתניק המוזנח, מכניס פנימה את ארגזי הירקות והפירות, – סוגר מוקדם. שריקה. נפילה. שלושה חיילים נמוכי קומה הולכים לאורך הגדר, אחד מהם מבקש "די, די", חוצים את הכביש בריצה שפופה ומתגלגלים לתוך מגרש החניה הריק, מרססים לימין ולשמאל, אחד מהם צועק "תפוס עמדה", השני קובע "אני המפקד", "אמרתי לך מאנייק. זה, מאנייק זה". השלישי מתיישב "די, די, לא יכול לא יכול" "אין לא יכול יש לא רוצה" "לא רוצה. טוב, לא רוצה". שני פיצוצים רחוקים ועוד יריה בודדת "ההומור שלנו מידרדר"  קובע שלומי שבן. גם השמחה מאוד הדרדרה, מאוד.

 קר×?×?-30-3-52.BMP

אמי וויינהאוז

12 בפברואר 2008

אמי וויינהאוז שגרפה השבוע את פרסי הגראמי, מצליחה בתוך ההתמכרות הקשה שלה לסמים וחרף בעיותיה האחרות ליצור מוסיקה טובה. היא אינה מנסה לטאטא את התמכרותה מתחת לשטיחי הכחשה. היא ישירה כנה ובלתי מתחנחנת. וויינהאוז אינה המכורה היחידה שעל אף חייה הקשים יוצרת. – אמנים רבים מאוד עשו כן בהיותם תלויים באלכוהול ובסמים. רבים נאלצו להסתיר ולהכחיש את מצבם מהתקשורת המוסרנית המונעת ע"י ערכי מכבש אפס הסובלנות של המלחמה בסמים. סביב אחרים בעיקר אלה שנפטרו צעירים נרקמה הילה. הגלוריפיקציה של דמות האמן המיוסר וההרסני משרתת פן אחר – את צרכיה המגונים של החברה ושל תעשיית הבידור והאמנות, לרומם ולהשפיל – להאליל ולקבור.
קיים ספק רב באשר לתרומתם של החומרים הפסיכואקטיביים והאלכוהול לעשייה האמנותית. בשלבים ראשונים, הסמים והאלכוהול  משמשים לריפוי עצמי או כהגנה מול עצמת החשיפה ותובענותה של האמנות, יתכן שחלק מהאמנים מסתייעים בהם גם על מנת להשתחרר מכבלים, יהיו שיעידו על תרומתם להשראה, ליצירתיות ולדמיון. ככל שחולף הזמן החומרים מתגלים כחרב פיפיות – מוסיפים עוד בעיה לשלל בעיותיהם. ההשפעה המרפאה, המשחררת או המגינה הולכת ומתעמעמת וההתמכרות הופכת לרודנית ומרוקנת.

בחירתה האמיצה של אמי וויינהאוז להשתמש גם בתכנים הלקוחים מתוך חייה האישיים לא תסייע להפחתת הדה-הומניזציה של המכורים, אבל לבטח תמשיך ותרקום סביב אישיותה הילת ציפיות שיהיה לזמרת קשה להיפטר ממנה.
את REHAB שזכה בגראמי אתם אולי מכירים וכדאי שתכירו גם את YOU KNOW I'M NO GOOD:

אוסקר פיטרסון

27 בדצמבר 2007

סוזי הגיע אלינו באניה מפריז, בין יתר הדברים שבהם מילאה את ביתנו היו תקליטים. אחד מהם היה We Get Requests של אוסקר פיטרסון. בקולנוע מתמיד הקרינו את "חמים וטעים". והתקליט של שלישיית גשר הירקון לא הפסיק להסתובב "בום בו, בו בום, בום, בום מחשיך כל היקום ההר אפל הרחוב שחור העיר גוועת במצור אין לחם אין, אין כלום". ואז הגיע אוסקר פיטרסון, כלומר סוזי, שהכניסה לחיי את הנערה מאיפנמה , ועוד רבים וטובים. השבוע אוסקר פיטרסון הלך לעולמו בן 82, שנתיים אחרי סוזי.

ברכת חג המולד מטום וייטס

25 בדצמבר 2007

טום וייטס הנפלא.