בא לשכונה בחור חדש

4 ביוני 2009

בבית הלבן יושב נשיא שלא ידענו כמותו. הוא מדבר אנגלית רהוטה וברורה והמסר שלו אינו זקוק למפרשים. אובמה אמר שינוי במסע הבחירות שלו, ובאופן מפתיע שלא כבבמקומותינו, הוא עומד מאחורי הצהרותיו וחותר לעבר השגתו. 

ארה"ב מבקשת פיוס. דרכו של אובמה אינה דרכו של השולף במערב הפרוע. הוא מבקש לבנות הידברות עם מדינות ערב ועם המוסלמים. אובמה רוצה לדבר עם כולם. הוא אינו רואה בעולם המוסלמי אוייב. ארה"ב בהנהגת ברק אובמה לא ניצבת עוד ללא תנאי לימין ישראל ידידתה ובת בריתה מול מדינות ערב והאיסלאם. 

ישראל תתחלק לשלושה מחנות, המחנה האחד הרואה באובמה חוסיין – אנטישמי, פרו ערבי שונא ישראל, המאיים להפיל עלינו חורבן ולפגוע בזכויותינו על ארץ ישראל. המחנה השני רואה באובמה ברק – תקווה גדולה, כמי שישכין שלום, שיביא לקץ ההתנחלות בשטחים הכבושים, ויכפה פתרון של חלוקה בירושלים. המחנה השלישי הוא המחנה הפרגמטי, שמבין שישראל אינה יכולה להמשיך ולהתקיים כאן ללא תמיכה וסיוע אמריקאי. המחנה הפרגמטי מבין, שלבית הלבן נכנס נשיא שאינו מתכוון לדחות את השינוי לכהונתו השניה, ושישראל לא תוכל יותר להשתמש בסחבת ובתרגילי השהייה. המחנה הפרגמטי מבין שישראל חייבת מהר מאוד להתמקם בעמדות נכונות שישרתו את האינטרסים שלה.

הכסיל

26 באפריל 2009

מה הוא עוד לא אמר. למרות כל מה שהוא מעולל, אומרים עליו שהוא בעצם מתון, ושעמדותיו הן הרבה יותר פשרניות מכפי שהן נשמעות כשהן יוצאות מפיו, שהוא לא קיצוני, שהוא מפוקח ומציאותי. ואז הוא שוב פולט יורה מהמותן הצהרות כאלה או אחרות שנשמעות ממש רע. – גזעניות, בוטות פוגעניות וכוחניות. נראה שהוא אוהב מאוד להצהיר, להביע, להשמע להיות מצוטט. תוכן הדברים פחות חשוב לו, ובלבד שהוא יגרום למבוכה, להרמת גבות, לתמיהה, לפקפוק. חשוב לו להיות נוכח, מצולם, מטריד, מפתיע, מרתיע, ומביך. שהתפקיד הכי אהוב עליו הוא תפקיד הפיל בחנות החרסינה. פרובוקטור מצית סדרתי. כותרת הזויה מחליפה את רעותה. ולמרות הכל ממשיכים ללחוש שהוא בסדר, שהוא חכם, מנהיג, שיש לו כוח, שהוא מכתיב לכולם, שהוא מבין עניין. שהוא לא סתם, שהכל אצלו מכוון מתוזמן, שהוא שחקן שרואה כמה מהלכים קדימה, שהוא מציב מלכודות, תכסיסן ערמומי. שהמשטרה יושבת עליו כל כך הרבה שנים, שיש לה תמיד ביד משהו נגדו, אבל תמיד חסרה לה הראיה החותכת, שהוא שם את טובי החוקרים בכיס הקטן של העסקים שלו, שרשומים כך או אחרת, שהכספים ממשיכים לזרום ושהוא שם פס על כולם וצוחק עליהם, שכאשר הוא מחמיא להם, חוקריו אוכלים את הכובע. לתוך המילון שלו לא נכנס הביטוי פוליטיקל קורקט, אנשים משועשעים ממנו ולוקחים את הגזענות שלו בקלילות, הם אומרים, שהעמדות המסוכנות שלו הן נקודות פתיחה קודם המכירה הכללית.

אותי זה לא משכנע כלל. לי הוא נשמע מאוד לא חכם, אולי לא טיפש ממש, אבל בהחלט מטופש. אם הוא לא היה עבה וגס רוח הייתי אפילו מכנה אותו טיפשוני. האיש המפחיד הזה, הוא בעיני גזען וכסיל.

על מצב השמאל

6 בדצמבר 2008

כוחו של השמאל נבע מתפקידם החשוב של התנועה הקיבוצית ותנועות הנוער ככוחות מניעים ומעצבים בחברה הישראלית. תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית איבדו את מקומם. הם נכשלו בהבנת "ישראל השניה" מושג אומלל שמשקף את תפיסת השמאל את העלייה מארצות המזרח, והם איחרו מאוד בהבנת ההשלכות החמורות של ההתנחלות בשטחים הכבושים על עתידה ודמותה של ישראל. רעידת האדמה שלא התחוללה בעקבות מלחמת יום כיפור ועליית בגין לשלטון השלימו את פריצת תהליך התרסקות תנועות הנוער והתנועה הקיבוצית. לכוחות אלה שהגדירו את עצמם כחלוציים – כהולכים לפני המחנה הגדול ומכוונים את דרכו, אין כיום תחליף. השמאל הישראלי הוא היום נושא הרעיון אך למרבית הצער אינו נושא את הבשורה ואת הדגל. רעיונות השמאל מחלחלים ומשפיעים מעט מדי על החברה הישראלית ועל ממשלות ישראל. ללא בשורה השמאל גם לא יאחז בדגל.

 

IMG_1471-1.JPG