מתחת לחלוננו
נכתב בתאריך 29 בינואר 2007 מאת משה קרוןנראה שכאילו ממשלת ישראל חוככת ידיים בהנאה. יש אולי אפילו מישהו בסביבתה שיאמר שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. הא ראיה הערבים הורגים אחד את השני. – בעיראק הטבח ממשיך, בעזה זה ימים שהחמאס, הפתח ועוד כנופיות חמושות יורים חוטפים והורגים זה את זה. ובלבנון הרחוב חם וכמעט ניצת. האמנם זהו אינטרס ישראלי ? לא זו בלבד שההיפך הוא הנכון, אלא שכאנשי מוסר וכיהודים, איננו יכולים לעמוד מנגד כאשר דם נשפך. אנדרלמוסיה ואנרכיה בסביבתנו מאיימת על שלומנו – זה חוק טבע. חולשת השלטון המרכזי ושיבוש הסדר החברתי באיזור יפגעו בנו ויגבירו את השפעת הכוח האיראני, שתופס תאוצה והופך לגורם גרעיני כשבראשו מנהיג תמוה ולכן גם בלתי צפוי. מההיבט המוסרי מדינת ישראל חייבת לצאת כנגד שפיכות דמים בכל מקום בעולם, לא כל שכן מתחת לחלונה. אם יש בישראל מישהו שחושב שנפיק תועלת כלשהי מהאנדלמוסיה, הטבח וההרג הוא קצר רואי ומרושע.
29 בינואר 2007, בשעה 7:58
לא ברור לי היכן אתה רואה שאנחנו מחככים ידנו בהנאה. אבל די המצב מראה שהם לא צריכים אותנו כתירוץ להרג. אין להם בעיה עם הרג חפים מפשע, זה חלק מהתרבות שלהם. אתה מנסה לכפות עליהם את הסטנדרטים המוסריים שלך.
העובדה שאתה חושב שאין דבר מצדיק הרג חפים מפשע אינה אומרת שכולם חושבים כך.
מספיק כבר עם הצדקנות הפתטית הזאת.
29 בינואר 2007, בשעה 14:05
אתה כותב : "אין להם בעיה עם הרג חפים מפשע, זה חלק מהתרבות שלהם"
ובאזני "הצדקניות והפתטיות" המשפט הזה נשמע גזעני.
באשר לכל היתר אני מסכים – אכן חברה מנסה לכפות על מפרי חוק, עבריינים וכיו"ב את הנורמות המוסכמות ("הסטנדרטים המוסריים") כפי שבאות לידי ביטוי בספרי החוקים.
30 בינואר 2007, בשעה 2:52
אתה מתבלבל בין גזע לבין תרבות. אני דיברתי על התרבות שנהוגה שם למשל: רצח על רקע חילול כבוד המשפחה, שיטת טיהור המתנגדים בסוריה (חמת), תימן, עירק, אפגניסטן וכו' היא שיטה של תרבות לא של גזע הפלסטנאיים, האירנים (פרסים) והאפגנים אינם שייכים לאותו גזע אבל כן חלקים תרבות משותפת.