מצעד הגאווה
נכתב בתאריך 30 באוקטובר 2006 מאת משה קרוןאופיו של מצעד הגאווה אינו לרוחי. הייתי מעדיף צעידה עם כרזות ודגלים ולא הפגנת מיניות מוחצנת באוירה דקדנטית. כאדם חופשי אין לי כל בעיה עם החלטתו של פרט או קבוצה לנהוג על פי טעמם הם, שאינו טעמי. אני מצפה מהחברה לקבל את השונה והאחר, לתת לו את מלוא הזכויות ואת המקום הראוי לצרכיו היחודיים. באופן דומה אני מצפה מהאחר והשונה להשלים עם הקושי של חלקים מקובעים ושמרנים בחברה לקבלם שונים ואחרים. ויותר מכך, להשלים עם העובדה שיש כאלה הרואים בהתנהגותם סטיה ורעה חולה. הניסיון של העדה החרדית והימין הקיצוני להלך אימים על מצעד הגאוה בירושלים ולנסות לשלול מאזרחים את זכותם החוקית להפגין ולצעוד, מחייב את משטרת ישראל לספק הגנה מירבית על מנת לשמור על זכויות הפרט, ולעשות כדי למנוע אלימות ולהגן על שלום הצועדים. יש בכרזת החוצות התלויה ברחובות העיר נגד המצעד, כדי התרת דמה של הקהילה ההומולסבית – "שהתורה אומרת על זה מות יומת".
