מריבות שכנים
נכתב בתאריך 13 במרץ 2014 מאת משה קרוןתקשיבו לי, אל תכנסו לסכסוך או לקטטה עם השכנים. ככל שבעלי הריב והמדון שלכם מתגוררים סמוך לביתכם או לדירתכם, חייכם יהפכו קרוב לודאי לאומללים ובלתי נסבלים. אם בכניסה שלכם גר איזה בן בליעל, רשע, זד, גיהאדיסט – מפגע של ממש, הדבר האחרון שעליכם לעשות הוא לפתוח מולו חזית. לימדו מניסיונם המר של רבים אחרים – אסור בתכלית האיסור להפוך מישהו שאתם נפגשים איתו דרך קבע בחדר המדרגות או במעלית לאוייב. זה יהיה אסון – כל פתיחת תריס תפגיש אתכם בוקר וערב עם הצלף שגר מולכם. נסו כל דרך כדי להגיע איתו להסכמה או לפשרה. אל תבחלו בהרעפת כבוד ומחמאות. בהבעת עניין בשלום אימו הנוטה ואביו הנטוי. היכנסו אליו לקפה של ערבית והזמינו אותו לטעום מהקוגל שסיימתם זה עתה להכין. זו הדרך שתגרום לכך, שיעביר את פסטיבל המנגל היומי, המתנהל במרפסת שלו הפונה עם כיוון הרוח לחדרי השינה שלכם, למקום אחר. פתיחת מאבק מול שכן בבית המשותף עלולה להידרדר למלחמת עולם. הפעילו את כל כישוריכם היו יצירתיים. אבל דיר בלאק בלי אש. אם חלילה נפלתם קרבן לעצביכם הרופפים ואתם נמצאים בעיצומם של קרבות עם השכן בעמק הבכא – לכו לייעוץ, זו אינה בושה. אינכם הראשונים שמאבדים את הברקסים. אספו רעיונות ממגשרים, מפשרים ומתווכים – חפשו דרך להפסיק את האש. אל תסתפקו בהודנא מקומית, זה טוב בתור התחלה, נסו להגיע בכל מחיר להסכם שלום בר קיימא גם תמורת ויתורים מרחיקי לכת. דווקא השכן שכולם אומרים עליו ש"אין עם מי לדבר", שהוא פאנט, מחרחר מלחמות יתגלה לכם כמי שבסתר ליבו מחפש כבר זמן רב סולם לרדת מהעץ.
13 במרץ 2014, בשעה 14:16
נכון. אבל לא תופס לאברמוביץ
13 במרץ 2014, בשעה 14:20
זה גם מה שאומר בנימין.
13 במרץ 2014, בשעה 14:27
אני לא יודעת אם זה סיפור אמיתי מהחיים או משל לסיפור עכשווי אמיתי אחר, אף הוא מהחיים, אבל המחשבה על הפנאט שמחפש דרך לרדת מהעץ מוצאת חן בעיניי. יש בה משהו מנחם.
14 במרץ 2014, בשעה 15:45
כרגיל חכם ורגיש
אולי תשלח לכמה ממיודעינו, שם למעלה, בממשלה