דיסקין או קפטן יונס
נכתב בתאריך 29 באפריל 2012 מאת משה קרוןראשי שירותים חשאיים, שירותי ביון וריגול, סוכנים בכירים, זוטרים ודומיהם, משרתים בנאמנות ובהקרבה את מדינתם.
מטבע הדברים, הם אמונים על שיטות עבודה "מגוונות", משתמשים בכלים להטעות, לאחז עיניים, לצותת, לסחוט, להוליך שולל ולפתות בתחבולות מסוגים שונים ומשונים. לא אחת הם פועלים בצל החוק או בניגוד גמור לרוחו. לעיתים הם "מעורבים" בחיסול, חטיפה, הוצאה להורג ועינוי של בני אדם.
אותם אנשי ביון, ריגול, חיסול ועינוי, עוסקים במלאכתם לאורך שנים ארוכות בצל ובמחשכים. המדינה, כך אנו שומעים, חבה להם על תרומתם "למען המולדת", על נכונותם להוציא לפועל מעשים שמעטים מאוד יכולים או מוכנים לבצעם.
צצות ועולות הבוקר שאלות כמו מהן ההשלכות שיש לתפקידים מעין אלו על נפש האדם, ערכיו, על מנגנוני קבלת ההחלטות שלו ? האם מי שעשה את מה שעשה בתאים חשוכים נשאר אותו אדם שהיה קודם לכן ? האם במרתפים הטחובים חל גם שינוי במבנה אישיותו ? האם איש שרות חשאי יכול להשתחרר מתפקידו ? או שהוא נשאר במרבית שס"ע גידיו איש השרות גם כשהוא כביכול פורש ? או ברוח הימים האלה,- האם דיסקין הוא דיסקין או קפטן יונס שמתחזה לדיסקין ? וסתם שאלה (ממש לא לעניין) מהו שיעור נשאי הטוקסופלסמה בקרב אנשי השרותים החשאיים ?
ועוד משהו, – מהן המשמעויות הנגזרות מכך שבעלי "תפקידים מיוחדים" כאלה, משתלבים במערכות הפוליטיות, החקיקה והמשפט ? (תזכירו לי לכתוב פעם פוסט על ש"ט).
30 באפריל 2012, בשעה 6:48
אני רואה את זה כך: אם הוא מודאג מנתניהו וברק, משתמע מזה שאנחנו צריכים להיות **מאד** מודאגים מהצמד-חמד הזה.
כנ"ל לגבי מאיר דגן.
לגבי הכתרים הרבים שהוערפו על דיסקין כראש שב"כ – כתרים דומים הוערפו גם על אבי דיכטר, ואז הוא יצא אל האור הגלוי של הפוליטיקה, ולפתע ראינו אוויל משריש. אז או שנדרשים פשוט כישורים אחרים, או שלא באמת צריך להיות חכם גדול כדי להצליח בשב"כ, אלא אולי נאמר כוחנות חסרת מעצורים? או העדר מעצורים באופן כללי?