הרג המוני בהסכמה
נכתב בתאריך 19 בנובמבר 2010 מאת משה קרוןכל אחד מאיתנו, אם הוא מחובר באופן סביר למציאות יכול להרכיב רשימה נאה של מיומנויות, תפקידים ומקצועות שגם אם הוא יקדיש להם מספיק זמן וילמד אותם לפני ולפנים, הוא לא יהיה כשיר לבצעם. לכל אחד מאיתנו מגבלות שמונעות ממנו את היכולת לבצע כל מטלה ותפקיד, רוב רובנו אינו מושלם. ככה זה. אבל יש מיומנות אחת שכולם אבל ממש כולם חושבים שהם חייבים לרכוש – נהיגה. התוצאה הרג המוני ונכות. או בשפה אחרת המדינה מעניקה ביודעין לאזרחים בעלי מסוכנות רשות לבצע פעולה המעמידה בסכנה ממשית את שלומם וחייהם של אחרים. כל מי שנוהג בכבישים נתקל בנהגים לא ראויים, כאלה שמאבדים בקלות ריכוז, שאינם שולטים ברגשותיהם ומגיבים בתוקפנות, ואחרים בעלי דחפים הרסניים ואולי אפילו בעלי משאלות מוות.
הכבישים ימשיכו להיות מקום מסוכן ביותר לבני אדם אם לא תערך חשיבה מחדש בנושא מאוד לא פופלרי, שאין אישיות פוליטית המכבדת את הכסא עליו היא יושבת, שתעז לעלות אותו על סדר היום הציבורי את השאלה – מי ראוי ומי אינו כשיר לנהוג בכבישים. בימים אלה משרד התחבורה שוקד על העמקת ההכשרה לנהגים זה בהחלט צעד מבורך אבל לא מספיק. עליו להציע אמות מידה כדי שנקבע מי אינו ראוי לנהוג משום שרמת מסוכנותו חוצה נורמה מוסכמת. זה בהחלט אפשרי אבל כנראה מבריח קולות בוחרים.
מבין 3.5 מיליון המחזיקים בישראל ברישיון נהיגה יש להערכתי אלפי נהגים בעלי רמת מסוכנות גבוהה. הורדתם מהכביש אינה פשוטה, אבל מצילת חיים. התוצאה עשויה להיות ירידה דרמטית בשיעור התאונות וההרג בכבישים. הדבר כרוך בבניית הסכמה חברתית רחבה ושינוי בנורמות חברתיות.
