דיויד הוקני
19 במרץ 2012David Hockney interview from Royal Academy of Arts on Vimeo.
ארכיון חודש מרץ, 2012
זאב זאב
7 במרץ 2012מאז שאני זוכר את עצמי מפחידים אותי.
זה התחיל ברודן המצרי גמאל עבד אל נאצר והפידאיון. הם היו אכזריים, חסרי מצפון, שרצו להשמיד אותנו ולזרוק אותנו לים. אתם לא מבינים מה זה בשביל ילד בן תשע לדמיין שזורקים אותו את אחיו הקטן, אבא שלו ואמא שלו שלא יודעים לשחות לתוך המים בחוף ג'אבלייה, אתם לא מבינים.
כך בכל דור ודור קמו עלינו להשמידנו. ואנו שארית הפליטה, קיבוץ הגלויות, עם הסגולה, יפי הבלורית, טהורי הנשק, ש"מי ימלל גבורות ישראל אותן מי ימנה" נדונים לחיות על חרבנו, למלא את גרוננו בניחוחות באב אל וואד לנצח זכור נא את שמותינו שיירות, נוכח הפתח והחמאס וחיזבאללה והטרור, קאסם וסאדם, יאסר ערפאת, ג'ורג' חבש, אחמד ג'יבריל, לילה חאלד, חאלד משעל, סלאח שחאדה, והמחבל המתאבד הרצחני, המהנדס יחיה עייאש, אחמד יאסין, אל קעאידה, גדודי עז אדין אל קאסם וגדודי חללי אל אקצה, עימאד מורנייה, הטרור העולמי, אוסמה בין לאדן. שלא לדבר על על חאפז אסאד ובנו ייבדל לחיים קצרים באשר, איסמעיל הנייה ומחמוד א זהאר הג'יהאד האיסלמי. על ברכי כל אלה ועל אל תירא עבדי יעקב, גדלתי, התבגרתי ובשערי המועט אפילו זרקה השיבה. עכשיו, אחרי שכמעט השתכנעתי שזה בלתי נסבל שמתחת לאף שלנו מקים הצורר הנקמני חד הלשון נסראללה אימפריית טילים ארוכי טווח, שבלחיצת כפתור ירססו אותנו מדן ועד ירוחם, פתאום מזניחים אותו ולא מדברים עליו בכלל. אז זהו זה, יום הדין קרב, סוף סוף הגענו אחרי היומן הארוך לסרט ,- לאיום הגרעין האיראני שבשליטת האייטולות החשוכות ומכחיש השואה ההזוי אחמדינאג'אד. סוף העולם. חיזבאללה וחמאס זה קפצונים ליד הפרסי עם הצנטרפוגות.
שנה אחר שנה עשור אחר עשור, צומח לו חדשות לבקרים איום חדש נורא ומסוכן מקודמו, שכל מטרתו להשמידנו ולמחוק אותנו מעל פני האדמה. הפעם ממש, אבל ממש "עומדים עלינו לכלותינו". הפעם זה לא צחוק, זה לא סתם לזרוק אותנו לים, לפוצץ אותנו, לשחוט אותנו, לגנוב לנו את הרכב, לפתות את בנותינו ולפוצץ את מטוסינו, הפעם זה רציני. הפעם זה לא סתם טילים או יריות, פיצוץ של מחבלים מתאבדים, דקירות של סכינים, הון שלטון, ריכוזיות המשק ושאר חארטות, הפעם זה פצצת אטום. הפעם זה נשק לא קונבנציונלי. אתם רואים מה שאני רואה ? פטריה ענקית מעל תל אביב ? היטלר, הימלר, אושוויץ, גבלס, מיידנק, דכאו, סוביבור, תאי הגזים זה ארגז חול, גן ילדים לעומת מה שילך כאן.
אני זוכר היטב את המשל על הרועה שקרא יום אחר יום "זאב זאב". אני לא אתן לעובדות לבלבל אותי.
