צר לי איסמעיל הנייה, אין לך פרטנר.
19 בדצמבר 2007אני מריח מרחוק את ההחמצה. זה אצלם מוטמע בכל תא מתאי גופם, זה עובר מראש ממשלה אחד לשני, ואם חלילה תתרחש מוטציה ומישהו יחרוג מהשורה, ימצא איזה נבל לתקן את המעוות בשלושה כדורים. משה שרת ישב וראה איך בן גוריון ולבון מחמיצים ומחבלים בניסיון להידבר. נחום גולדמן הפך למוקצה בעיניהם כשניסה להציע לדבר עם נאצר, וכך הלאה דיין וגולדה עם המדיניות של אין עם פלסטיני, שיחפשו אותנו בטלפון שבו כל הקווים תפוסים, וגם אם ירדו על ארבע לא יקבלו כלום. אין עם מי לדבר. ואחר כך כשעברו מהסתננות פידאינית, לאינתיפאדת אבנים ולטרור רצחני הם קיבלו שוב ושוב את האישור שלהם – לא מדברים עם טרוריסטים, לא מדברים עם מי שלא מכיר במדינת ישראל, לא מדברים עם מי שיש לו דם על הידיים, מדברים איתם דרך הכוונות של הרובה, הם כמובן לא יכנסו למלכודות הדבש. המפאייניקים וגרורותיהם לא יחמיצו את הסיכוי להחמיץ שוב. אם איסמעיל הנייה רוצה לדבר, עליו לחכות שהליכוד יעלה לשלטון, זו המפלגה היחידה שמסוגלת להוציא לפועל את מצע מר"צ – לדבר עם אויבנו, לחלק את ירושלים ולעשות שלום.
