ניקיטה מלך ירושלים
31 באוקטובר 2007אף אחד לא יחלק את ירושלים, ירושלים היא עיר מחולקת ומבותרת, ומה שמדביק את חלקיה, מה שמחבר אותם יחדיו זה הרבה זבל. ירושלים היא עיר מלוכלכת – כל כל מלוכלכת ולעיתים גם עזובה, שאם היא היתה עיירה דרומית מזמן היו ממנים לה מועצה קרואה. ירושלים היא עיר שויתרו עליה. כל כך ויתרו עליה שכבר לא מנקים אותה באמת. מעבירים עליה אחת לכמה ימים איזה ויש במקומות הנכונים וזהו. למה לנקות, למה לעשות יסודי ולצאת פרייאר.
אבל זה לא רק הזבל לבדו שמחבר, אלא גם הפרטאץ' – הרשלנות הזלזלנית, אין גימור בירושלים, בכל מדרכה, גדר, כניסה, ביתן אשפה אי תנועה חסר משהו, או שיצא עקום, או שנעקר או שנשארה איזו חבילת אבני אקרשטיין באמצע להכשיל את העיוורים והפיסחים, בשבוע שלאחר מכן, החבילה תתפורר והאקרשטיינים יתפזרו, יחד עם סרט סימון אדום שידע ימים טובים יותר, והיום הוא מגולגל כמו סרח עודף. ככה זה לזכר החורבן הכל חורבן. במרכז בליליוס שבאזור התעשייה בתלפיות מישהו כתב בספריי "האדמה שקועה" להזהיר שגם הקרקע מתחת לרגלינו אינה יציבה, כמו שמאה מטר מכאן נבלעו החוגגים בתוך אולם החתונות וורסיי, הפל קל הזה הוא לחם חוקנו הוא הקרקע שהיום אנחנו פוסעים עליה, ומחר היא נשמטת תחתינו. רואים בכל פינה שויתרו עליה שלא אוהבים אותה. יש בה קנאות ומדון ושנאה וריבים, אך לא באמת אהבה. על הגשר מעל דרך חברון רשומה התקווה, בכתב ידו, קוראים לו ניקיטה, והוא מודיע לעם שהוא "המלך שלכם", אינו סתם מלך כי אם ה מלך, מלך שכתר מעל שמו. אל הפינה הנידחת הזו שכוחת האל, על הגשר מעל דרך חברון, לא יכתת את רגליו אף ארקדי גיידמק או אורי לופליאנסקי להדיח את המלך הבלתי מעורער ניקית.
