אירופה מול ארה"ב
14 באוקטובר 2007יום אחרי שהופיע מאמרי בהארץ "חולים, לא עבריינים" פורסם מאמרו של ריק סטיבס בלוס אנג'לס טיימס תחת הכותרת : "אירופה: מרפאים ולא מענישים מכורים" (Europe: Curing, not punishing, addicts). סטיבס עומד על הפערים הגדולים בין מדיניות הסמים האמריקאית לבין זו האירופאית. מאז הכרזת הנשיא ניקסון (1971) על מלחמת החורמה בסמים, נשפכו בה כמויות אינסופיות של כספים, בתי הכלא האמריקאים התמלאו בעברייני סמים, ובמצב לא חל שינוי. ולעומתם האירופאים משקיעים את המשאבים בריפוי, טיפול ושיקום. סטיבס מביא כדוגמא את פרויקט צמצום נזקים בשוויץ למכורים לאופיאטים ואת מדיניות הקופי שופס ההולנדים למכירת קנאביס, כדוגמא למדיניות סמים שלא גרמה לעליה במספר המשתמשים. בדו"ח האו"ם, מספר סטיבס, נמסר שאחוז המשתמשים האירופאיים בסמים הוא כמחצית מהאחוז בארה"ב. גישת האירופאים מוכיחה את עצמה – הם מתייחסים להתמכרות כאל מחלה ולא כאל פשע. ה FBI בנתוניו מדווח ש 40% מכלל 80,000 המעצרים בגין סמים בשנה בארה"ב הם בשל מריחואנה 80% מהם בשל אחזקת מריחואנה (אחזקה ולא סחר !). בעוד שכספי משלם המיסים האמריקאי מוזרמים למשטרה, לבתי המשפט ואסירים, הרי שכספי משלם המיסים האירופאי מנותבים לרופאים, יעוץ ומרפאות. מעצבי המדיניות האירופאיים מעריכים שהם חוסכים הוצאת 15 יורו על משטרה ובריאות על כל יורו המושקע בחינוך ויעוץ בנושא הסמים. בעוד שבאירופה התקבלה החלטה לאמץ סגנון סובלני במקום לבנות עוד בתי סוהר, הרי שהאמריקאים ממשיכים לבנות בתי סוהר. ואילו ישראל, לפי מיטב המסורת הולכת בעקבות האמריקאים ופנינו כרגיל למלחמה.
