יום קשה עבר על ניקולא
נכתב בתאריך 30 ביוני 2009 מאת משה קרוןיום קשה עבר על ניקולא, מצד אחד ארגון אל קאעידה מאיים להתנקם בו על התבטאויותיו בגנות לבישת הרעלות בצרפת, ומצד שני אביגדור ליברמן שכועס עליו מאוד על שהמליץ לביבי להעיף אותו מהממשלה וללכת על ציפי. זה מכאן וזה משם. יום באמת קשה עבר על ניקולא. זה נטל כבד מדי על כתפי בן אנוש, אפילו שהוא נשיא צרפת ובעלה של. כשיעלה ניקולא בעוד מספר שעות על יצועו ויהרהר בינו לבין ברוני, הוא ינסה איכשהו לסכם את היום שעבר, ויגיע מהר מאוד למסקנה שעם אל קאעידה הוא יצליח להסתדר. ממילא הארגון נמצא במגננה מתמשכת, העולם הנאור נגדו, האמריקאים לא ינוחו ולא ישקטו עד שישיגו את ראשו של בן לאדן. ניקולא יודע שאל קאיעדה נובחים ומאיימים ועושים הרבה פחות. אבל עם ליברמן זה כבר הרבה יותר מסובך. אצל ליברמן כשנפתח חשבון הוא גם נסגר. ליברמן לא מדבר, ישנן לעצמו ניקולא, "ליברמן עושה", תענה לו קרלה. אין מה להשוות בין טרוריסט נאלח וחשוך, שוכן מערות שמעולם לא נבחר ולא זכה לאמון הציבור, לבין גזען ופשיסט שזכה לאמון הציבור ונחל הישג מרשים בבחירות חופשיות. כלומר בנוסף לכל הצרות, השרץ הוא חוקי למהדרין. נכון שמשטרת ישראל חוקרת אותו בעיניינים שונים ומשונים כבר שנים רבות, אבל תכלס הוא זכאי כאולמרט. בעוד שעות מעטות, ניקולא יתבונן בתמונותיהם של השניים, זה יהיה לו ברור שבעוד שבן לאדן נראה סבא סנטה קלאוס טוב לב גם אם שדוף מעט, הרי ליברמן הוא האדם האחרון שמישהו מאיתנו היה רוצה לפגוש בסימטה חשוכה. גם ניקולא יוכל לראות את הנשיכה הכואבת שמסתתרת מאחורי החיוך האביגדורי. "בשביל מה הייתי צריך את זה" ינזוף ניקולא בסרקוזי. מחר בבוקר, הוא מבטיח לעצמו, ישלח הזמנה לליברמן לבקר בארמון הנשיאות, ועוד קודם לכן, יפרסם הודעה בגנות אנשים חסרי חוש הומור שהופכים בדיחה טובה לתקרית דיפלומטית מיותרת. הוא גם יבדוק אם ניתן עדיין להגיש מועמדים לפרס נובל לשלום, יכניס לפריזר וודקה טובה וידאג לדג מלוח, כמה מעושנים ורקיקים משובחים ליד הקוויאר.
1 ביולי 2009, בשעה 22:49
על פי מה אתה קובע שליברמן גזען ופשיסט?
2 ביולי 2009, בשעה 5:54
על פי חברי הכנסת ג'אמל זאחלקה ואחמד טיבי.
2 ביולי 2009, בשעה 17:41
וממתי חברי כנסת הפכו למקור אמין למידע?
אנא הבא לי מובאות מדבריו של ליברמן, או ממעשיו, שמראים על היותו פשיסט וגזען.
2 ביולי 2009, בשעה 22:58
חברי הכנסת הערביים צברו ניסיון חיים וניסיון פוליטי שעושים אותם למקור אמין ביותר להערכה מיהו גזען ופשיסט.
3 ביולי 2009, בשעה 17:49
ואני למדתי שפוליטיקאים מטבעם הם דמגוגים, המשתמשים במושגים מפוצצים, כדי להלהיב את הקהל.
מצטער, לא קיבלתי את טענתך. ואני חייב לציין, שללא תימוכין רציניים, זה נראה לי סוג של שפה שנועדה לפגוע, ולא לקדם. אינני חושב שעלבונות יקדמו את העולם הזה למקום טוב. גם אם זה מושמע מפי פוליטקאים שאמורים לייצג מיעוט מדוכא.
3 ביולי 2009, בשעה 22:02
חברי הכנסת הנ"ל אינם משתמשים בכינוי "גזען ופשיסט" באופן בלתי מובחן כלפי כל יריב פוליטי. מעצם היותם בני "מיעוט מדוכא" כדבריך, יש להם חושים חדים כדי לזהות גזענים ופשיסטים בסביבתם. באופן מקביל, אני מעריך שגם יהודי החי בגלות יכול לזהות אנטישמים או גילויים אנטישמיים.
בלוג הוא מקום אישי, איני כותב כאן מאמרים אקדמיים. אני מרגיש פטור מלהביא ראיות, מקורות או תימוכין לתחושותי, הערכותי והתרשמויותי.
אני מטיל ספק אם נבחר ציבור כלשהו נמנה עם חמשת קוראי הבלוג שלי. ואם בכל זאת זה קרה, ודברי פגעו ועלבו בו, סימן שהוא עשוי מחומרים הראויים לא רק להערכה רבה אלא גם להתנצלותי.
אני חושב ששנינו נפגשים בנקודה אחת לפחות, בתקוה שהעולם יהיה מקום טוב יותר.
5 ביולי 2009, בשעה 23:19
נתחיל מהסוף,
אני אכן חושב ששנינו מקווים שהעולם יהיה טוב יותר.
אתה מציין כי "יש לך חמישה קוראים לבלוג", וכי הבלוג שלך הוא מקומך הפרטי בו אינך נזקק לראיות. אין חולק על כך כי הבלוג הוא מקומך הפרטי. לגבי מספר קוראיך, אין לי אלא לקבל דבריך.
השאלה היא כיצד אנו בבלוג שלנו מקדמים עולם טוב יותר?
הדבר הכי קל לעשות, הוא להשמיץ את האחר. לציין שההוא שמאלן, או ההוא ימני פשיסט. השאלה איזה עולם אנו יוצרים, לפחות עבור עשרת הקוראים של בבלוגנו?
6 ביולי 2009, בשעה 0:20
ליברמן הוא מנהיג פופוליסטי שרוכב על גל נוכחי של שנאה ופחד.
"אין נאמנות אין אזרחות" מקדש את המדינה כמטרה ולא כאמצעי.
גל החקיקה מבית מדרשו מבקש לצמצם את המרחב הדמוקרטי, ע"י הגבלת השיח המותר והלגיטימי וע"י איום על כוחות שינוי פנימיים.
הרטוריקה שלו כוחנית ודורסנית, ויש אנשים שנכנסו תחת כנפו אל ליבה של הכנסת, שהם משוייכים לתנועה גזענית ואנטי דמוקרטית שנפסלה בעבר.
המהלך שהוביל לפסילת רשימות ערביות היה מהלך פופוליסטי ואנטי-דמוקרטי מובהק, שהביא לו תמיכה ציבורית מהסוג הגרוע.
הסכנה בפשיזם לא באה עם תוויות אזהרה – היא מגיעה במשברים עמוקים, אם כלכליים או ביטחוניים, ומכרסמת בדמוקרטיה במקומות היותר פגיעים שלה – זכות הביטוי, זכות ההתארגנות הפוליטית, הזכות למשפט הוגן (ר' מקרה עזמי בשארה), הפרדת הרשויות (ר' הנסיון להשאיר את פרידמן כשר המשפטים כדי להחליש את בג"צ) ועוד.
ישראל היום היא דמוקרטיה במגננה. מי שלא מבין את זה היום יבין את זה מאוחר מדי.
אני כנראה אחד מהחמישה שלא מוכן לשתוק.
6 ביולי 2009, בשעה 1:02
אדם,
בוא תסביר להדיוט שכמוני, מדוע "אין נאמנות, אין אזרחות" פוגע בדמוקרטיה.
הרי גם בדמוקרטיה ליברלית, מותר לקרוא תיגר על השלטון, אך אין מקום לפעולה למען השמדת המדינה והחלפהבמדינה אחרת. משטרים דמוקרטים מאז ומעולם טיפלו בשקט או שלא בשקט, בגורמים שביקשו לפגוע במדינה. כל מה שליברמן עושה, הוא להניח את הבעיה על השולחן. כבר שנים יש שמועות שהשב"כ פוגע קשה בזכויות הערבים הישראלים.
האם דמוקרטיה לא צריכה לדואג לכך שאנשים שפועלים כדי להשמידה, יסולקו/יאבדו אזרחותם?
6 ביולי 2009, בשעה 6:48
טל,
כנראה שאנו חלוקים גם בדרך איך להגיע לעולם טוב יותר.
מה שאתה רואה כהשמצה ("שמאלן") אני רואה כמחמאה. יש לי הרגשה שליברמן לעומתך, מרוצה מה"שמאלנים"הטוענים שהוא "פשיסט" ו\או "גזען". הוא אדם פיקח ומבין היטב את הטובה שצומחת לו מכך.
יש די והותר חוקים ולצידם אמצעים מרשימים שמיועדים למנוע את "השמדת המדינה". אין כל קשר בין "חוק הנאמנות" למניעת השמדת המדינה. מי שרוצה "להשמיד את המדינה" לא יבחל בהצהרת נאמנות לה.
"החלפת מדינה במדינה אחרת" היא מהלך היסטורי התפתחותי לטוב ולרע. שוב, אין קשר בין "חוק הנאמנות" לרצון שלך (ולפעמים גם שלי), למנוע "החלפת מדינה במדינה".
6 ביולי 2009, בשעה 7:39
משה,
מחלוקת היא דבר טוב וברוך. זה אומר שאנו חושבים, ומנסים, לפחות מבחינה מחשבתית למצוא חלופות שונות, להגעה לאותו עולם טוב יותר.
האמת היא שאני לא מרוצה מאותם חוקים אפלים ואמצעים אפלים שמאפשרים שימור המדינה. תחת החוקים הללו והאמצעים הללו, נעשות רבות מהעוולות במדינת ישראל, ולפי דעתי גם נגרם פרוד גדול. אני שומע יותר ויותר שהשב"כ יצר משטרת איימים שמתאימה למדינת עולם שלישי.
היתרון של נאמנות-אזרחות, הוא שהוא שם את הקלפים על השולחן. החוק עצמו פחות חשוב. אלא השאלה עצמה, היא החשובה.