ארכיון חודש מאי, 2014

עיר בירה

29 במאי 2014

קבוצת תלמידים מבית הספר "אופק" לילדים מחוננים ומצטיינים בירושלים, יצרה (במסגרת קורס קולנוע ו"במה מחוננת"של האגף למחוננים במשרד החינוך) סרט תיעודי בהדרכת המורה, הבימאי ואמן הוידאו אבי דבאח. הסרט "עיר בירה" זכאי למחמאה שאינו "סרט תלמידים". בסרט משולבים קטעי ראיון שנערך איתי.

הצעה לכתובת גרפיטי

11 במאי 2014

קיסרות

 

מישהו מעוניין אולי למכור מטוס פרטי ?

(5 בינואר 2013)

הסוף למדיניות המלחמה בסמים !

7 במאי 2014

דו"ח בן 81 עמודים הנושא את הכותרת "סוף למלחמה בסמים", פורסם שלשום בערב. מאחורי כתיבת הדו"ח עומדים  חמישה זוכי פרס נובל בכלכלה. המסר שעובר מהם לאו"ם ולמדינות העולם הוא חד משמעי: מדיניות המלחמה בסמים הנהוגה בעשורים האחרונים כשלה. יש לשים לה סוף. השלכותיה שליליות וגורמות לנזקים. הכלכלנים מצטרפים למסקנה אליה הגיעו בעבר בעלי מקצוע מתחומי בריאות הציבור,  ביטחון וזכויות אדם. הם קוראים למדינות להפסיק להעמיד לדין ולכלוא בבתי סוהר. בין המלצותיהם מתן דגש לטיפול ולצמצום נזקים.

את הדוח המלא ניתן לקרוא כאן.

מאז 2006 בקטגוריה "מלחמה או צמצום נזקים" העלתי רשומות המתייחסות לקוצר ידה של מדיניות "המלחמה בסמים" המוכרת גם כ "Zero Tolerance" ולנזקיה.  למשל היא גרמה לאלפי משתמשים ומכורים לסמים להפוך להיות לעבריינים בעלי רישום פלילי, לעצירים ולאסירים. מאמר שכתבתי בשנת 2007 בעיתון "הארץ" נשא את הכותרת "חולים לא עבריינים" וקרא כבר אז לרפורמה במדיניות הסמים. מולה מדיניות המתבססת על "גישת צמצום נזקים", מציעה מדיניות פרגמטית המבינה שלבני אדם מאז ומעולם יש נטיה להשתמש בחומרים פסיכואקטיביים. חומרים אלה עלולים להיות מזיקים מאוד ולהשפיע על הפרט, משפחתו וסביבתו, ועלינו לפעול למיזעורם. מדיניות המלחמה בסמים יצרה סטיגמה והפכה את הפנייה והנגישות לעזרה, לייעוץ ולטיפול לקשה. היא חילחלה לשירותי הטיפול לסוגיהם שלא השכילו לעקור מתוכם מרכיבים ענישתיים. מדיניות צמצום נזקים תסייע להם להציב מטרות ריאליות בנות השגה. את המשאבים הרבים המושקעים במלחמה הכושלת בסמים  ניתן יהיה להפנות להרחבת ופיתוח שירותי טיפול, מניעה ושיקום מתקדמים ומבוססי מחקר. 

cover_Expert-group

מאה להולדת אבי, עליו השלום.

1 במאי 2014
בלילה כשנשמעה האזעקה, הורי העירו אותנו וירדנו לקומה הראשונה למשפחת יוניוב. ישבנו בשקט. הקשבנו ללילה וחיכינו לצפירת הארגעה. ניסיתי לעצור את הרעד ולא הצלחתי, הוא אפילו התגבר. אבא חיבק אותי. בבית הספר קיבלנו שיעורי בית לכתוב חיבור שכותרתו ״מבצע סיני״. בחרתי לכתוב על כף ידו של אבי.  בלילות הוא היה קם ומיטיב את שמיכתי. גם בבגרותי כשהייתי לעיתים רחוקות ישן בבית הורי, הוא המשיך וכיסה אותי.
כף ידו ממשיכה ללטף ואהבתו ממשיכה ומיטיבה כשמיכה חמה, גם ארבע עשרה שנים לאחר מותו.
היום מלאו 100 שנים להולדתו של אבי יהושע קרון עליו השלום, אבי האהוב.
.
.
.
יהושע קרון 1914-2000

יהושע קרון 1914-2000

 

יהושע קרון

יהושע קרון

 

הלה ויהושע קרון

הלה ויהושע קרון