אדם חולף על פני החיים
נכתב בתאריך 9 באפריל 2007 מאת משה קרוןבבקר נקום אל יום עבודה ונאטם לתוך עצמנו, עד כדי כך שחלקים רבים בסביבתנו יהפכו להיות שקופים ובלתי נראים.
הוושינגטון פוסט העמיד בתחנת הרכבת התחתית הומה בלב העיר, את אחד מכשרונות המוזיקה הבולטים ביותר הכנר הצעיר ג'שוע בל, לנגן במשך שעה ממיטב היצירה הקלסית. בל במכנסי גינס וכובע קסקט, הוציא את כינורו היקר סטראדיווריוס פתח את נרתיקו כדרכם של אמני המחילות התת קרקעיות המצפים למעות, והחל לנגן. למעלה מאלף איש חלפו על פניו ממהרים אל מקום עבודתם או אל יעדם, רק מעטים עצרו להקשיב. אחת זיהתה אותו…
המאמר המרתק בוושינגטון פוסט (תודה ל Steven D. Levitt שבבלוג שלו ב freakonomics מצאתי את ההפנייה למאמר ) מנסה להבין ולנתח את האירוע.
אני יצאתי לאחר קריאתו עם ההרגשה שלא החיים חומקים מהאדם, אלא שהאדם חומק מהחיים ואוטם את עצמו מהם.
מי שמדבר.
