ימצמץ ויעפעף לו.

נכתב בתאריך 14 בינואר 2007 מאת משה קרון

ברור שצריך היה לעשות משהו. כל כך קשה מחוץ וכה רקוב ומושחת מבית. אין ספק שמישהו צריך היה לעשות מעשה נועז, להנהיג, להניף, להוביל בנחישות, ודווקא עכשיו כשהשמש שוקעת ועננים קודרים משחירים את תכלת שמינו, וכשנדמה שירדנו לשפל הנורא ושהרקבון פושה בכל, חשוב היה שבעתיים שמישהו יקום וירים.
והוא אכן קם ועשה.
ועתה ימצמץ ויעפעף לו.

נושאים: הגיגים ברומו של, עין לציון | סגור לתגובות על ימצמץ ויעפעף לו.
הפיצו את השמועה: Del.Icio.Us

לא ניתן לכתוב תגובות ברגע זה.





« מיעוט קטן, רקוב וניקלה.
בית האנסי »