צהרי ה 29 בספטמבר 2006
נכתב בתאריך 16 באוקטובר 2006 מאת משה קרוןעצי דולב ענקיים הטילו צל על הכיכר הקטנה וכסאות בתי הקפה והמסעדות בברג'מו. הם חלקו שולחן אחד, אך שמרו על מרחק נכון זה מזה, מרחק שהמחיש את טיב היחסים בינהם. חיוורונה הודגש מאוד על ידי שערה השחור, מסופרת קרה קצר. הוא לבן שיער משופם אפור, נינוח, חי בשלום עם מה שיש ועם כל מה שאין. תנועותיה העידו על אי שקט, אולי מתח ותחושת אי שביעות רצון בסיסית. מעת לעת מתחה את סנטרה מעלה וגרדה אותו. הוא התבונן בה בסקרנות מבודחת ובוגרת, השיב לדבריה והרבה לחייך. על צווארה היתה מונחת רצועת כלבה הקטן שישב למרגלותיה. לידו משקה כהה בכוס זכוכית. הוא אמר לה משהו, דבריו מאוד מצאו חן בעיניה, נראתה מופתעת מעט, מחויכת ונגישה. הם קמו היא עם הכלב לכיוון ביתה, והוא אל חבריו הפועלים שעסקו בשיפוץ דירה נהדרת שתשקיף אל הכיכר, זו תתכסה עוד מעט בערמות עלי זהב שיצנחו לאיטם מצמרות עצי הדולב המפוארים.
