שברת לי את הלב לחתיכות קטנות

נכתב בתאריך 27 בנובמבר 2013 מאת משה קרון

שברת לי את הלב לחתיכות קטנות שר אריק איינשטיין לא לאשה אהובה אלא לארצו מולדתו – "אוי ארצי מולדתי את הולכת פייפן". קשה היה לו לומר בעברית את הולכת לאבדון והוא בחר בפייפן – ביידיש, יידיש שמייצגת עבור אריק הצבר את הגלות, המדינה ההולכת ואובדת תחזיר אותנו לגולה. נוכח הסכנה הזו הוא חש חוסר אונים "ולא יוצא לי קול" – "את שם מתמוטטת" ואילו הוא "מביט אל הנייר טומן הראש בחול". קשה להתעלם מהתכתבותו של אריק איינשטיין עם "הוי ארצי מולדתי" של שאול טשרניחובסקי שכתב "הוי ארצי! מולדתי!  הר טרשים קרח. עדר עלפה, שה וגדי.  זהב הדר שמח." אריק הפך את ה "הוי" ל "אוי" ואומר לכולנו ששרים את טשרניחובסקי "רואה אותך נופלת". "היה לנו חלום, ועכשיו איננו, אני כל כך עצוב בא לי לבכות".

אריק טווה בקולו ובאישיותו את חלומותינו. מעבר להסברים השגורים על הסתגרותו בביתו היא מסמלת עבורי את האבדן, השבר וההתכנסות בתוך המקום הבטוח בביתו מבצרו.

אריק איינשטיין הלך לעולמו. עצוב לי מאוד.

נושאים: הגיגים ברומו של | סגור לתגובות על שברת לי את הלב לחתיכות קטנות
הפיצו את השמועה: Del.Icio.Us

לא ניתן לכתוב תגובות ברגע זה.





« הירהור על ביטחון ישראל
הצעה לכתובת גרפיטי »