האחד במאי הוא אבא שלי
נכתב בתאריך 1 במאי 2013 מאת משה קרוןהיום האחד במאי לפני תשעים ותשע שנים נולד אבי יהושע ע"ה.
אבא שלי (כמו גם אביו סבא עזריאל קרוין) שרד את החיים הקשים בעבודת הכפייה במחנה בקרשניק Krasnik שבפולין, בזכות העובדה שהציג את עצמו כרפד. משך שנות כליאתו במחנה עסק ברפדות. כשעלה לארץ ב 1946 באניית המעפילים אנצו סירני המשיך לעבוד כרפד. אני זוכר קופסת קרטון במגירה ובתוכה כלי עבודתו סיכות ארוכות עם ראש מעוגל ומחטים מעוגלות. גם כשהפסיק לעבוד כרפד, נשאר רפד באופיו וביחסיו עם העולם ובעיקר איתנו בני משפחתו. היא ריפד אותנו בחום ובאהבה, בטוב לב ובמאור פנים. אבא שלי היה אורז. הוא היה בעל כישרון נדיר להכניס לתוך מזוודה או תרמיל עולם ומלואו, לא רק לפי כללי אריזה אלא גם לפי הגיון קדימות השימוש. יותר מאוחר כשבגרתי הבנתי שיכולת האריזה המופלאה שלו היתה קיומית. מיד עם פרוץ המלחמה נפגעה עיירת הולדתו ינוב לובלסקי קשות מהפצצות האויר של הגרמנים והחל מסע נדודיו מעיר לעיר מבית לבית. יכולת האריזה היעילה והמהירה היתה הכרח הישרדותי. אבא שלי נשאר אורז בנשמתו. הוא ארז לנו את החיים באהבה ובדאגה. ארגן, סידר, תייק ומיין. מצא את הזוית הנכונה לכל חפץ במחשבה ובתשומת לב. הפך את המעט למרובה ואת המרובה חילק בנדיבות ובמשורה. האחד במאי הוא אבא שלי, שהיום מלאו תשעים ותשע להולדתו, ובקיץ נזכור שחלפו שלוש עשרה שנים מאז שהלך לעולמו ונשאר בליבנו אהוב – רפד ואורז.
אבי יהושע קרון אמי הלה (שוסטר) קרון ואני 1950
