כיכר זיגמונד (שלמה) פרויד, יוק.
נכתב בתאריך 8 בספטמבר 2006 מאת משה קרוןעם הירידה במעמדם של הרחובות יפו, בן יהודה והמלך ג'ורג' "המשולש" הירושלמי, חלה עליה במעמדם של רחוב עמק רפאים ודרך בית לחם. זה גורלם של רחובות נחשבים, שתהילתם לא לעולם עומדת. בילדותי היה רחוב אלנבי בתל אביב מלך הרחובות, מכיכר המושבות בואך רציף הרברט סמואל. בנעורי דחק דיזנגוף את אלנבי וכך עשה ברבות הימים שינקין לדיזנגוף. מפגש הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם, עומד לשנות את פניו – מגדלים יכסו את הכנסיה הארמנית, שהיתה בית העם לטמפלרים יושבי המושבה הגרמנית, ויגמדו את בתיה ורחובותיה משובבי הנפש, כולל את נפשו של ראש הממשלה, שמבקר המדינה בודק אם לא שובב גם את כיסו בעיסקת רכישת נכס ברחוב כרמיה. למפגש הרחובות הזה היה לפני כמה שנים שם. במרכז אי התנועה ניצב עמוד ובראשו שלט שהכריז "כיכר זיגמונד (שלמה) פרויד". הפקיד העירוני האחראי על הגהת שלטי רחובות וכיכרות, בחר להוציא לאור את השם שבו מן הסתם פרופסור פרויד לא הרבה להשתמש, שלמה. היתה לכך לווית חן בקריצת עין חביבה. השלט עמד שם בגאון והנציח את שמו של אבי הפסיכואנליזה בלב ירושלים, בשער המושבה הגרמנית, לא הרחק מהתחנה לבריאות הנפש ששכנה אז בדרך בית לחם 14, מקום שקודם לכן שימש כלשכת הגיוס של ירושלים. מחזורי המתגייסים הלכו וגדלו ובמקביל התרבו המתדפקים על חדרי הטיפול הנפשי, והמקום נעשה צר מלהכיל הן את המתגייסים והן את המתפרקים ושני המוסדות עברו מן המקום. יום אחד נעלם השלט, ממפגש הרחובות עמק רפאים ודרך בית לחם, כלא היה. חשבתי בליבי שאולי יציבו במקום השלט הצנוע שלט חדש או לוח אבן ועליו יחקקו את תמצית פועלו של זיגמונד שלמה. אלא שהימים נקפו, חודשים ושנים עברו, ושלט אין. אם ישלח תורכי לחפש את הכיכר, הוא ישוב אלינו ויטען שוב: "כיכר זיגמונד, בסוגריים שלמה, פרויד, יוק".
מספרו של פרויד (1901) פסיכופתולוגיה של חיי יום-יום – על שכחה, פליטת-פה, מעשה שגגה, אמונת הבל וטעות, בהוצאת "לגבולם" בהשתתפות מוסד ביאליק בתרגום צ. וויסלבסקי : "יש שכחת שמות נמשכת, שבה מתעלמים והולכים מן הזכרון שלשלות שלמות של שמות. רוצה אדם עם שכחת שם להזכר שמות אחרים, הקשורים קשר מהודק אל השם הראשון, והנה מתעלמים תכופות אף השמות ההם, שהיו צריכים לשמש אחיזת מה לזכרון. וכך מדלגת ומקפצת השכחה משם לשם, כאילו באה להוכיח את מציאותו של עכוב, שאין להתגבר עליו בנקל."
