אובמה !
נכתב בתאריך 6 בנובמבר 2008 מאת משה קרוןלא הרגשנו כשלקחו לנו את הדגל. עד ששת הימים הוא היה שלנו. אולי אפילו עד יום כיפור. הוא לא השתנה אותם פסים ומגן דוד באמצע, אבל באחד מן הימים זה קרה, כשראית אותו – ראית טלית. יותר נכון את הטלית של לוינגר ופורת. היו ביננו לא מעטים שהפסיקו לתלות אותו ביום העצמאות. ואם תלו אותו עשו זאת בגלל הילדים, בתוספת "בכל זאת" כזה.
לא הרגשנו כשלקחו לנו את הכמיהה לשלום. עד רצח רבין היא היתה משאת נפשנו. אולי אפילו עד הקמת החומה. הוא השתנה, שוב לא אותה יונה אותו סאדאת ובגין, חתימה על חוזי שלום, נסיגה מהשטחים הכבושים, פתיחת הגבולות חילופי שגרירים. ביום מן הימים זה קרה, השלום הפך למילת גנאי, הכמיהה לשלום לקללה. ואדריכלי השלום לפושעי אוסלו לדין.
לא הרגשנו כשלקחו לנו את הביטחון האישי, את קיצבאות הביטוח הלאומי, את רווחת ניצולי השואה, את תנועות הנוער, את טיפות החלב, את הקיבוצים, קופת החולים, אורי זוהר, המילואים, בית"ר ירושלים, והשאירו אותנו להיסתמם עם הישרדות, האח הגדול והחנון. יחד עם פרס, ביבי, ברק, הרב עובדיה ויו יו גם..
ופתאום, ככה, נפל עלינו האובמה. וכולם מתרגשים שהמשיח הוא שחור. ומדבר כל כך יפה. וקינאתנו צורבת מאוד, כי לא נראה שבבחירות הממשמשות ובאות עלינו, יעלה מתוכנו בן דמותו שנוכל לשאת אליו עיניים בתקוה שיחולל את השינוי.
"ירושלהם" גרפיטי, כיכר מנורה, מרכז ירושלים.
6 בנובמבר 2008, בשעה 21:55
יפה מאוד