חובבי ציהון
נכתב בתאריך 11 באוגוסט 2006 מאת משה קרוןכל ראשי הממשלה האחרונים ידועים בחיבתם לאנשים עשירים ביותר. החברות האמיצה בין ראשי מדינה לבין אילי הון בארץ וברחבי תבל אינה מסתכמת בהחלפת דעות, שיחות נפש לתוך הלילה וטפיחות שכם, אלא שזורה גם ביחסי עובר ושב, הלוואות גישור על מים סוערים ופיקדונות תן לי ואשמור לך, כי אנחנו מאותו הכפר, הגלובלי. קשרי שלטון והון נבנים על בסיס אינטרסים משותפים – המדרגות הנושאות פוליטיקאים במסעם אל עבר כיסאותיהם, מרופדים בשטיחים עבים. שטיחים אלה מיועדים גם להקל עליהם את מכאובי הפרידה, כאשר הבוחרים או נסיבות יבעטו אותם מלשכותיהם ומכל המדרגות אל המדבר הפוליטי הזמני. אנשי הון וממון רב מהווים את קבוצת ההתייחסות של מנהיגנו, לקבוצה זו מרגישה ההנהגה מחויבות ונאמנות, ואליה היא קשורה, כפופה או ממולכדת. תפיסת העולם של ההנהגה הישראלית אינה מונעת עוד ממחויבות חברתית. שלום הציבור ובריאותו אינם מעניינים את ההנהגה הישראלית העכשווית. "הנושא החברתי" הוא מותג בחירות ותו לא. לכן, אין כל הפתעה בהתנהגות הממשלה כלפי העורף וצרכיו. משרדי הממשלה נושאים באחריות מוגבלת ביותר לבריאותו, שלומו ורווחתו של הציבור בימים כתיקונם. שרותי הבריאות, הרווחה והשיקום רחוקים מלבטא דאגה לאיכות חייו של האזרח. ולכן, אין להיות מופתעים שגם בעת מלחמה אין הממשלה מרגישה אחראית כלפי אזרחיה, בין אם אלו משפחות שנאלצו לפנות את בתיהם המותקפים ברקטות ובטילים, ובין אם הם אזרחים חולים, ומוגבלים שנותרו מאחור, זנוחים ועזובים במקלטים ובדירותיהם, ללא אספקת מזון, תרופות ותמיכה נפשית. ההממשלה מפקירה אותם לחסדי עמותות, גאיידמקים ומתנדבים. הזקן, הנכה, העני וחסר הישע אינם חלק מהמשחק הפוליטי, הם חסרי כוח השפעה ולכן אינם מעניינים את מקבלי ההחלטות. יתרה מזאת, כקהל בוחרים, הם נמצאים באופן מסורתי בכיסו של המועמד חובב העשירונים העליונים. למחרת הבחירות הם מיותרים ודחויים. בימים הראשונים למלחמה הופיעו התבטאויות שאמרו, שהעורף הוא שיקבע את מהלך המלחמה…כל כך הרבה דימיון להתבטאות האומללה של הנשיא אפרים קציר על מלחמת יום הכיפורים "כולנו אשמים". העורף הזנוח חסר המקלטים ואמצעי מיגון כנגד טילים ורקטות שלא זכה לקבל מהממשלה סיוע נאות בעת מלחמה, ישא בתוצאותיה וישלם כרגיל את הוצאותיה.
