חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא
נכתב בתאריך 29 במרץ 2010 מאת משה קרוןבחג הפסח אנחנו קוראים שכל אדם חייב לשים את עצמו כאילו הוא זה שיצא ממצריים. אז ברוח ההגדה בוא ננסה לדמיין איך זה.
יש לך בית. בית במקומותינו אינו רק קורת גג, הבית הוא מקום שבו אתה מכנס את משפחתך ואת מכלול משאביך – את רכושך ובגדיך את אוצרותיך הרוחניים והתרבותיים. כאן אתה שמח וחלילה אבל, מבשל וישן, הבית זה המקום שבו אתה מתכרבל בימי הקור ומסתתר מהשמש היוקדת בימי הקיץ, בריא וחולה, חולם ומתפכח, יוצא ממנו וחוזר אליו. הבית הוא המקום שבו אתה מעדיף לשכוח ובו אתה אוגר את זכרונותיך. בית הוא מקום שבו אתה נולד וגדל ובו אתה מזדקן ונאסף אל אבותיך. בקיצור יש לך בית, שהוא שלך ולמרות החסרונות שלו אתה אוהב אותו, בעיקר משום שהוא שלך. דמיין לעצמך שיום אחד בא מישהו ובידו צו של בית משפט שקובע שהבית שבו אתה גר חמישים שנה אינו הבית שלך משום שנבנה על אדמה שאינה בבעלותך, והוא מפנה אותך ואת רכושך מביתך אל הרחוב. דמיין לעצמך שאתה, זוגתך או זוגך וילדיך נזרקים לרחוב. דמיין: אין בית. אין מקלחת. אין מטבח. ואין כלום. אתה ואשתך וילדיך ברחוב. חוקי. ועתה דמיין שבו ביום, לתוך ביתך נכנסת חבורת ערבים צעירים ועולזים, ומשאית שמגיעה פורקת לתוכו ספות וכורסאות ושטיחים וכלי מטבח ועוד ועוד. והם תולים כרזה גדולה על חזית הבית ובה כתוב משהו על תחילתה של השיבה למולדת האהובה, ומניפים את דגלי פלסטין בחזיתו ומשני צידיו. שמחים וטובי לב פוצחים הצעירים הערביים בשירה ובריקודים, ביום ובלילה חוגגים מולך את נצחונם, את השלכתך לרחוב ומתפללים חמש פעמים ביום להודות לאלהיהם. ביום השנה לטבח שארע במלון פארק שבנתניה, הם מקיימים הילולה מיוחדת, ובה הם שרים שירי הלל לכבוד השהיד הקדוש שביצע את מעשה הגבורה והרג ביהודים בליל הסדר. האם אתה מצליח לדמיין את זה ? איבדת את הבית שלך ועכשיו מול עיניך רוקדים ושמחים לאידך. דמיין מה עובר עכשיו על שכניך ? שהרי גם ביתם נבנה על אותה אדמה וגם עליהם מרחפת סכנת הפינוי לרחוב ?
טוב, אתה יכול להתרווח בכורסא, זה רק דמיון, זה רק כאילו. לא אמיתי, לא ממש. הבית שלך לפי שעה בסדר. רק ניסיתי להבין את הנאמר בהגדה בדרכי התבוסתנית, שחייב כל אחד לראות את עצמו כאילו הוא פונה מביתו בשיח ג'ארח.
