נכבה
נכתב בתאריך 26 במאי 2009 מאת משה קרוןעין הוד היא רבת קסם. פורחת ומעוטרת בפסלים. יד האמנים החיים בכפר מורגשת בכל. האוירה שלווה ומפויסת, בועתית מה. חיי העיר חושפים לעין כל את פצעי וכאבי האדם, העיר נותנת יותר מרמז לחלקים האפלים והמכוערים שרוחשים בתוכה. לעומתה, – עין הוד ממורקת, ארוזה ומהודקת היטב במהוגנות כפרית טבולה בירק. כולה אומרת אצלי הכל בסדר. ישבנו שם והשלווה עשתה לנו טוב, עזבנו ליום אחד את שגרת העבודה שלנו, ועשינו יום של ביחד עם לימוד ודיון ואוכל והנאה מהדברים היפים שיש מסביב. ממש במקרה מישהו שאל על ההיסטוריה של הכפר, ואז עלה גם העניין של הישוב הסמוך עין חוד ומעמדו ככפר לא מוכר עד 2005. הסמיכות הזו של עין הוד ועין חוד ובני האדם שחיים בשני הכפרים – העלתה אצלי את המחשבה שעל עין הוד ועין חוד נגזר לחיות יחד כשם שנגזר על יום העצמאות ועל הנכבה. חשבתי שכשם שעין חוד הפך ליישוב לגיטמי, כך גם הנכבה זכאית ללגיטמיות. ומעבר לכך, הלגיטימיות של עין חוד מחזקת את הלגיטימיות של עין הוד, אחת מגדירה את השניה כשם שיום מגדיר את הלילה ולילה מגדיר יום, ובלי חושך לא נדע שיש אור. הנכבה לא מאיימת עלינו. היא לא שמחה גדולה, ולבטח מעוררת אצל חלק מאיתנו רגשות מאוד לא נעימים. אם ניתן לנכבה את מקומה, לא זו בלבד שהיא לא תפגע בנו, אלא שהיא תוסיף מימד חשוב לעצמאותנו – כנות יושר ואמפטיה לסבל וכאב של הזולת.
27 במאי 2009, בשעה 19:50
משה, פוסט חשוב, יפה ומדויק, תודה! כמו מכורים, אנחנו צריכים ללמוד לקחת אחריות על טעויות העבר ולחיות בלי בושה ורגשות אשם.
אני מקווה שכשנשב ביחד באגף האסירים הפוליטיים נוכל לדון על כך בהרחבה. 🙁
27 במאי 2009, בשעה 22:59
תודה אדם.
29 במאי 2009, בשעה 18:12
כמו תמיד, משה, אתה מפליא ביכולתך לנסח בבהירות ובפשטות דברים הנתפסים כמורכבים וקשים מעבר למילים.
דבריך נכונים כל כך ומגדירים את מהות חיינו במקום הזה שקוראים לו ארץ ישראל.
הלוואי ודברי אדם יתבדו. הלוואי..
29 במאי 2009, בשעה 18:57
תודה, הלה.