ארכיון חודש דצמבר, 2013

שאלות לרבנים

18 בדצמבר 2013

קראתי בעניין את פסיקתם של רבנים שאין להזמין לחתונה זמר הולל. זאת בין היתר משום שלדעתם יש בכך כדי לתת לגיטימציה לאורח חייו.

רציתי לשאול את כבוד הרבנים האם מאותו הטעם ראוי להצביע עבור רשימה המתמודדת לכנסת או לעירייה, שבין מועמדיה יש מי שעשו מעשה מרמה, מעלו באמון, נטלו שוחד, או שלא עלינו נאפו, גזלו, הלינו שכר, עשקו יתום ואלמנה וכיוצא באלו מעשים ?

אם חלילה וחס יבחר לכהונת ראש ממשלה, שר הפנים או לראשות עיר אדם שנאף ונטל שוחד או עשה מעשים כגון אלו הרשומים לעיל, האם ראוי לשבת איתו בקואליציה ? להזמינו לשאת הרצאות לפני תלמידים ?

האם יש לדעתכם תוקף להחלטת ממשלה, כנסת, בית משפט או בית דין רבני שהתקבלה בהצבעתו של מי ששרך דרכיו השתרלל הלוך ושוב וכו' ?

שייך לנושאים הגיגים ברומו של | סגור לתגובות על שאלות לרבנים

הצעה לכתובת גרפיטי

6 בדצמבר 2013

תרופות מאריכות חיים

 

שייך לנושאים קירות מדברים | סגור לתגובות על הצעה לכתובת גרפיטי

המלך

1 בדצמבר 2013

מאז ומעולם הזדקקנו לשמות תואר. זוכרים את "הנשר הגדול" ? פעם עשינו לנו רב שהיה לאדמו"ר. יש לנו את חוזה המדינה, גואל האדמות, מייבש הביצות, סולל הכבישים, כובש השממה, המשורר הלאומי והחפץ חיים. היה לנו את הזקן ואחר כך עוד זקן. הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, והגברת הראשונה של הזמר העברי. מר ישראל, ומר כדורסל, מר ביטחון, טופמודל ומאסטר שף, חתן הפרס והראשון לציון. הרנטגן ואבי הפרויקט ואבי ההתיישבות הציונית. אבינו מלכנו, גיבור ישראל וכוכב נולד.

יום אחד הופיע בחיינו בשנות החמישים, אחרי אלפיים שנות גלות מלך. "מלך הפלאפל" ברחוב פינסקר בתל אביב. עודנו מחכים בתור המתארך נרגשים מזיו פני המלכות, זרח מנגד דוכן פלאפל מתחרה ומתריס, שטרף את הקלפים והכתיר את עצמו בתואר "המיואש". – סביב ראשו כרך טורבן לבן שהבליט את זקנו השחור כפחם. "המלך" מזה ו"המיואש" מזה – נוגשים זה בזה. שניהם סימנו את הבאות – נגזר עלינו להמליך מלכים לרוב ואז לייאש אותם. אנו מושחים אותם ברוחב לב, כדי להדיחם. כל תינוק בן יומו יודע שכיף גדול הוא לדחוף את הבימבה למעלה כדי להגיע אל הפיסגה וממנה אל הסיפוק הנשגב – להתגלגל ללא מעצורים ברעש מטה מטה. בכל "מלך" טמון גם "המיואש". היום הוא הבלתי מעורער בארמונו ומחר נטוש ברחוב, נרקב בכלא או נדון לשכחה. יותר מעונג ההמלכה אנחנו משתוקקים אל הנפילה וההדחה. אין צליל ערב יותר לאוזננו מצליל כתר המתנפץ לרסיסים במי אפסיים.

שייך לנושאים הגיגים ברומו של | סגור לתגובות על המלך