הדרך לשווצריה
17 במרץ 2010אצלי זה התחיל מגמאל עבד אל נאצר שבקול ישראל הקפידו לכבד אותו בתואר "הרודן המצרי". זה נישמע לי אז בילדותי כמו הרודן המצרי גמאל עבדול נאצי. היה ברור אז כשמש, שרק הוא זה שמפריד בינינו לבין השלום והשלווה, אחרי שעברנו שבעת מדורי גיהינום ובאנו לבנות ולהבנות בה, להפריח את השממה ולקבץ גלויות. ואז הופיעו הפידאיון "המסתננים" שהיו מגיחים מתוך החשיכה, יורים וזורקים רימונים וזורעים הרג ופחד, והיה ברור שמה שמפריד בינינו לבין השלום זה רק הם. ואחריהם הופיע יאסר ערפאת עם ארגון הטרור הפתח, והיה ברור שמה שמפריד בינינו לבין השלום, זה רק הטרוריסט הזה וארגונו צמא הדם. ואחר כך לא לפי הסדר חומייני וסאדאם חוסיין, ונסראללה וחאלד משעל וחיזבאללה ואל קעיידה והכי גרוע חמאס, ושוב נבנתה הידיעה המוצקה שרק אם הם יעברו מן העולם יהיה לנו כאן ממש גן עדן, ונוכל להסתובב בקניונים באין מפריע. גמאל עבד אל נאצר ויאסר ערפאת וסאדאם חוסיין ועוד רבים טובים ורעים עברו מן העולם בדרך הטבע וגם בניגוד לחוקיו, ולמרות זאת לא נעשה לנו יותר טוב, נהפוך הוא. אז הרמנו לאויר מסוקי אפאצ'י ומזל"טים ואת טובי בחורינו וחיסלנו באופן ממוקד את אנשי החמאס הבכירים ג'מאל סלים, ג'מאל מנסור, קייס עדואן, מוהנד טאהר, איבראהים מקאדמה, איסמאעיל אבו שנב, עבדאללה קוואסמה, אחמד באדר, בסאל קוואסמה, נאסר עסידה, עלי עלאן, אחמד יאסין, עבד אל-עזיז רנטיסי, עז א-דין שייח' ח'ליל, עדנאן אל רול, סעיד עיסא, ג'בר ציאם, ד"ר נביל אבו סלמיה, עבד אל-מעאטי אבו דף, נאפז מנצור, הישאם פאיז אבו ליבדה, הישאם אל-לבדאני, תאופיק ג'בר, השיי'ח ניזאר ריאן, סעיד סיאם, עיאד סיאם, מחמוד אל-מבחוח שלא לדבר על עימאד מורנייה וזה כמעט היה מושלם לולא אחמדינאג'ד. אחמדינאג'ד שהוא גם עם הפצצה הגרעינית וגם עם הכחשת השואה, שרוצה להשמיד אותנו ולכלותנו ולא קם לנו צורר כמותו ולא זו בלבד אלא שהוא ממוקם במרכז ציר הרשע, שזה נישמע באמת רע מאוד. עכשיו זה ברור יותר מתמיד שמה שמפריד בינינו לבין השלום זה רק האיראני המאוס הזה. ורק אם הוא יסתלק, יקרוס ציר הרשע ואז לפתע יהיה כאן נפלא, ממש שווצריה.
