Sub Stance

מה הם מתבכיינים הניצולשואה האלה, בנינו להם את היד ושם משהו דה לוקס. עשינו להם כבוד, כל שנה יום השואה, –  צפירות, טקסים, שירים, לפידים מה לא. סרטים ספרים אלבומים. השתלטו אלה על התקשורת. כל היום ניצולשואהניצולשואה. כמה כסף שהגרמנים שמו עליהם לא מספיק להם. תתן להם אלה אצבע רוצים את כל היד. מה, הם לא שמו על מצב הביטחון. לא שמו על הילדים בשדרות חראם עליהם. לא שמו על הילדים בסיכון שרעבים. לא שמו על הבני נוער שנדקרים ברחוב. מתים כמו זבובים בפאב. על התינוקות המסכנים שנשרפים בחום באוטו של האבא שלהם. לא חבל על התינוקות האלה כמו שאומרים של בית רבן ?  ועל מצב הגיוס לצה"ל לא שמו ? עוד מעט לא יהיה מי שילך לילחם בחיזבולה ימחשמו. מי שיעמוד במחסום לילה יום לילה יום. לא שמו על הפרסי אחמינג'ד שעושה פצצות אטום לזרוק עלינו. כמה צרות יש בראש שלנו ואלה רק תתן להם עוד כסף עוד כסף, עוד כסף עוד כסף. לא מתחשבים במצב של המדינה. לא מתחשבים בזקנה בנהריה שבמסדרון, לא מתחשבים בכלל במצב הכללי. חלאס די, שיתנו לחיות הניצולה שואה, שיזבו אותנו בשקט שיתחשבו במצב. איך אומרים שיסו בנטל. מה יש להם ? כל היום תרופות תרופות, מכשירי שמייה מכשירי שמייה, מדרגות מדרגות, שיניים תותב שיניים תותב, אוכל אוכל, עולים יורדים קופת חולים בית חולים, די. האמת נימס מהם. יושבים לנו על העורק מוצצים לנו את הדם אלה. די שיזבו אותנו בשקט. מה אנחנו רוצים בחיים רק שקט. מינגול קטן פה ושם. צימר מלון אילת, נסייה טורקיה קצת תיילנד, קזינו פעמבה בשביל לשכוח מהמתח. מה ביקשנו כבר. הנה אולמרט נתן להם אתמול מיליונים, הוציא מהפה של התינוקים לניצולה שואה, אין להם לב אלה, מהפה של החיילים את האפוד הוריד מהגוף של החיילים בשבילם, אשכרה קרע את האפוד מהגוף שלהם הוריד את הקסדה מהראש של הטייס בשבילם, זרק את הזקנה מנהריה מהמיטה למזרון בריצפה. אני שואל אותם אין לכם אלוהים בשואה ?

עורו כנראה לא היה מעולם דק. אבל סביר להניח שעם הזמן הוא התעבה והפך לבלתי חדיר. שנים ארוכות של רינונים וחשדות, עסקאות תמוהות וחברויות מפוקפות עם גבירים למיניהם, הוסיפו עוד שכבה לעורו, שסללה את דרכו המפתיעה אל כסא ראש הממשלה. כסא שממנו גלש מבלי דעת ובאיוולת צרופה למלחמה שנשפך בה דם לחינם, ושפגעה בכושר ההרתעה של צה"ל. דוחות מבקר המדינה ודו"ח הביניים של ועדת וינוגרד לא מטביעים כל חותם בעורו. מבקר המדינה הוא שק חבטות השעשועים שלו. שיטתו גורסת שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. עתה הגיע תור בית המשפט העליון – ברגל גסה ובסיוע שר משפטים, ספק יבשושי ספק תמהוני, הוא תוקף בשיטתיות את בית המשפט משתלח בו ופוגע אנושות בדמוקרטיה הישראלית. החרדים מתעבי מערכת המשפט החילונית, מחככים ידיים – צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. עוד לא פורסם הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד ועוד לא הושלמו החקירות נגדו בענייני קשרי הון ושלטון וכבר הוא מכריז שבתום הקדנציה הזו יתמודד בבחירות הבאות על תפקיד ראש הממשלה, ודואג לרפד בדרך אל העושר את שותפיו בתופינים. עוד שכבה עוטפת את עורו והוא יושב בכסאו מכאן רוני בר און ומכאן רוחמה אברהם, מגלגל עיניים ומנמנם, אנחנו משעממים אותו בחשדנויות ובהטרדות הטרחניות הקטנוניות שלנו. יש לו תחושה עמוקה של חסינות ועמידות, הוא אינו מתרגש מזוטות ומאמין שדרכן של החשדות נגדו להתפוגג בקול דממה דקה ולכל היותר בנפיחה זניחה. 

שנה זו היתה חלון הזדמנויות לשינוי ביחסי ישראל סוריה. החמצנו אותה.
הצמד המבריק שמנהל חיינו אולמרט – בוש ניהל מול אסאד מדיניות תמוהה, שאופיינית להיסטוריה הארוכה של ממשלות ישראל, הרצופה באטימות, בטריקת דלתות וההתעלמות מסדקים המאפשרים שינוי במהלך הסיכסוך המתמשך במזרח התיכון. ההנחה שהזמן פועל לטובתנו הופרכה זה מכבר אבל הפכה להיות לטבע שני אצל מקבלי ההחלטות שלנו. לא דיברנו עם נאצר, ולא דיברנו עם עראפת ולאחרונה לא דיברנו עם אסאד כי הוא לא היה מספיק רציני. אולמרט כידוע אדם רציני ויסודי (ע"ע וינוגרד).
לא ניצלנו את חלון ההזדמנויות הצר ומי שכן ניצל אותו היה הנשיא האיראני אחמדינאג'ד, שהגיע השבוע לדמשק וחזר לטהרן עם סוריה בכיס שלו:
לפני שעה קראתי את הידיעה המתפרסמת הבוקר בא-שרק אל אווסט ולפיה הושגו הבנות משמעותיות לחיינו בפגישת המנהיגים אסאד אחמדינאג'ד בדמשק. הסורים לא יעשו שלום עם ישראל ובתמורה יקבלו את תמיכת האיראנים בשאיפותיהם בלבנון, כסף לרכישת נשק כמו טנקים, מטוסים, טילים נגד ספינות וסיוע במחקר גרעיני וכימי.
עכשיו אולמרט ובוש יגידו "אמרנו לכם". ורק אטומי ראש, תבוסתנים ויפי נפש כמוני ישיבו שכנראה הוחמצה ההזדמנות לשנות את יחסינו עם סוריה, או בשפה אחרת גוברת הסכנה למלחמה עם סוריה.
איני יודע אם נותר עכשיו סדק להידברות עם סוריה. אבל גם אותו יחמיץ אולמרט.

(צילום מגורי חיילים סורים בתל פאחר, רמת הגולן)

מנוי ב"הארץ" משמעותו בין היתר לקבל יחד עם העיתון הרבה דואר זבל. דואר הזבל שלי עושה את דרכו למקום הראוי לו. רובו המוחלט ביותר של דואר הזבל שלי שקוף, לעיתים נדירות משהו צד את מבטי לשבריר שנייה ואז יש לו סיכוי קלוש שאתן לו יותר מזה. ההקדמה הארוכה הזו היא לא רק להסביר מדוע פתחתי את החוברת הדקיקה שנושאת את הכותרת הירוקה "זה בטבע שלנו" חוברת מקדמת תיירות, כמו כל אמצעי שיווקי, היא מעוטרת בצילומים של נופי הארץ, אנשיה היפים, שדותיה ופריה. כותרת המשנה "25 שנה בהר חברון ובחבל יתיר". הספונסרים : משרד התיירות, הקק"ל, הרשות לפיתוח הנגב והמועצה המקומית הר חברון. סמל משרד התיירות מככב בו בכל עמוד ואיתו המוטו "קטנה גדולה ומרגשת ישראל חופשת". בלב החוברת מפה של המועצה האזורית הר חברון הכוללת את ירושלים ובית שמש בצפון ערד ובאר שבע בדרום, קרית גת במערב וים המלח במזרח. כמובן שאין מסומן בו  הקו ירוק הוא קו הסכמי שביתת הנשק עליו חתמה ישראל. למען האמת, לא ציפיתי לראותו בחוברת זו, אבל לתדהמתי המפה מתעלמת לחלוטין מהישובים הערביים שבתחומה. ניקו את השטח מערבים. גם באתר המועצה האזורית מופיעה מפה זהה ומפה נוספת ל"התמצאות" שגם היא מחקה בהינף הגרפיקאי עם הפוטושופ שלו כל זכר לפלסטינים בסביבה. ערבים יוק. עכשיו הבנתי עוד רובד במשמעות הכותרת של החוברת "זה בטבע שלנו". כמו שאני הפכתי את דואר הזבל שלי לשקוף, והשלכתו אל פח האשפה הפך להיות מהרגל קבוע להתנהגותי הטבעית, כך המחיקה של כל זכר לשכניהם השקופים של המתנחלים בשטחים הכבושים הפכה לחלק מטבעם או כמו שהחוברת אומרת "זה בטבע שלנו". ומי שרוצה להכיר לעומק את שנעשה בהר חברון מוזמן לעיין בדיווחי בצלם.

הערב פורסם שמתגבשת עיסקת טיעון בין פרקליטות המדינה לבין עורכי דינו של הנשיא משה קצב ולפיה ימחק סעיף האונס מכתב האישום. מקורבי הנשיא טוענים ב Ynet שהנשיא קצב מוכן "לעיסקת טיעון רק בגלל הסבל הרב שעברה משפחתו". 
אני הח"מ מסכים ! אך יש לי תנאי קטן משלי שתמחק כהונתו כנשיא:.
כאילו לא היה אונס תמורת כאילו לא היה נשיא.

אז בוא נניח שהאסירים שנשחרר תמורת השבת גלעד שליט, יצטרפו לארגוני הטרור. אז מה ? באמת משנה אם את רקטות הקאסם יורה עלינו חוליית הג'יהד האיסלמי או חוליית אסירים משוחררים ? ושאת פיגוע התופת שיצא אל אחת מערי המרכז בישראל יכין במעבדה נסתרת בקסבה של שכם לוחם מגדודי חללי אל אקצה או אסיר משוחרר ? האם באמת משנה לכם אם את הבעיטה בעכוזכם קיבלתם מרגל ימין ולא מרגל שמאל ? באמת ? לי לא ! אתם זוכרים את השבוע שבו באחת ממהדורות החדשות לא נשמעה הידיעה "כוחות הבטחון עצרו הלילה חמישה מבוקשים ב.." שמתם לב שאנחנו כבר לא באמת מקשיבים לידיעות האלה ? גם אם כל המעצרים האלה מנעו פיגועים,  הם לא הצליחו להפחית את המוטיבציה לביצועם, ונדמה לי שאף כמות ההתרעות עדיין גבוהה ומדאיגה, ומעזה נורה הקאסם כבר שבע שנים על שדרות והנגב המערבי, על אפנו וחמתנו וחיסולנו הממוקדים, ושלל האמצעים והאמל"חים העומדים לרשות צה"לנו. לכן, הטיעון שכאילו יש סכנה שהאסירים שיששוחררו תמורת גלעד שליט יחברו לארגוני הטרור הוא טיעון חלש ביותר לא משכנע, ובעיקר הוא לא רלוונטי למטרה החשובה – השבת חייל שבוי לחיק משפחתו. יש לעשות הכל (כן ! לשחרר אסירים עם דם על הידיים !) ומיד, על מנת להגיע להסכם עם החמאס מזה והחיזבאללה מזה לשחרור  שליט מכלאו בעזה, ולהשבת גולדוואסר ורגב משביים בלבנון, ויפה שעה אחת קודם.

שחררו אותם מיד.

הצנזורה הישראלית לא פסלה את הידיעה המתפרסמת היום במעריב ולפיה צה"ל עורך הכנות לקראת תקיפת הכור הגרעיני האיראני בנתנז. ידיעות דומות הופיעו לאחרונה בעיתונות העולמית כאשר המקורות היו בכירים במערכת הבטחון בישראל. כלומר לישראל יש עניין בהפצת הידיעה שבימים כתיקונם היתה סוד כמוס.
אחמדינג'אד נשיא איראן וחבר יועציו יושבים על הידיעה הזו ומנסים להבין אותה.
בסיכום הישיבה יעלו האפשרויות הבאות:
כלב נובח אינו נושך.
הפוך על הפוך : הכלב נובח כדי לטשטש את הנשיכה.
הפוך על הפוך בהיפוך : הכלב נובח כדי שיחשבו שהדבר נועד לטשטש את הנשיכה, אבל הוא אינו נושך.
הכלב לא נובח לכיוון שלנו אלא לאירופה.
הכלב הקטן נובח למשוך תשומת לב והכלב הגדול ינשך.

נשארתי לעמוד באבן גבירול. מחוץ לכיכר. מנאום לנאום הרגשתי שמחיאות הכפיים שלי מזייפות. כשיצאתי משם והתקדמתי בשדרות דוד המלך, הלכה והתחזקה בי תחושת החמצה ובזבוז. 

כתבתי כאן בעיצומה של המלחמה שכל מלחמה היא כישלון של ההנהגה. שמנהיגים שמובילים את מדיניותיהם למלחמה חייבים להתפטר בלי קשר לתוצאותיה: "מאחורי כל מלחמה עומדים ראשי מדינות כושלים". תפקיד הממשל הוא לפתור בעיות בדרכי שלום. נקודה. ממשל שלא מצליח במשימתו ונאלץ להלחם כושל. ממשל שנאלץ להלחם ונוחל תבוסה כושל שבעתיים.

בזבוז נוראי הוא להביא לכיכר מאה אלף איש ולא להפגין למען השלום, למען חלוקה מחדש של משאבים לקידום אוכלוסיות נזקקות ועניות, למען קידום החינוך, ההשכלה והתרבות, למען הפרדת הדת מהמדינה ועוד ועוד.

אנו זקוקים היום להנהגה שתשקם משמעותית את הכוח הצבאי שלנו, ובו זמנית תפעל באופן נמרץ להשגת הסכמי שלום והסדרים לסיום הסכסוך עם הפלסטינים, סוריה, איראן ויתר מדינות ערב. אנו זקוקים להנהגה שתהיה מוכנה להיכנס למשא ומתן ולהידברות עם החמאס, עם אסאד, עם נסראללה ועם אחמדינאג'ד. אין לנו עניין בהנהגה שמספקת חדשות לבקרים הסברים הגורסים שאין לנו פרטנרים בצד השני. תפקידה של ההנהגה לשוחח ולהגיע להבנה, הסכמה ולשלום גם עם מי שלא נראה פרטנר אידאלי.

אנו זקוקים לשלום כדי שנוכל להתחיל לקיים כאן חיים.

אלימות המשטרה כנגד אזרחים אינה מקרית. התמונות שהוקרנו הערב בטלוויזיה – שוטרים עטים באכזריות להכות סטודנטים, ושוטר גברתן וקצר מצח נוגח בפניה של סטודנטית, מצטרפים לתמונות הקשות מעמונה. אין מדובר בעשבים שוטים אלא בתופעה שהמשטרה אינה עושה די כדי לבלום אותה. הציבור הרחב אינו שם את מבטחו במשטרה, אזרחים רבים נואשו מלערב את המשטרה באירועים קשים בחייהם משום שלמדו להכיר את אוזלת וקוצר ידה. דימויה של המשטרה הוא בשפל מחפיר – פרשת האחים פריניאן והשוטר הרוצח צחי בן אור, בריחתו של בני סלע, התנהלות המשטרה בפרשת רצח תאיר ראדה בקצרין – כל אלה ועוד לא הוסיפו לה כבוד ויקר. לכן תמוה כיצד היא לא מתעשתת, ולא עושה לשפר את מעמדה. משהו בהבנת תפקידם של השוטרים לקוי. בבתי הספר לשוטרים, יש לחזור ולשנן : השוטרים הם משרתי הציבור ושוטר המכה אזרח הוא עבריין אלים שמועל בתפקידו.

איזה יופי, התקבלה דרישתו של השר הרצוג להעביר את הטיפול בניצולי השואה למשרדו.
יש !
עכשיו יוקם אגף חדש לטיפול בניצולי השואה במשרד הרווחה הלא הוא המשרד לשרותים חברתיים. בראש האגף יעמוד מנהל. למנהל יהיה סגן ולשניהם תהיה לשכה ומזכירה. המנהל ימנה שלושה מנהלי מחוזות – מנהל מחוז לצפון, למרכז ולדרום. לשלושת מנהלי המחוזות יהיו בלשכתם סגן מנהל ומזכירה, בכל מחוז ישמשו שני עובדים בכירים בתפקיד מפקחים על הטיפול ועל השיקום של ניצולי השואה. בכל מחוז תוקמנה מחלקות אזוריות או עירוניות לטיפול בניצולי שואה. בראש כל מחלקה עירונית או אזורית, יעמוד מנהל, לידו ישמש סגן ולשניהם תהיה מזכירה. בכל מחלקה יעבדו חמש עובדות סוציאליות, שלצורך הכשרתן לתפקידן תעבורנה קורס מזורז. כדי לקרבם להבנת נושא השואה יצאו המנהלים, הסגנים, המזכירות, המפקחים והעובדות הסוציאליות למסע בן עשרה ימים לפולין. כדי להתאושש ולהרגע יחנו בדרך חזרה לישראל במשך יומיים בפראג – לקאזינו ולשופינג.
בינתיים ימצאו את עצמם עובדי השיקום ממשרדי האוצר והביטוח הלאומי פגועים מאוד. יש בהם כאלה שעשו ימים כלילות כדי למרר את חיי ניצולי השואה ולהשפילם, ועתה יוותרו ללא פרנסה וללא הסיפוק שבצידה. מנכ"לי הביטוח הלאומי והאוצר יכריזו שהעובדים לא יפגעו ושימצא להם תפקיד הולם אחר, חרף זאת, יכריזו ועדי העובדים על סכסוך עבודה שיביא בעקבותיו גם לשביתה. העובדים יטענו שחל שינוי לרעה בתנאי עבודתם, שהם לא יסכימו להיות מובלים כצאן. בית הדין לענייני עבודה יפסוק שעד למציאת פתרון ראוי לסכסוך, ועל מנת להגן על זכויות העובדים, יוקפא המצב. כלומר הטיפול בניצולי השואה לא יעבור לידיהם המושטות של עובדי משרד העבודה והרווחה, הלא הוא המשרד לשירותים חברתיים, שזה עתה חזרו חדורי מוטיבציה מהקזינו בפראג.
אחרי מאבקים ושביתות ודיונים תוקם ועדה בראשות שופט בדימוס, קצין גבוה במיל, סגן ראש מוסד, מנכ"ל לשעבר ופרופסורית. הועדה תדון, בכובד ראש, ותפרסם מסקנות ביניים, ואח"כ המלצות. ואף תגיש ליו"ר הכנסת עותק ראשון כרוך ומהודק. על פי החלטות הועדה, הטיפול בניצולי השואה יתחלק בין משרד האוצר, הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה הלא הוא המשרד לשירותים חברתיים. הועדה תקבע, שיוקם מטה לתיאום העבודה בין שלושת הגופים. בראש מטה התיאום יעמוד ראש המטה, ובלשכתו ישמשו סגן ראש המטה ומזכירת מטה. ליד ראש המטה תוקם מועצה ציבורית מייעצת . בינתיים ועדת טירקל לא תאשר את מינוי המועמד לתפקיד מנהל מטה התיאום, משום שהתברר שכאשר זה כיהן פעם כנשיא המדינה הוטל בו קלון, אלא שהמועמד יטען שהוא שילם את חובו לחברה ושהוא ראוי לשמש כמנהל מטה התיאום ושהוא ביקש סליחה מא' הראשונה ומא' השניה. פרקליטיו יטענו שהחוק לא קבע שלתפקיד ראש המטה לא ימונה מי שנאשם בעבירה שיש עימה קלון.
קשה, קשה עם השואה.

הירשזון – גנבת ? סוגרים עליך ? הודה באשמה. הבע חרטה עמוקה, נמק את המעידה בנסיבות אישיות משפחתיות, באותה הזדמנות לך על "התפטרות ממלכתית" (טובת המדינה, אהבת המולדת בלה-בלה-בלה) מהממשלה, מהכנסת ומתפקידיך הציבוריים. גונב ומודה – ירוחם ! אל תשתהה יותר מדי עם ההודאה. פנה לעסקים.

קצב – אנסת ? עשית מעשים מגונים ? אל תודה ! שלא תעיז. אונס ומודה לא ירוחם ! המשך בהכחשה גם אם תורשע בכל הערכאות. המשך לטעון לחפותך גם מתוך התא בבית הכלא. התמד בקו העדתי. זכור – אתה קרבן, הקם עמותה להמשך הפעילות ציבורית נגד קיפוח, עיוות הדין שפיטה ע"י תקשורת וכיו"ב.

אולמרט – יש דברים בגו ? בטל אותם בהינף יד. בלי לחץ. בעיניינך השונים לא השארת קצוות פרומים. אתה לא פראייר – לא רחמים ולא ירוחם. ראשי ממשלה גם כשהיו נגדם לכאורות כאלה ואחרות, יצאו חלק. ואם חלילה יהיה כתב אישום ? אתה יודע שתצא ממנו נפיחה ולא יותר.

ברור שצריך היה לעשות משהו. כל כך קשה מחוץ וכה רקוב ומושחת מבית. אין ספק שמישהו צריך היה לעשות מעשה נועז, להנהיג, להניף, להוביל בנחישות, ודווקא עכשיו כשהשמש שוקעת ועננים קודרים משחירים את תכלת שמינו, וכשנדמה שירדנו לשפל הנורא ושהרקבון פושה בכל, חשוב היה שבעתיים שמישהו יקום וירים.
והוא אכן קם ועשה.
ועתה ימצמץ ויעפעף לו.