ארכיון הנושא 'הגיגים ברומו של'

נגד סגירת ההוספיס בתל השומר !

11 במאי 2008

האטימות חוברת לרשע – רק כך אפשר להסביר את ההחלטה לסגור את ההוספיס בתל השומר. יהיו הנימוקים לכך אשר יהיו, צעד זה הוא ביטוי לנתק שבין ההנהגה החלולה לאזרחיה. ההוספיס הוא מפעל הומניטרי שבו טוב הלב, המסירות ללא גבול, החמלה האנושית באים לידי ביטוי מופלא כאשר אנו מלווים את יקירנו במחלתם הסופנית בטיפול תומך ואוהב. כוחה של חברה נמדד ביכולתה לקיים מפעלים הומניטריים שאינם נושאים רווחים המגלמים את ערכיה.

זוהי ההוכחה שאין לנו מנהיגים!  אלא נבחרים קוני שלטון בכסף הספונים במגדלי שן, המתחככים בבעלי הון, רוכשים ומוכרים נכסים, סוחרי נשק, ספסרי מעטפות המחליפות ידיים בקריצה. היעד שלהם הוא תאוות כוח השלטון ונהנתנויות מפוקפקות ! אין בינם ובין  ההוספיס דבר !

אל תעמדו מנגד חתמו על העצומה נגד סגירתו המרושעת של ההוספיס בתל השומר !

על הרדידות

1 במאי 2008

אין לי כל כוונה להתפלמס עם מאמרו של עמית סגל המתפרסם היום יום השואה ב YNET. משום שהוא אינו ראוי לכך בכל אמת מידה. איני מתווכח עם בורות משום שהיא נסמכת על ריק. כמובן שלא הייתי משחית את אנרגיית ההקלדה, לולא העובדה שעמית סגל הוא עיתונאי, מגיש תכניות רדיו, כתב בטלוויזיה, כלומר  איש תקשורת המחזיק בעמדת השפעה ועיצוב דעת קהל.

כדאי שנזכור היטב, שמאחורי כתבות ומאמרים, מאחורי הסקירה והפרשנות בטלוויזיה, מעבר לקולו של מגיש התכניות הנחרץ, עומד לעיתים עיתונאי, שהוא אדם לא בוגר ולא בשל, שיודע לשחק במילים אבל הוא רדוד מאוד וצר אופקים.

אשה בורחת מבשורה

11 באפריל 2008

בערב ההשקה לספרו של דויד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה", שהתקיים אמש במשכנות שאננים בירושלים, בלטה בין הדוברים אילנה דיין. שלא באופן שבו מופיעה אילנה דיין בטלוויזיה – עיניינית, מקצועית תקיפה ולפעמים קשוחה, הופיעה דיין כאדם משפחתי מאוד ואישי. ספרו החדש של גרוסמן הצליח לטלטל אותה ולעורר בה מחשבות ורגשות עזים כאישה ובעיקר כאם לבנים באופן שאף ספר לא עשה זאת לפניו. דבריה של דיין מצטרפים לביקורת הנלהבת שפירסמה אריאנה מלמד בויינט ("ספר מכונן") ולהערכתו של ניסים קלדרון שמדובר באחד הספרים החשובים שנכתבו כאן. גרוסמן נעל את הערב ובחר לקרוא קטע מהספר המתאר את משפחתה של אורה גיבורת הרומן בעת בילוי במסעדה לכבוד יום ההולדת של הבן אדם.

10-04-08 090.jpg

10-04-08 1801.jpg

לא לעמוד מנגד

7 באפריל 2008

"יום אחד שמעתי את דודתי א-ב משוחחת עלינו עם מישהו, היא כינתה אותנו 'פלייטים', הרגשתי כל כך מושפלת, הגענו לכאן אחרי השואה,  לא היו לנו פנים, היינו 'פלייטים' חסרי שם. אחר כך אמרו 'שארית הפליטה' אתה מבין היינו 'שארית' – כשאתה כזה, אתה בעיניים שלהם בן אדם לא שלם, קשה לתאר את התחושה הזו שאין לך זכויות  שהקיום שלך הוא חלקי, שאתה תלוי או נטל מיותר". (קטע משיחה עם קרובת משפחתי ישראלית בת 84).

לא יתכן שיתהלכו ביננו אנשים שלא יהיו זכאים למזון, כסות, קורת גג, מרפא והגנה. כל מי שנקלע לכאן באופן חוקי או באופן שאינו חוקי, אינו מאבד את צלמו. הדאגה לצרכיו הבסיסיים היא חובה המוטלת עלינו. אני רואה בחובה זו זכות גדולה, זכות שמעשירה אותנו ומחזקת את הבסיס הערכי לקיומנו. היחס לאדם הפליט, שנקלע לגבולנו, מתווה גם הוא, את קווי המתאר של החברה הישראלית, –  אי מתן מרפא לפליט או לאדם שנמצא כאן ביננו, משמעותה חיזוק קווי הניכור והאדישות, רוע הלב ושנאת הזרים ופגיעה בזכויות האדם.

אני מצטרף לבלוגרים היוצאים בקריאה לא לעמוד מנגד ולהגיש טיפול רפואי ראוי לכל אדם ולסייע לפליטים !

DHR.jpg

התמונה באדיבות רופאים לזכויות אדם

המשתפ"ים של נסראללה

5 באפריל 2008

הרשות למלחמה בסמים יצאה לאחרונה עם פרסום בעיתונות המתאר את העשן העולה מהבאנג בדמותו של חסן נסראללה מנהיג חיזבאללה. הכיתוב מצטט גורמים בצה"ל ובמשטרה המזהירים מכוונתו של נסראללה להרוס אותנו מבפנים באמצעות הצפת ישראל בסמים. הניסיון המגוחך ליצור משוואה הגורסת שכל מי שמעשן חשיש הוא משת"פ של נסראללה ונותן יד לטרור הרצחני, מפסיק להיות מצחיק כאשר מבינים שהוא חלק מהמדיניות הנהוגה במדינות מסוימות כנגד משתמשים בסמים. במקומות שונים בעולם ננקטת מדיניות אכזרית כנגד המעורבים בשימוש בסמים הכוללת קטיעת אברים והרג ללא משפט. כך, מצאו את מותם בתאילנד אלפי אנשים כחלק ממדיניות הממשלה במלחמתה בסמים. אתמול בבקר (4.4.08) פלשו פעילי זכויות אדם בפריז למשרד התיירות התאיילנדי למחות על מדיניות זו. רדיפת המשתמשים בסמים גורמת לפגיעה ביכולת לבצע פעולות למניעת התחלואה באיידס ובהפטיטיס ולהגשת טיפול לשיקומם. המודעה שהרשות למלחמה בסמים פירסמה הופכת את המשתמשים בסמים בישראל לבני מוות – לבוגדים במדינתם העושים יד אחת עם נסראללה, הנחשב במקומותינו, יחד עם פטרונו האיראני לגדול צוררי ישראל בימינו. הדבר מעיד יותר מכל על פשיטת הרגל של מדיניות המלחמה בסמים, פטרוניה בישראל שפעולות ההסברה והמניעה שלהם לא הצליחו לשנות את מצב השימוש בסמים, אינם מודים בכישלונם ולכן גם אינם מתווים מדיניות חלופית פרגמטית המציבה מטרות מציאותיות. במקום זאת, הם נסוגים לטקטיקות ההפחדה ההיסטרית, הסתה ושלילת זכויות (קצבאות הביטוח הלאומי) .

gadol-samim.jpg

קופסא ריקה

16 במרץ 2008

עמנואל רוזן וענת גורן אחראים לעליבות תכנית התחקירים שלהם "קופסא שחורה", בנושא הקשירות בבתי החולים הפסיכיאטריים. גרוע מזה, הם היו מודעים לדלות החומר שבידם ולכן התכנית היתה מלאה בפירוטכניקה – קטעי תקריב, טשטוש, מקרו, מוסיקה ועריכת פליק פלאק, שניסו ליצור אוירת איימים אך לא הצליחו להתמודד עם הנושא, וחבל. לא הוצגו נתונים באשר להיקף הקשירות. לא הוצגו נתונים באשר לחריגות מנוהלי הקשירה. וחמור מזה – לא נסקרה כל אלטרנטיבה לאקט הקשירה. המקרה הפרטי חשוב ומלמד, אבל אי אפשר לבנות עליו תכנית תחקירים טלוויזיונית. בתי החולים הפסיכיאטריים כולם, הפכו אמש על מרקע ערוץ 2 , למרתפי עינויים של האינקוויזיציה, והמסר שעבר הוא : אם אתה זקוק לבית חולים פסיכיאטרי, דע לך שאתה נכנס לבית כלא אלים ורע לב. בבואך אל בתי החולים הפסיכיאטריים הצטייד בעורך דין ובנשק. וזה כמובן לא משכנע, רק מפחיד. נשמע כמו תשדיר מטעם הסיינטולוגיה או ארגון קיקיוני הנלחם בפסיכיאטריה. הנושא ראוי, הציבור זקוק לתקשורת לוחמת על זכויותיו ובמקרה זה על בריאותו וחייו. כל תכנית העוסקת ברפואה ובבריאות נוגעת לכל אחד ואחד מאיתנו. זכויות החולים לעיתים נרמסות, וזה לא סוד שבמערכת הבריאות ובמדיניות הבריאות יש עיוותים ועוולות. אך אין הדבר אומר שהרפואה, הרופאים והאחיות, ובמקרה זה הפסיכיאטריה הם ארגון פשע נטול חמלה. התמודדות לא ראויה כמו זו עם נושא חשוב זה, לא קידמה אותו, היא תגביר את הרתיעה מהפסיכיאטריה ותרחיק חולים מהטיפול לו הם כה זקוקים, בנוסף עלולה לתרום להחמרת תופעת האלימות כנגד רופאים ואחיות.

(גילוי נאות: הכותב הוא אחיו של מנהל בית חולים פסיכיאטרי)

שתי כותרות ראשיות

9 במרץ 2008

 בוקר יום ראשון 9 מרץ 2008 "הארץ" ו"דה מרקר" מגישים שתי כותרות שמדברות אחת עם השניה. ב"הארץ" שורת 8 תמונות של תלמידי "מרכז הרב" שנרצחו בפיגוע ביום שישי, ו"בדה מרקר" שורת 7 תמונות של  – "מתווכי-העל של המיליונרים". כך אנחנו נראים :

 

08-03-08 044.jpg

פולניה ומונקו

11 בפברואר 2008

אחד מהטיעונים המושמעים כנגד הידברות עם החמאס היא שהחמאס לא מכיר בישראל. בוא נניח לרגע שמתקיימת פגישה בין נציג ממשלת ישראל לבין נציג החמאס – עם מי חושב נציג החמאס שהוא נושא ונותן ? עם נציג ממשלת פולניה ? בוא נניח שנציג החמאס ונציג ממשלת "פולניה" מצליחים לחתום על הסכם הפסקת אש, ונניח שההסכם נכנס לתוקף וירי הקאסם על הנגב המערבי נפסק – האם באמת ישנה לנו, שנציג החמאס חתם על ההסכם עם נציג ממשלת "פולניה". לעזאזל "פולניה". ויותר מכך, אני מצהיר בזאת שמכיוון שלנציג ממשלת "פולניה" קשה מאוד לחתום על הסכם הפסקת אש עם נציג החמאס שידיו מגואלות בחומוס, אין כל בעיה להחליט שהחמסאי הוא בכלל נציג "מונקו" וכך יחתם לו הסכם בין "פולניה" ל"מונקו" ובשדרות אין קאסם והשעמום הורג את כולם.

את הסיכוי להגיע להסכם הפסקת אש בין ישראל לחמאס ניתן להעמיד למבחן אך ורק אם נענה להזמנתם, -נשב ונבוא איתם בדברים. כל הפסקת אש כדאית לנו משום שהיא החלטה בכיוון הנכון. אם שני הצדדים ישמרו על הפסקת אש נוכל להתייחס אליה כאל בסיס לבניית הסכמות נוספות (הנה, לא כתבתי את המילה המלוכלכת "שלום") . ואם המשא ומתן ייכשל נוכל לומר שהמונקואים הם מנייאקים והאחרונים יגידו שהפולנים הם כרגיל פולנים. ולהיפך.

כיצד ינהג דניאל בוטון ?

27 בינואר 2008

ככל הנראה ג'רום קרווייל ברוקר צרפתי בן 31 אחראי על הונאת ענק העומדת על 7 מיליארד דולר מהבנק הצרפתי סוסייטה ג'נראל. יש הטוענים שלא יתכן שג'רום קרוויל פעל לבדו. כך או כך, עולה השאלה כיצד ינהג מנכ"ל הבנק דניאל בוטון ? היתכן שהוא יטען, שאחרי שועדה תבדוק את האירוע המצער בבנק, – אין טוב ממנו ליישם את ההמלצות ולהפיק את הלקחים ? האם יתכן שהוא יטען שטובת הבנק מחייבת להקרין יציבות שילטונית ? אם הייתי לקוח של הבנק הייתי מצפה שהמנכ"ל יתפטר מיד, או שהבעלים יפטרו לאלתר את מנכ"ל הבנק ואת הפקידות הבכירה שנרדמה על הגנת שלום הבנק. אם הבנק לא היה עושה כן, או לחילופין אם המנכ"ל דניאל בוטון היה מכריז שאינו מתכוון להתפטר, הייתי מעביר מיד את כספי מהסוסייטה ג'נרל לבנק אחר. הנהלת בנק שנכשלה באופן בוטה בהגנה על האינטרסים החיוניים של הבנק, מוכשרת ומבריקה ככל שתהיה, היא הנהלה שהובסה. אני מאמין שכישלון מחפיר שכזה אינו יכול שלא להשפיע על התיפקוד העתידי שלה. איני מעוניין שמנהל הבנק שלי יהיה אדם חבוט שמעוניין להוכיח שהפיק לקחים ומתקן טעויות.

הערה מס' 8

21 בינואר 2008

אחת ההערות המסקרנות בדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד היא הערה מס' 8 בפרק השביעי בעמוד 116. לאחר שהועדה מטילה אחריות מיניסטריאלית ואישית לליקויי קבלת ההחלטות על ראש הממשלה, היא מציינת בסעיף 17 שתפקידי המפתח (רוה"מ שר הביטחון ושר החוץ) הם גם אלה שעליהם יוטל ליזום את תהליכי השיפור הנדרשים. בהערה 8 נאמר:

… "מנהיג המודה בטעות יוכל להכיר גם בצורך לתקנה. אלא שלא ברור אם ניתן להלין בישראל על מי שאינו מוכן להודות בטעות, שכן יש נטייה בתרבות הישראלית "לגמול" על כל הודאה בטעות בהדחה. רק מי שאינו עושה אינו טועה. התייחסות לטעות צריכה להיות דיפרנציאלית, ותלויה כמובן בגודל ובחומרת הטעות. תרבות שאינה מאפשרת למי שטעה להמשיך בתפקידו במקרים מתאימים אינה תרבות לומדת, והיא עלולה לאבד את האנשים המנוסים ביותר שלה רק על מנת לאפשר לאנשים שעדיין לא טעו לחזור על הטעויות שמהם היו נמנעים אלה שכבר טעו בהן. אחת מתוצאותיה הגרועות שלתרבות כזאת היא סירוב להודות בטעות, על כל השלכותיה, בשל מציאות הגומלת על הודאה כזו בדרך הנתפשת כבלתי צודקת."

אני חולק על החלק העובדתי בעמדת זו של הועדה. התרבות השלטונית בישראל (בממשלה וברשויות המוניציפליות), מעולם לא היתה מאופיינת בהודאה בטעויות, ולפיכך גם לא רווחת התופעה של הדחה הבאה בעקבות הודאה בטעויות. ולכן בניגוד להערת הועדה אכן ניתן להלין על כך. הביטוי הרווח במקומותינו "אני נושא באחריות" הוא דוגמא לביטוי ריק מתוכן, אין מאחוריו דבר אלא הפרחת מילים למיסוך.

האם הערה מספר 8 נועדה להגיש לאולמרט קנה להשען עליו ? יתכן שהיא מבטאת דעה בתוך הועדה .

הרבנות הראשית מעכבת את הגאולה

24 בדצמבר 2007

הרבנים הראשיים הלא הם הרב האשכנזי יונה מצגר נקי הכפיים בר הלבב והרב הספרדי שלמה עמר סמכו את ידיהם על החלטת מועצת הרבנות הראשית לצאת במלחמת חורמה בהפלות. לשם כך הוקמה ועדה מיוחדת. הרבנים נדהמו לשמוע את הנתונים שהציג לפניהם ד"ר אלי שוסהיים, ולפיהם מתבצעות בארץ 50 אלף הפלות מדי שנה. 30 אלף מתוכן מתבצעות באופן לא ממוסד. לרבנים אין כמובן שום עניין בשלום האישה ובריאותה, לא מעניינת אותם כהוא זה העובדה שנשים נאלצות בגלל מדיניות הפסקת ההריון, לבצע הפסקות הריון בתנאים לא מספקים ולא ראויים. זעזועם הוא על הפגיעה בחיים: "לב מי לא יחרד למשמע הנתונים הללו, המצביעים על כך שמדובר במגיפה של ממש, שמשמעותה הנוראה היא אובדן של אלפי נפשות יהודיות בכל שנה ושנה" (ציטוט מ Ynet). סופקים הרבנים כפיים, ועוד מוסיפים שיש בהפלות כדי לעכב את הגאולה, בגלל הנשים המפסיקות הריון נדחה בואו של משיח בן דויד.

מרבית אזרחיות המדינה שזקוקות להפסקת הריון אינן מקבלות את השירות הראוי, ונאלצות לבצע הפלות באופן "לא חוקי". חלקן כנראה משום שאינן עומדות בקריטריונים של ועדות לעינייני הפסקת הריון הפועלות עפ"י חוק העונשין תשל"ז (1977) ותקנון העונשין (הפסקת הריון) תשל"ח (1978). בשל החוק ובשל הועדה שמועצת הרבנות מקימה יותר ויותר נשים, שגילן בין 17 ל 40 נאלצות לבצע הפסקות הריון פיראטיות, בריאותן נפגעת כמו גם פוריותן, וכך ניתן יהיה לומר שמדיניות הרבנים עצמם תורמת לעיכוב הגאולה.

מעניין אם מועצת הרבנות מקימה ועדות כנגד הטרדה מינית ואונס, עישון, התמכרות לסמים, שתיית אלכוהול לשכרה, פדופיליה, תקיפת קשישים, תאונות דרכים, ניצול עובדי קבלן, עושק עובדים זרים, סחר בנשים, הימנעות מתרומת איברים להשתלה.

הרבנות אינה מכירה בזכותה של האישה על גופה, אינה מכירה בזכותה להחליט על הפסקת הריון, מתנגדת לתיכנון המשפחה והילודה ומתנגדת לפעולה חינוכית למניעת הריונות לא רצויים, ובכך תורמת לגידול במספר הפסקות ההריון.

יש לומר לרבנות הראשית בקול ברור – יש במדינה זו אזרחים שאינם מעוניינים לקבל את שירותיכם, שאינם מזדהים עם ערכיכם ואין להם כל עניין שתנסו להשפיע על חייהם ועל אורחם. נהלו את עינייניכם בינכם לבין צאן מרעיתכם, ובאשר לאחרים – צאו להם מהחיים.

הצילום למען זכויות אדם

11 בדצמבר 2007

כל כך הרבה מצלמות מסתובבות היום בכל מקום. יותר ויותר אירועים הקשורים להפרת זכויות אדם מתועדים ויזואלית. HUB הבין את זה ונפתח כאתר המאפשר לכל מי שקלט במצלמותיו תמונות המעידות על הפרת זכויות אדם להעלות את החומר המצולם לאתר. הבוקר ניתן לראות בעמוד הבית של HUB עדות להתנהגות ברוטלית של שוטרים מצריים כלפי אזרח. באתר הנחיות לאלו החרדים לבטחונם – בעיקר כאלה שפעולתם עלולה לפגוע בזכויותיהם ולהזיק להם. כמובן שיש להם גם בלוג. חשוב שיותר ויותר בני אדם בכל מקום ידעו על האתר.