הרבנים הראשיים הלא הם הרב האשכנזי יונה מצגר נקי הכפיים בר הלבב והרב הספרדי שלמה עמר סמכו את ידיהם על החלטת מועצת הרבנות הראשית לצאת במלחמת חורמה בהפלות. לשם כך הוקמה ועדה מיוחדת. הרבנים נדהמו לשמוע את הנתונים שהציג לפניהם ד"ר אלי שוסהיים, ולפיהם מתבצעות בארץ 50 אלף הפלות מדי שנה. 30 אלף מתוכן מתבצעות באופן לא ממוסד. לרבנים אין כמובן שום עניין בשלום האישה ובריאותה, לא מעניינת אותם כהוא זה העובדה שנשים נאלצות בגלל מדיניות הפסקת ההריון, לבצע הפסקות הריון בתנאים לא מספקים ולא ראויים. זעזועם הוא על הפגיעה בחיים: "לב מי לא יחרד למשמע הנתונים הללו, המצביעים על כך שמדובר במגיפה של ממש, שמשמעותה הנוראה היא אובדן של אלפי נפשות יהודיות בכל שנה ושנה" (ציטוט מ Ynet). סופקים הרבנים כפיים, ועוד מוסיפים שיש בהפלות כדי לעכב את הגאולה, בגלל הנשים המפסיקות הריון נדחה בואו של משיח בן דויד.
מרבית אזרחיות המדינה שזקוקות להפסקת הריון אינן מקבלות את השירות הראוי, ונאלצות לבצע הפלות באופן "לא חוקי". חלקן כנראה משום שאינן עומדות בקריטריונים של ועדות לעינייני הפסקת הריון הפועלות עפ"י חוק העונשין תשל"ז (1977) ותקנון העונשין (הפסקת הריון) תשל"ח (1978). בשל החוק ובשל הועדה שמועצת הרבנות מקימה יותר ויותר נשים, שגילן בין 17 ל 40 נאלצות לבצע הפסקות הריון פיראטיות, בריאותן נפגעת כמו גם פוריותן, וכך ניתן יהיה לומר שמדיניות הרבנים עצמם תורמת לעיכוב הגאולה.
מעניין אם מועצת הרבנות מקימה ועדות כנגד הטרדה מינית ואונס, עישון, התמכרות לסמים, שתיית אלכוהול לשכרה, פדופיליה, תקיפת קשישים, תאונות דרכים, ניצול עובדי קבלן, עושק עובדים זרים, סחר בנשים, הימנעות מתרומת איברים להשתלה.
הרבנות אינה מכירה בזכותה של האישה על גופה, אינה מכירה בזכותה להחליט על הפסקת הריון, מתנגדת לתיכנון המשפחה והילודה ומתנגדת לפעולה חינוכית למניעת הריונות לא רצויים, ובכך תורמת לגידול במספר הפסקות ההריון.
יש לומר לרבנות הראשית בקול ברור – יש במדינה זו אזרחים שאינם מעוניינים לקבל את שירותיכם, שאינם מזדהים עם ערכיכם ואין להם כל עניין שתנסו להשפיע על חייהם ועל אורחם. נהלו את עינייניכם בינכם לבין צאן מרעיתכם, ובאשר לאחרים – צאו להם מהחיים.
