הנשיונל מגה גלו

נכתב בתאריך 26 בדצמבר 2008 מאת משה קרון

לפרקים עולה נושא שמאחד את עם ישראל. דו"ח העוני, המצב הכלכלי, מצעד הגאוה, עצירת הגשמים, מחירי הטיסות ואפילו חג החנוכה אינם מצליחים לעשות לנו את מה שעושה החמאס. גם עתה בעונת הבחירות שבה כל מפלגה מנסה לבדל ולייחד את עצמה, להדגיש את מעלותיה ולהבליט את אזלת יד האחרת, אפילו עתה יושב נתניהו שכם אל שכם עם רמון וליבני עם אלי ישי וגם איתם ומופז ומי לא עימם, כולם סביב המדורה ופוצחים בשירת הפילו הפילו. אוהדי קבוצות כדורגל יריבות ושנואות לנצח, בובלילים ופרידמנים, חסידים ומתנגדים, נהגי אוטובוסים ומוניות, את כולם מלכד החמאס. זה הדבק הלאומי שלנו, הסופר דופר נשיונל מגה גלו שמדביק מים לשמן, חומוס לקרפלעך קוסקוס לפערפאלעך חתולים לכלבים. אם החמאס לא היה קם צריך היה להמציא אותו, שיחבר ביננו שיהפוך את כולנו לציקצוק לשון ולניד ראש אחד, למקהלה הרמונית משומנת, לסיר חמין – לעם אחד נושא דגל אחד בגאווה ובתחושת סולידריות עמוקה, עם אחד לב אחד. זה לא קרה לנו מאז הניצחון על צסקא הו הא, מאז הקוליפורמים בחומוס מחזור א', בפעם האחרונה זו היתה כמדומני טלי פחימה ומאז כלום ריק. היתה תקוה שאולי אחמדינאג'ד, רוני פיזאם ויוזף פריצל, אבל לא. מנגד היו שעות של תקוה והתרוממות רוח כשפיני גרשון ירד מהמטוס, כששבתאי ונוגה התקרבו זה לזה ונצמדו לירח, כששאול מופז פרש לעשות לביתו, אך הכל נגוז התפוגג, ושוב נותרנו ממולמלים ומפוררים. והנה, כמו השמש הגדולה והמיטיבה, קם לו החמאס שאינו מכזיב ועושה את זה, – מפיל אותנו איש על כתפי שכנתו, שלובי זרועות אנו נעים במעגל לאומי מהודק אחד, בקצב המרנין והמזקיף קומה של מחול ההורה נפיל את חמאס.

לא ניתן לכתוב תגובות ברגע זה.