קו הגמר
נכתב בתאריך 3 באוקטובר 2010 מאת משה קרוןעם הנץ החמה, תלפיות הישנה.
ברחובות בעיקר אנשים מבוגרים, כאלה שנוגעים בה עוד מעט בזיקנה. מתנשפים איש איש במסלולו, מוליכים את הגוף המתבלה אל עבר הוכחה כלשהי. יש המניפים את זרועותיהם בתנועות מוגזמות, סנטרם נחוש לפני גופם. יש בהם משהו נוקשה, מאומץ ועקשן. אחרים רכים רפוסים, מתנהלים באיטיות לא נואשת, מתבוננים בחתולים ובעצים שהחלו השבוע להשיר את עליהם. בוקר בוקר יחידים חמורי סבר, זוגות שאינם ניתנים עוד להפרדה ורביעיה קולנית פוסעים כולם אל עבר היעד.- שמים יהבם על הובלת הגוף והנעתו הלוך ושוב יום יום. ולצידם בוקר בוקר צועדים אחרים גם הם מבוגרים או כאלה שנוגעים בזיקנה, פונים אל בתי הכנסת לעדותיהם. מנערים מעליהם את קורי השינה, באים להתעטף בטלית הרחמית, להתנועע קדימה אחורה ולצדדים, לחוש את רצועות העור המהודקות מתפתלות על זרועם ואת הטוטפת בקצה מצחם מכוונת בכל מאודם אל בורא עולם. בוקר בוקר הם אומרים את אותו טקסט, נושאים את מבטם למעלה בקימוט המצח ובהלטת הפנים. מתפללים בריכוז רב בהדגשת מילים מסוימות. לידם גם מי שאומרים את תפילתם בהיסח הדעת ממלמלים אל הקב"ה בשעה שמחשבותיהם נודדות אל עמל היום וטרדותיו.
אלה גם אלה המתפללים והצועדים כה דומים הם,- מנסים להרחיק מהם והלאה את קו הגמר. המתפללים מאמינים שבורא עולם ישעה לתפילתם ישיב להם כגמולם ויאריך את ימיהם. ואילו הצועדים מקווים שההליכה תחשל את גופם, תפיח בהם משב נעורים ותדחה את מותם. ויש כאלה המהדרין שגם צועדים וגם מתפללים טו בי און דה סייף סייד.
5 בדצמבר 2010, בשעה 17:54
בהסתכלותך הציורית לעבר עולמם הרוחני של משכימי הקום – היית מעדיף, את החוזרים מסיבות הטראנס למניהם?
99% מהתפילה אינה עוסקת בעריכות ימים, ו100% ממנה פונה לכלל שלום הבריאות של עם ישראל כולו – לא רק של המתפלל.